החלטה בתיק פ 2184/06 - פסקדין

1.        לפני "בקשה לתיקון פרוטוקול - הערות נוספות", שהוגשה מטעם בא-כוח נאשמת 4, עורך-דין יעקב קמר, והנושאת 13 עמודים. בהחלטתי מיום 28.5.08 נתבקשו באי-כוח הצדדים להגיב לבקשה, ככל שימצאו לנכון לעשות כן, ובסופו של דבר הוגשה אך תגובתה של באת-כוח המאשימה לבקשה (בגדרה נתבקש בית המשפט שלא לאפשר עוד פגיעה במהלך המשפט). 

2.        בפתח הדברים יודגש, כי בגדר הבקשה נמנע עו"ד קמר מעתירה לסעד משפטי רלבנטי כלשהו, ומכאן שאין לכאורה מקום ליתן בה החלטה לגופו של עניין. נדמה אפוא כי עו"ד קמר אך ביקש להביא בפני בית המשפט "הערות נוספות" על מהלך הדיון מיום 28.5.08 (להלן: "הדיון"). בסעיף 5 לבקשה אמנם עותר עו"ד קמר "לתקן את הפרוטוקול באופן שיאשר את כל האמור לעיל כהתרחשות הנכונה והמדויקת של האירועים והאמירות". דא עקא, שהבקשה אינה רלבנטית כלל ועיקר לניהול המשפט ולקביעת חפותם או אשמתם של הנאשמים במיוחס להם, מה גם שיסודה ברגשות סוערים ולא בעובדות אובייקטיביות.   

3.        למען שלמות התמונה יוער, כי מפאת התנהגותו הבלתי נאותה של עו"ד קמר במהלך הדיון נקטעה שמיעת עדותה של ד"ר מוזס, בית המשפט נאלץ לצאת להפסקה, ולאחריה ניתנה החלטתו בעניין. בנסיבות אלו, עתר עו"ד קמר לפסלות בית המשפט, ולאחר הפסקה נוספת ניתנה החלטה בגדרה נדחתה בקשתו.

4.        לא אכביר מילים. עסקינן בהתנצחות נוספת של עו"ד קמר עם בית המשפט, שמשום מה, וסיבותיו כנראה עמו, אינו מוצא מנוח מאז שהסתיים הדיון האחרון. ככל הנראה, כך למצער יש לקוות, נבצרה מעו"ד קמר האבחנה, כי גם "בקשתו" - הערותיו - חורגות הן במידה ניכרת מגבולות הטעם הטוב במסגרת היחסים שבין עורך-דין לבית המשפט (לדבריו - בית המשפט "האשים" אותו בפניה בלתי מנומסת לעדה; וכן בית המשפט נמנע, "כדרכו" במשפט, מלהעיר דווקא לעדה אודות מגמתיות תשובותיה; בנוסף מייחס עו"ד קמר לבית המשפט סילוף פרוטוקול, התחשבנות אישית עמו, "שפיטה בלי כתב אישום ובלי מתן יכולת להתגונן", נקיטה בלשון איום, ניסיון ל"הכנעה" של סניגור תוך רמיסת כבודו והוצאת דיבתו רעה, "סירוס של מלאכת הסנגור", וכיו"ב). אכן - האשמות כבדות וחסרות תקדים מבחינתי.

5.        ואם בכך לא סגי, הרי שבגדרי בקשתו לא בחל עו"ד קמר גם בשימוש בשפה נלוזה ומעליבה. כך, למשל, טען עו"ד קמר: " יודגש, כי הקצבת זמן בלתי סבירה בעליל זו(בקשר לעתירתו לפסלות בית המשפט - צ'ס') באה מפי כב' השופט שקודם לכן היה זקוק לשעה וחצי לכתיבת החלטה באורך של כעמוד אחד" (עמ' 4 לבקשה). כמו-כן, עותר עו"ד קמר כי " יוכיח נא בית המשפט הנכבד שהוא אמון, קודם כל, על האמת לשמה, גם כשהיא נוגעת לו עצמו ולא ינצל את כוחו העודף בשליטתו על הפרוטוקול" (עמ' 6 לבקשה). לעתים יפה היא השתיקה. 

6.        זאת ועוד, דברי עו"ד קמר אף משקפים חציית קווים ביחסיו הקולגיאליים עם חבריו הפרקליטים לתיק זה. בכלל זה ציטט עו"ד קמר בבקשתו את דברי חבריו בהפסקה, שהזהירוהו בדבר הסכנה האורבת לנאשמת 4 לאור השתלשלות העניינים (עמ' 4 לבקשה). עוד מצא לאפיין את באי-כוח הצדדים - חלקם "חברים למקצוע", כך בלשונו, המבקשים לשאת חן בעיני השופט על חשבון האמת; חלקם האחר, בעלי עמדה אלגנטית ונבונה מהם אף יש ללמוד קולגיאליות אמיתית מהי (עמ' 5  לבקשה).

7.        לא אתייחס לניסיונו של עו"ד קמר ל"שווק" את נאשמת 4 כאצילה, מסורה וכיו"ב תארים, רקעה המשפחתי, מקצועות אחיה וכו', כמי שבתחושתה הפנימית לכאורה כבר הורשעה על-ידי בית המשפט (עמ' 7 לבקשה). אם אכן חשה כך נאשמת 4, וככל שעו"ד קמר לא מילא חובתו נאמנה והעמידה על עומקם של דברים ומשמעותם, כפרקליט מנוסה ומוכר, למצער על תקן "officer of the court", תוך שכנועה כי מאומה טרם הוכרע וכי עוד ארוכה הדרך עד לקבלת התמונה בשלמותה, מומלץ בזאת לשניים להירגע, לשנס מותניים, וודאי אף להתמקד בעיקר. למותר לציין, כי טענת עו"ד קמר, כאילו קופחה הגנתה של נאשמת 4, אם בטרם מונה כסניגור מטעמה או לאחר מכן, נדחה (שוב) על ידי מכל וכל.

8.        בית המשפט מצר על כך שעו"ד קמר מצא להפוך "בקשתו לתיקון פרוטוקול" לספר זיכרונות בנושא מערכת יחסיו עם בית המשפט ואופן ניהול המשפט. סגנונו של בית משפט זה ידוע ומוכר, ושומה על עו"ד קמר להסתגל אליו, בדיוק כמו כל פרקליט אחר בתיק זה או בכל תיק אחר. 

9.        באשר לעתירת עו"ד קמר להורות על איסור פרסום הפרוטוקול הנדון, הרי שממילא, בשל מהות התיק, זה אינו מפורסם.

10.      לאור המקובץ לעיל, הבקשה לתיקון פרוטוקול, ככל שכך אני מבין את מהות הבקשה, נדחית.

ניתנה היום, ב' בסיון תשס"ח (5 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.