פ
בית משפט השלום חיפה
|
2449-06
28/02/2007
|
בפני השופט:
ח. שילוני - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אסרף אברהם
|
| החלטה |
ב"כ המאשימה שלחה הודעה בפקס שהיא חולה ומרותקת למיטה.
בנסיבות אלה, אקריא את הכרעת הדין בנוכחות הנאשם ובהעדר ב"כ המאשימה והעתק מהכרעת הדין ישלח בדואר לב"כ המאשימה.
ניתנה היום י' באדר, תשס"ז (28 בפברואר 2007) במעמד הצדדים.
הכרעת דין
1. הנאשם מואשם בעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים לפי סעיפים 2 + 13 לחוק שמירת הנקיון תשמ"ד-1984 בכך שבתאריך 26.7.05 שעה 17:15 השליכו עובדיו פסולת מסוג קרשים מרכב מ.ר. 2503418 מסוג ג'י.אם.סי (להלן: המסחרית) לרשות הרבים שברח' דרך יעקב דורי בחיפה. במועד האמור הנאשם נהג את המסחרית והיה נוכח במקום.
2. הנאשם הוא קבלן שיפוצים ואין מחלוקת שבמועד האמור בכתב האישום הגיע הנאשם ופועליו עם המסחרית לאתר שאינו מאושר לשפיכת פסולת.
בתשובתו לכתב האישום אמר הנאשם כי אמנם התכוון לשפוך במקום פסולת בנין שהיתה במשאית, אך בהגיעו לשם ניגש אליו פקח של המשרד לאיכות הסביבה ולכן לא שפך את הפסולת והיא נשארה בתוך המסחרית.
3. מטעם המאשימה העידו שני עדי תביעה, ע.ת. וואיל קבלאן, שהוא פקח של המשטרה הירוקה וע.ת. מוחמד באסול, שעובד באגף הפיקוח הכללי של עיריית חיפה. שניהם היו בתפקיד ובמטרה להפסיק השלכת פסולת במקום.
4. ע.ת. מוחמד באסול אמר כי בהיותו באתר ראה את המסחרית נכנסת למקום ופועלים מתחילים לפרוק ממנה פסולת של קרשים, ברזלים וחלקי ארונות. אז התקשר לע.ת. וואיל קבלאן מהמשטרה הירוקה אשר הגיע למקום כעבור כמה דקות עם טנדר שברשותו כשהוא לבוש במדים של המשטרה הירוקה.
ע.ת. מוחמד באסול אמר בעדותו כי ע.ת. וואיל קבלאן צילם בנוכחותו את השפיכה של הפסולת שהספיקו הפועלים להוציא מהמסחרית.
5. ע.ת. וואיל קבלאן, פקח המשטרה הירוקה, אמר כי הגיע לאתר בעקבות הטלפון של ע.ת. באסול וראה עובדים שופכים מהמשאית שקים עם פסולת בניה על ערמת קרשים שהיתה במקום. הוא ניגש עם הנאשם לטנדר שבצד כדי לרשום דו"ח על עבירה וכשחזר לא ראה כבר את השקים של פסולת הבניה ויתכן שהוחזרו למסחרית.
6. הנאשם והעובד שלו, עד הגנה שלום דידי, אמרו בעדותם כי לא שפכו פסולת כלשהי מהמסחרית. אמנם הגיעו למקום במטרה לשפוך במקום פסולת מהמסחרית, אך מיד התקרב אליהם פקח המשטרה הירוקה בעת שהגיעו למקום שאמר להם כי אסור לשפוך במקום פסולת ולכן לא שפכו כלל ופסולת הבניה נשארה במסחרית.
7. לאחר ששקלתי העדויות שהובאו בפני אני סבור שהתביעה לא הוכיחה מעל לכל ספק את העובדות וספק זה אף אם הוא קלוש צריך שיפעל לטובת הנאשם.
נתגלו סתירות בעדותם של עדי התביעה היוצרות את הספק.
עד התביעה מוחמד באסול אמר: "יש תמונות שצילמנו את השפיכה ואת החומר שכבר הספיקו להוציא . השוטר צילם בנוכחותי את השפיכה...".
לעומת זאת אומר ע.ת. וואיל קבלאן: "את ההשלכה עצמה לא הספקתי לצלם". הוא הגיש תצלום אחד בלבד שסומן ת/3 ובחקירתו הנגדית הוא נשאל אם יש לו תמונות נוספות שצילם והשיב שאינו זוכר ובהמשך אמר: "לגבי צילומים אכן צילמתי עוד תמונות".
אם אכן צולמו תמונות נוספות שיש בהן להוכיח שפיכת שקי פסולת בניה לא ברור מדוע לא הוצגו התמונות. אין לקבל ההסבר לצילום הסלקטיבי ואין לקבל את הנימוק כי לא הספיקו לצלם את שקי פסולת הבניה שנשפכו מהמסחרית, למרות שהיתה ברשותם מצלמה. הלכה פסוקה היא שאם אחד הצדדים לא מביא ראיה חיונית להוכחת גירסתו פועל הדבר לטובת הצד השני ובמקרה שבפנינו לטובת הנאשם.