החלטה בתיק פ 1872/07

בפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן סעיף 74(א) ). התיק העיקרי- ת.פ 1872/07 במסגרתו הוגשה הבקשה, קבוע אף הוא בפני.

כתב אישום שהוגש נגד המבקש מייחס לו עבירות כדלקמן: זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, עבירה לפי סעיף 418 (אמצע) לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן החוק), ניסיון לקבלת דבר במרמה - עבירה לפי סעיף 415 לחוק, עדות שקר - עבירה לפי סעיף 237 (א) רישא לחוק, שימוש במסמך מזויף- עבירה לפי סעיף 420 לחוק ושיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

על פי העובדות הנטענות, בין המבקש- הנאשם למתלונן שהינו גיסו, קיים סכסוך ירושה שבמרכזו בניין דירות בבני ברק (להלן הבניין) אותו ירשו אשתו של הנאשם והמתלונן בחלקים שווים. בנובמבר 2001 הגיש המתלונן לבימ"ש השלום בת-א תביעה נגד הנאשם בנוגע לדמי שכירות מהבניין והמבקש הגיש תביעה שכנגד. שתי התביעות נדונו במאוחד.

לפי כתב האישום, לאחר שהמתלונן הגיש תביעתו, הנאשם זייף הסכם שנערך כביכול בינו לבין המתלונן ולפיו התחייב האחרון להעביר מחצית הבניין לאשת המבקש תמורת 65,000 $ (להלן ההסכם). לבית המשפט הוגשו ההסכם בצרוף תצהיר הנטען להיות כוזב ולפיו המתלונן מסר לנאשם את ההסכם, כשהוא חתום בחתימת ידו. שתי התביעות נדונו, כאמור, במאוחד ונדחו.

ההגנה התייחסה בבקשתה לנימוקי ביהמ"ש לדחיית התביעות האזרחיות והוסיפה טענות מצד הנאשם בדבר מגמתיות ו"רדיפה" מצד התביעה בהעמדתו לדין. טענות אלה אינן רלוונטיות בעיני לדיון לפי סעיף 74(א).

בקשה ההגנה לגילוי חומר חקירה כוללת: "רשימת חומר חקירה שנרשם ונאסף ע"י הרשות החוקרת והמאשימה" (להלן הבקשה).

כמו כן עותרת ההגנה לקבל לידיה רישום פלילי של המתלונן.

התביעה מתנגדת לבקשה על שני חלקיה ולנימוקיה אתייחס בהמשך. לגבי הרישום הפלילי, על אף ההתנגדות העקרונית למסירתו, התובע הצהיר כי למתלונן אין רישום פלילי ובהסתמך על דבריו, איני רואה צורך לדון בחלק זה של הבקשה.

תמצית טענות  ההגנה לגילוי חומר החקירה:

א.     מהמסמכים שבתיק המשטרה עולה כי התיק הוחזר להשלמה לאחר קבלתו בפרקליטות. לטענת ההגנה, התיק אינו משקף כיצד הגיע לידי המשיבה מרבית חומר החקירה המצוי בתיק ובכך נפגעת יכולתה לעמוד על "הליכי החקירה, מחדליה ומגמתה." (ראה סעיף 11 לבקשה).

ב.      באפריל 2004 פנתה ההגנה לפרקליטות בבקשה להמציא לה "רשימת כל חומר החקירה הנמצא בידי התובע" בציינה שאין כוונתה רק ל"מפתח התיק", (ראה מכתב מצורף לבקשה).

הפרקליטות השיבה שלא ברורה לה האבחנה בין רשימת חומר החקירה לבין מפתח התיק. ההגנה לא פנתה לתביעה פעם נוספת.

ג.  בבקשה הנוכחית, מפרטת ב"כ הנאשם את הרשימה אותה היא   מבקשת לקבל: "כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והתובעת, לרבות חומר אשר נאסף בידי המשטרה ולא הועבר לידי הפרקליטות או נערך ונמצא בידי הפרקליטות ולא הועבר לידי ההגנה, כולל: הנחיות ביצוע להשלמת חקירה; ממצאי חקירה; תרשומת שיחות בין חוקר/תובע לבין עדי התביעה ו/או מי מטעמם." (ראה עמ' 3 סעיף 4 לבקשה).

בדיון שהתקיים ביום 21/6/07 חזרה ב"כ המבקש על בקשתה וטענה כי ללא הרשימה המבוקשת, אין באפשרותה לדעת איזה חומר נמצא בידי התביעה וממילא האם הועבר לפי סעיף 74(א) להגנה. כך למשל, עיון בתיק האזרחי מגלה כי ישנה תכתובת רבה בין עורך דינו של המתלונן למשיבה, שרובה לא נמצאת בידי ההגנה. לדעת ההגנה, בעקבות אותה תכתבות, התיק הועבר ע"י הפרקליטות להשלמת חקירה.

המשיבה הצהירה כי ישנה תכתובת בין עו"ד של המתלונן למשיבה ותרשומות המתייחסות אליה, אך לדידה, אלה אינן כלולות בגדרו של חומר חקירה.

זאת ועוד, לדברי המאשימה, "מפתח התיק" שהומצא לב"כ המבקש משקף את כל החומר שיש בתיק ועל כן אין היא רואה צורך להכין רשימה חדשה. יחד עם זאת, התובע אישר כי התרשומות הנזכרות ע"י ההגנה,  לא מצויינות ב"מפתח התיק".

דיון

סעיף  74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע את זכות הנאשם לעיין בחומר המצוי בידי התביעה והנוגע לאישום.  זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם לנהל את הגנתו, כשהוא מכיר את מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו ( בש"פ 2043/05 מ"י נ' גד זאבי (לא פורסם)).

כמו כן  קובע הסעיף את זכות הנאשם לעיין ברשימת החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת ולהעתיקו וכלשון הסעיף: