כנגד הנאשמים 1 ו- 2 הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של החזקת נכס חשוד, שימוש במסמך מזויף, ובנוסף לנאשם 1 עבירה של זיוף לפי סעיף 418 חוק העונשין.
לנאשם 3 יוחסו עבירות של סיוע להחזקת נכס חשוד, סיוע לזיוף, סיוע לשימוש במסמך מזויף.
א.
עובדות כתב האישום:
1. בתאריך 5.11.03 בסמוך לשעה 12:00 בצומת שומריה החזיקו הנאשמים 1 +2 ברכב מסחרי מסוג מרצדס מס' 5656423 רכוש החשוד כגנוב, כמפורט בנספח לכתב האישום (להלן: "הרכוש הגנוב") ואין בידם להוכיח כי רכשו את ההחזקה בו כדין.
2. במעמד הנ"ל, הציגו הנאשמים 1 +2 בפני השוטר שגיא פיק תעודת משלוח מזויפת של חברת "י.ל - אבטחה ושירותים בע"מ", אשר בה נרשמו פרטי הרכוש הגנוב, באופן היוצר מצג שווא לפיו הרכוש הגנוב נרכש כדין מהחברה הנ"ל.
3. במועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה היה הנאשם 3 בעליה של חברת "י.ל אבטחה ושירותים בע"מ".
4. בסמוך עובר למועד האמור בסעיף 2, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, מסר הנאשם 3 לנאשם 1 תעודת משלוח של החברה שבבעלותו, כאמור בסעיף 3 לעיל, החתים אותה בחותמת החברה וחתם עליה וזאת עשה על מנת שהנאשם 1 ישתמש בתעודת המשלוח הנ"ל, באופן שירשום בה את פרטי הרכוש הגנוב וישתמש בה לשם הברחת הרכוש הגנוב.
5. בין המועד האמור בסעיף 4 לעיל וסעיפים 1 ו- 2 לעיל, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, זייף הנאשם 1 את תעודת המשלוח שיקבל מנאשם 3 כאמור לעיל, באופן שרשם בה את פרטי הרכוש הגנוב, כמפורט בנספח לכתב אישום זה, היוצר מצג לפיו הרכוש הגנוב נרכש כדין (להלן:"תעודת המשלוח המזויפת").
6. בסמוך אחר כך, השתמשו הנאשמים 1 ו- 2 בתעודת המשלוח המזויפת כמפורט בסעיף 2 לעיל.
ב.
טענת "אין להשיב לאשמה":
משסיימה המאשימה הבאת ראיותיה והכריזה "אלו עדי", טען ב"כ הנאשמים 1 ו-2 טענת אין להשיב לאשמה ואין הוא חייב כלל להשיב לאשמה וראוי לזכותם לאלתר, וזאת, הואיל ואין בראיות התביעה אפילו "הוכחה לכאורה" לאשמה המיוחסת להם בכתב האישום.
בנוגע לנאשם 2 - טען הסניגור המלומד, כי מבלי להתייחס מהימנותם של העדויות וגם אם נקבל אותן איך שהן, לא נטען ולא הוכח באמצעות הראיות שהובאו על ידי המאשימה, כי הנאשם קשור בכל דרך שהיא לרכב בו נתפס הרכוש החשוד כגנוב לכאורה, או לכך שעשה שימוש בחשבונית המזויפת לכאורה שנתפסה. עוד לעניין זה, טען הסניגור, כי החשבונית נמצאה ברשותו של הנאשם 1 והוא הציג אותה לשוטר. כמו כן, הנאשם 1בעדותו לא קשר את הנאשם 2 בכל דרך שהיא לחשבונית. עוד טוען ב"כ הנאשם, כי נאשם זה לא נחקר כלל אודות החשבונית שנתפסה, מה גם לא הציגה המאשימה במסגרת פרשת התביעה ראיות ולו לכאורה לטענה כי החשבונית מזויפת, לא באמצעות חוות דעת מז"פ. מה גם בעלי חברת "י.ל - אבטחה ושירותים בע"מ", נשוא החשבונית לא זומנו להעיד מטעם המאשימה.
בנוגע לעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב - גם כאן טוען הסניגור שאין להשיב לאשמה, הואיל וגרסתו של הנאשם 2 לפיה, עלה כטרמפיסט ברכבו של הנאשם 1 בעת שנעצרו במחסום - לא הופרכה באמצעות הראיות שהובאו בפני בית משפט במסגרת פרשת התביעה, דהיינו - עדויותיהם של השוטרים- עת/1, עת/2, עת/3, עת/4, עת/5, עת/6.
עוד טוען הסניגור, כי מי שמחזיק ברכוש הוא זה שמחזיק ברכב והואיל והנאשם 2 איננו בעליו של הרכב, יוצא כי אין לו כל קשר לרכוש החשוד כגנוב, לכאורה.
באשר לנאשם 1, ביחס לעבירה של שימוש במסמך מזויף - טוען הסניגור המלומד, כי הנאשם החזיק ברכוש בתום לב, הוא קיבל תעודת משלוח ועשה זאת במסגרת עבודתו לא היתה לו כל ידיעה או חשד לגבי הרכוש. כמו כן, לא זייף את תעודת המשלוח. ולעניין זה, חזר על טענותיו שנטענו בעניינו של הנאשם 2 לכך שהמאשימה לא הניחה תשתית ראייתית לכאורית לטענה שהחשבונית שנתפסה הינה חשבונית מזויפת.
ג.
תגובת המאשימה:
המאשימה מבקשת לדחות את טענת ב"כ הנאשמים שלא להשיב לאשמה, הואיל והיא סבורה, שיש בראיות שהובאו בפני בית משפט כדי להקים את התשתית הראייתית הלכאורית כנגד הנאשמים כדי לחייבם להשיב לאשמה בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
באשר לראיות - מפנה ב"כ המאשימה לעדותו של עת/1 - רפ"ק אריה כליפה, במסגרתה העיד כי ערך דוח תשאול בעקבות שיחה עם הנאשם 2, שם ציין כי הנאשם 2 אמר לו: "כשאין מה לאכול עושים הכל בכדי להשיג אוכל" (עמ' 7 לפרוטוקול).
עוד מפנה ב"כ המאשימה לעדותו של עת/5 - השוטר שגיב פיק, אשר מסר כי הבחין ברכב מגיע למחסום מכיוון השטחים והרכב היה עמוס בחלקים הגנובים.
