אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1574/06

החלטה בתיק פ 1574/06

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1574-06
23/10/2007
בפני השופט:
דורית רייך-שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לוי לילך
הנתבע:
1. אטיה יצחק
2. אטיה שלמה

עו"ד ליפקין
החלטה

כתב האישום שבפני הוגש ב- 9.01.06 נגד יצחק אטיה, יליד 1948, (להלן: " נאשם 1") ובנו שלמה אטיה, יליד 1981, (להלן: " נאשם 2"). על פי כתב האישום בתאריך 18.10.04 תקף נאשם 1 את אחותו עליזה אטיה, ילידת 1937, (להלן: " המתלוננת") תקיפה חבלנית ואיים עליה, עבירות על סעיפים 380 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"). לנאשם 2 מיוחס שב- 19.10.04 תקף את המתלוננת תקיפה סתם, עבירה על סעיף 379 לחוק.

לנוכח הקרבה המשפחתית והיחסים המסובכים שבין הנאשמים למתלוננת, שיש בהם לשמש רקע לעבריינות נוספת, איפשר בית המשפט לב"כ הצדדים לנהל מגעים ממשוכים במטרה להגיע להבנות כוללות. לכן רק בישיבת 31.01.07, הוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון לפיו תיקנה התביעה את עובדות כתב האישום לקולא. על פי כתב האישום המתוקן, נאשם 1 הודה, שעל רקע סכסוך ירושה מתמשך, איים לרצוח את המתלוננת, דחף אותה על המקרר, סטר לה, תפס ידה ושבר את אצבעה. נאשם 2 הודה, שעל אותו רקע, תפס בשערה של המתלוננת משך אותה עד שנפלה על גבה.

עובדות כתב האישום לאחר תיקונו חמורות מאוד לגישת התובע למרות זאת הסכים להזמנת תסקיר משירות המבחן כפי שביקשו הנאשמים ובא כוחם על מנת שתיבדק השפעתה של הרשעה פלילית על עתידו של כל אחד מהם.

שירות המבחן - שירות המבחן נדרש, כמקובל, לנסיבותיו האישיות של כל אחד מהנאשמים ולסכסוך המשפחתי המסובך שבינם לבין המתלוננת, אשר הביא אותם לבצע את העבירות בהן הודו. במהלך האבחון, פנה שירות המבחן לגורמי הרווחה המטפלים במשפחה. מהדיווח שהתקבל עולה שאת התקשורת הבין אישית של המתלוננת מאפיינת אימפולסיביות בעייתית, שייתכן שהיה בה לתרום להסלמת הקונפליקטים במשפחה.

נאשם 1 -  שלל נזקקות טיפולית בגין האירוע, שלטענתו הוא חריג ולא אופייני להתנהגותו בכלל וכלפי אחותו בפרט. עצם האירוע וההליך המשפטי שבעקבותיו, הבהירו לנאשם 1 שעליו לנקוט באמצעים חוקיים להסדרת הסכסוך. נאשם 1 חושש מאוד מהפגיעה, שהרשעה בפליליים תפגע בהמשך עבודתו כ"אזרח עובד צה"ל" ביחידה מסווגת שבבסיס תל השומר. הנאשם 1 עובד שם כשלושים שנה והרשעה עלולה לפגוע בזכויותיו הסוציאליות. למרות הפגיעה הקונקרטית, לנוכח חומרת התקיפה ותוצאותיה והתרשמותו של שירות המבחן שהמקרה לא היה יחידי. לא בא שרות המבחן בהמלצה לעניין אי הרשעת נאשם 1. למרות העדר המלצה, גובשה תוכנית של"צ בהיקף של 300 שעות,שנאשם 1 הביע נכונות לבצען.

נאשם 2-  לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, לאחדות מן הפגישות לא התייצב, לאחרות הגיע באיחור, והתנהג בפאסיביות. שלל נזקקות טיפולית והביע חשש כללי שהרשעה בפליליים תחסום בפניו אפשרויות תעסוקה בעתיד. הוא ביטא קושי להתחייב לבצע עבודות של"צ. רק טבעי שלנוכח גישתו, בהעדר פגיעה ספציפית, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה כלשהי בעניינו, למרות שהעבירה בה הודה אינה במדרג חומרה גבוה מאוד, ומעורבותו בסכסוך מצומצם בהרבה מזה של אביו.

בקשת הסנגור בפתח ישיבת יום 9.10.07, לאפשר לנאשם 2 הזדמנות נוספת להבהיר אי הבנות עם שירות המבחן סורבה (ראו החלטה בעמ' 9 לפרוטוקול).

עמדת התביעה - התובע, עו"ד מיקי כהן, ביקש מבית המשפט להרשיע את שני הנאשמים וזאת בהתאם בהעדר המלצות כמפורט בתסקירי שירות המבחן. יחד עם זאת לא ביקש התובע להחמיר עם הנאשמים ועתר להשית על כל אחד מהם מאסר מותנה וקנס, ולא התנגד שנאשם 1 יבצע עבודות של"צ.

עמדת ההגנה - באופן טבעי ביקש הסנגור להתחשב בנאשמים ולא להרשיע אף אחד מהם. הוא ביקש ליתן משקל רב, אם לא מכריע, לרקע המשפחתי הקשה ולהתנהגותה של המתלוננת, שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירות. הנאשמים פעלו כדין פנו לערכאות, ובית המשפט למשפחה נענה להם וציווה על הרחקת המתלוננת מהבית נשוא הסכסוך. המתלוננת הפרה את הצווים.

הסניגור ביקש להתחשב במצב בריאותו הקשה של הנאשם ובנזק החמור שעלול להיגרם לו באם יורשע. לתמיכה הגיש תיעוד רפואי (במ/5), מכתב מפקד היחידה בה משרת הנאשם (במ/1) והחלטות שיפוטיות (במ/2, במ/3 ו- במ/4).

לגבי נאשם 2, הסנגור חזר שאי הבנה בלבד הביאה את שירות המבחן למסקנה שהנאשם איננו מעוניין בטיפול. לדעתו גילו הצעיר של הנאשם 2, עברו הנקי, שירותו הצבאי המלא, שאיפתו להיות נהג מונית מצדיקים הפעלת מידת הצדק בהתאם לתורתו של המלומד ג'ון רולס, שממשנתו ציטט.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי במסמכים ושקלתי מכלול הנסיבות הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      כ כ ל ל  -  מי שהועמד למשפט פלילי ואשמתו הוכחה כנדרש יורשע בדינו. ההרשעה היא נגזרת מאכיפה דין שוויונית ומשמשת ביטוי לסלידתה של החברה ממעשי העבירה שביצע העבריין, ראו ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 644. כך מחייבת שורת הדין וזאת למרות הנזק הנגרם לכל אדם באשר הוא, ביוצאו מכותלי בית המשפט והרשעה בפלילים נרשמת לחובתו.

2.      יחד עם זאת בסעיפים 71א לחוק העונשין ובסעיף 1 לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשי"ט-1969,הסמיך המחוקק את בית המשפט להימנע מהרשעת נאשם ולהסתפק בהעמדתו במבחן. השימוש בסמכות יעשה לאחר בחינת נסיבות המקרה הספציפי, נסיבותיו של הנאשם ועוצמת הנזק שתגרום לו הרשעתו בפלילים.

3.      הימנעות מהרשעה אפשרית רק בהתקיים שני גורמים מצטברים: ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם וסוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה בנסיבותיו של מקרה ספציפי. מכאן, שבית המשפט ישתמש בסמכות במקרים חריגים יוצאי דופן, וכאשר אין יחס ישיר בין הנזק שייגרם לציבור מאי הרשעת הנאשם, לנזק שייגרם לו באם יורשע. על מנת להגיע להחלטה באשר לשימוש בסמכות החריגה, נעזר בית המשפט במבחנים שונים שגובשו בפסיקה. ראו בין השאר: ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל תק-על כרך 85 (3) תשמ"ה-תשמ"ו 1985 עמ' 737, ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337, ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3), עמ' 685 בעמ' 689 וע"פ 8903/05, פלוני נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגר המשפטים נבו). וספרו של  כבוד השופט קדמי "על סדר הדין בפלילים" חלק 2- מהדורה מעודכנת, תשס"ג 2003 עמ' 1105, לפיו רק במקרים בהם משולה הרשעה ל"מכת מוות" עבור הנאשם, יעשה בית המשפט שימוש במסכות אי הרשעה.

  1. לשלמות הדיון בנושא זה, מוצאת אני להפנות לשני פסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט המחוזי בת"א, הרכב בראשות סג"נ, כב' השופטת ברלינר (כתוארה אז):

                                   א.         ע"פ (מחוזי ת"א) 71272/02, מדינת ישראל נ' עמרן, תק-מח 2003(4), 1925 (2003). בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה הקובעת, שרק במקרים נדירים ייענה בית משפט לבקשת נאשם לסיים הליך ללא הרשעה וזאת על דרך יישומם של עקרונות שנקבעו בחוק ובפסיקה. בית המשפט נדרש למקבילית הכוחות הקוטביים הצריכים התייחסות. מצד אחד, האינטרס הציבורי המושך לכיוון הרשעה ומצד שני, נסיבות אישיות כבדות משקל המושכות לכיוון של אי הרשעה.

                                   ב.         ע"פ 71390/03 מדינת ישראל נ' אוחיון, מיום 8.12.04, שבו נפסק :

" ...ביצוע עבירה גורר הרשעה ורק במקרים חריגים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ