אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1574/02

החלטה בתיק פ 1574/02

תאריך פרסום : 14/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1574-02
11/10/2005
בפני השופט:
דרורה בית- אור

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד ניסים כחלון
הנתבע:
1. סבירו חיים
2. כהן יורם

עו"ד יובל שטנדל
עו"ד רחמים עזריה
החלטה

1.         בתיק זה הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירה של העסקה שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א (ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952 (להלן:"חוק הכניסה לישראל").

2.         על פי כתב האישום נאשם 1 הינו מנכ"ל קניון אביה ונאשם 2 הינו מנהל האחזקה בקניון. בין התאריכים 2.9.01 ל - 13.2.02 העסיקו הנאשמים את מר שוכרי אשתיה (להלן:"שוכרי"), שהינו תושב זר ואינו רשאי לעבוד בישראל, כאיש אחזקה בקניון.

3.         הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

4.         במסגרת פרשת התביעה העידו שוכרי וכן השוטר איציק דריי, שגבה חלק מהעדויות בתיק ובפניו גם התקיימו העימותים בין שוכרי לבין נאשם 1 וכן בין נאשם 1 לנאשם 2. כמו כן העידה גב' וייסטל כריסטינה, שמשמשת כמנהלת חשבונות של הקניון. עוד העידה גב' מירב סודאי, שהיא מזכירתו של הנאשם 1.

5.         בסיום פרשת התביעה הודיעה ב"כ המאשימה כי אלו עדיה.

6.         ב"כ הנאשמים הודיעו לבית המשפט כי בשלב זה בכוונתם להעלות את הטענה של "אין להשיב לאשמה" (להלן:"הטענה"). בסופו של דבר חזר בו ב"כ הנאשם 1 מכוונתו לטעון הטענה. ב"כ נאשם 2 המציא לבית המשפט את טיעוניו לעניין הטענה.

7.         טוען ב"כ נאשם 2 כי בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) תשנ"א 1991 נאמר: " מעביד לרבות קבלן כח אדם" . לדבריו, אין הגדרה מפורשת מיהו המעביד ועיון בחוק מראה כי מעביד הינו האדם ו/או החברה לה הכח לשלם משכורת לנכות ממשכורת וכיו"ב סמכויות שאינן לנאשם 2, שהינו שכיר בלבד. לדבריו, לא הצליחה המאשימה להביא ראיות שנאשם 2 הינו המעביד של שוכרי. מאחר והנאשם 2 אינו מעביד אין צורך לטענתו להזקק להגנות בסעיף 12א (ד) לחוק הכניסה.

8.         ב"כ המאשימה המציא ביום 18.9.05 את סיכומי ב"כ המאשימה לטענת ב"כ הנאשם 2.

9.         לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים מצאתי שיש לדחות את הבקשה.

10.       סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 קובע: " זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה -

נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו - 183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה".

11.       סעיף 21א לחוק הכניסה מגדיר "מעביד" ו"מתווך כא אדם" - כמשמעותם בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) תשנ"א - 1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").

12.       חלק ממרכיבי העבירה שבסעיף 21א (ב) לחוק הכניסה הינו היותו של מי שהעסיק את העובד הזר "מעביד" כמשמעותו בחוק עובדים זרים. חוק עובדים זרים אינו קובע באופן מפורש שמעביד הינו רק מי שהוא המנכ"ל או מי שרשאי לקבוע את מי להעסיק או לא, לחילופין רק מי שהינו מורשה חתימה על שיקים. החוק גם אינו קובע שמי שהינו שכיר בעצמו אינו יכול להיות מעביד.

13.       הגדרת מעביד על פי חוק העובדים הזרים שהינו לרבות מתווך כח אדם אינה שוללת את האפשרות שמי שהעסיק את העובד הזר יכול להיות הוא עצמו שכיר.

14.       מבחינת הראיות שהובאו במהלך פרשת התביעה, כולל המסמכים, עולה לכאורה כי נאשם 2 הינו מנהל האחזקה ובאחריותו לקבל לעבודה עובדים בתחום האחזקה. שוכרי הועסק בתחום האחזקה. בתוקף תפקידו זה קיבל נאשם 2 את שוכרי לעבודה ואף נתן לו הוראות עבודה (ראה עדות שוכרי עמוד 5 וכן עדותה של ע.ת. 3 בעמוד 11 מול שורה 13 ועדותה של ע.ת. 4 עמוד 14 שורות 24 - 27).

15.       בשלב זה של הדיון ועוד בטרם נחקר הנאשם 2 לגבי היקף משרתו וסמכויותיו, לא ניתן לקבל את טענת ב"כ הנאשם, לפיה לא הביאה המאשימה בדל ראיה ממנה עולה כי הנאשם 2 היה מעבידו של שוכרי. על פי הראיות שהוגשו עד עתה הראתה המאשימה לכאורה כי הנאשם 2 היה המעביד של שוכרי יחד עם נאשם 1.

16.       לגבי השאלה אם הנאשמים ידעו או לא ידעו ששוכרי הינו עובד זר כהגדרתו בסעיף 12א (2) ולאחר שהתביעה הוכיחה לכאורה בראיותיה כי שוכרי הינו תושב זר, הראיה על הנאשמים להראות כי לא חשדו בנסיבות שבהן קיבלו את שוכרי לעבודה כי מדובר בשוהה בלתי חוקי. כל זאת במסגרת פרשת ההגנה.

17.       הפסיקה נתנה לסעיף 158 פרשנות מצמצמת.

18.       כב' השופט קדמי בספרו "סדר הדין הפלילי" חלק שני (ספר ראשון) עמוד 891 אומר: " המשמעות המעשית של העדר הוכחה לכאורה בהקשר זה היא כי אין בראיות שהוגשו לבית המשפט מטעם התביעה כדי לבסס הרשעה, אפילו ינתן להן מלוא האמון ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי ועל כן אין הצדקה לדרוש מן הנאשם להתגונן שאין לו בפני מה להתגונן".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ