1. המבקשת עותרת למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו כמצוות ס' 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק" או "חוק המעצרים").
על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, עבר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בניגוד לס' 329 (א) (1) (2) לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בניגוד לס' 332 (2) ו - (3) לחוק העונשין (פעמיים), איומים (פעמיים) - בניגוד לס' 192 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בניגוד לס' 274 (1) לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור בניגוד לס' 288 לחוק העונשין.
על פי המפורט במסכת העובדתית בכתב האישום, מדובר במסכת חמורה ביותר, על פי המיוחס למשיב, תקף המשיב קרובת משפחה בשם דליה באמצעות מקל ברזל, בעט בגבה, בראשה ובבטנה, גרר אותה בשערותיה וגרם לה לפצע פתוח בראש ולחבלות בחזה ובגב, זאת במסכת הראשונה לכתב האישום.
במסכת השניה לכתב האישום, סיכן את חייהם של קרובי משפחה אחרים בגלל סכסוך משפחתי, גרם לסטיית הרכב הנעקף בו האחרים וגרם לסיכון חייהם.
במסכת השלישית לכתב האישום, המשיב ירק לעבר בני המשפחה שהיו ברכב ומשאלה פנו לתחנת המשטרה להגיש תלונה, חזר ונסע אחריהם, עקף אותם וזרק לעברם בקבוק זכוכית שהתנפץ על הרכב.
יצוין כי ברכב נסעו קרובת המשפחה וידאד עם ילדיה הקטינים.
במסכת הרביעית לכתב האישום, מדובר במעשי המשיב המיוחסים זאת, לאחר שנעצר בתחנת טבריה, כאן איים על השוטרים בלשון גסה, תקף שוטר בנסיבות מחמירות ואף העליב את השוטרים.
2. א. ב"כ המשיב אינו חולק על קיום ראיות לכאורה, מסכים כי קיימות עילות מעצר
כאשר לדעתו יש מקום לשחרר את המשיב לחלופות מעצר והנו מציע את דודו מצד האם, מעצר בית בעיר הכרמל בתוספת איזוק אלקטרוני, הפקדה כספית ממשית, ערבים בערבות צד ג' ובאלה לטעמו, יש לאיין את המסוכנות במשיב.
עוד מציין ב"כ המשיב כי המשיב ללא עבר פלילי, סטודנט למשפטים, החלופה תאיין את המסוכנות וכמו כן, העבירה נשוא המסכת הראשונה בכתב האישום, הייתה לפני מספר חודשים, המשיב היה ממילא משוחרר והדבר משמיט בלשונו, את המסוכנות.
ב. מנגד, המבקשת, הן בבקשתה והן בפני, מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, מצביעה על חומרת העבירות, על העובדה שאינה במחלוקת בדבר קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב והעובדה כי בעניינו קיים סיכון לבטחון הציבור, קיימות עילות מעצר כעולה מס' 21 (א) (1) (ב) לחוק המעצרים וכן כי העבירות המיוחסות למשיב מקיימות חזקת מסוכנות כמצוות ס' 21 (א)
(1) (ג) (4) לחוק המעצרים.
עוד טוענת ב"כ המבקשת כי קיים יסוד סביר כי שחרור המשיב יגרום לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.
מציינת ומפרטת בטיעוניה בכתב, כי מדובר בסכסוך משפחתי שהסלים, מדובר בחומרה רבה, על כך נוספו אירועים נשוא הפרת הוראה חוקית והפרת צו הגנה שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, מדובר ברצף של מעשי אלימות, במקביל למיוחס למשיב מתנהל משפטם של שלושה קרובי משפחה אחרים בעבירות של אלימות חמורה, שלושתם נעצרו, מועד המשפט נקבע ליום 2/7/07 בעניינם, הוגשה שם בקשה לאיחוד דיון והתיקים ישמעו במאוחד ועניינו של הנאשם יחל להשמע כבר בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר שנה זו.
שני הצדדים הגישו פסיקה.
3. כמבואר, שעה שאין חולק בדבר קיום ראיות לכאורה, עילות מעצר וחזקת מסוכנות, לפתחי ההכרעה האם ניתן לאיין את מסוכנות המשיב שבפני כפי הצעת הסניגור בחלופת מעצר.
התשובה בעניינו של המשיב שבפני שלילית.
כתב האישום מלמד על חומרה יתרה במעשי המשיב, המשיב לא בחל בהכאה אלימה וקשה באמצעות מקל ברזל, גם אם לאחר מכן היה משוחרר, הוסיף והכביר למעשיו אלה לאחר מכן, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וזאת, סיכון של ממש ופעמיים כאשר הפעם השניה הנה לאחר שהוגשה תלונה במשטרה והוא לא פחות ולא יותר עוקב אחרי הרכב בו בת המשפחה וידאד וקטינים ומסכן את חיי הנוסעים בו, על כל אלה הוסיף שעה שהיה עצור בתחנת המשטרה בטבריה תקיפת שוטרים, שימוש בלשון גסה ובוטה כלפי שוטרים והעלבתם.
נכון, אמת הדבר, למשיב אין הרשעות קודמות אך בצדק מציינת ב"כ המבקשת כי מדובר במשיב - נאשם אשר נעצר בעקבות הפרת צו של בית משפט, הפר צו הגנה והוכיח במעשים מן הכח אל הפועל כי אין עליו מורא דין ואין עליו מורא דיין.