אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1227/05

החלטה בתיק פ 1227/05

תאריך פרסום : 16/11/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום חיפה
1227-05
13/08/2006
בפני השופט:
ע. קוטון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
בלנגה רפאל
החלטה

עם תום פרשת התביעה ובטרם הכריזה "אלה עדי" בקשה התביעה להגיש ראיות נוספות.

בתאריך 5.7.06 לאחר שהבהירה התביעה שבקשתה כבר בידיה הוריתי על הגשת הבקשה בדרך המקובלת ועל קבלת תגובת ההגנה, וכך אכן נעשה.

הבקשה הוגשה על פי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982.

(להלן :"החסד"פ").

לטענת התביעה, לאחר מתן עדות המתלוננת בבית המשפט, מצאה האחרונה בביתה, קלטות ותמלולי שיחות שהתנהלו בינה לבין אנשים נוספים והוקלטו על ידה. המתלוננת לא נדרשה לכך בעדותה באשר התביעה לא היתה מודעת לקלטות ולתמלילים הנ"ל. לדברי התביעה יכולים הקלטות והתמלילים לשפוך אור על עדותה.

במקרה דנן לטענת התביעה, יש לאפשר הגשת הראיות שלהלן, גם תוך חריגה מכללי הפרוצדורה הרגילים ולטעמה סעיף 167 הנ"ל הוא דוגמא קונקרטית לכך. לדעת התביעה, יש בראיות האמורות כדי להביא לתוספת ראייתית משמעותית בעניינה ואין למנוע הבאתן אך בשל העובדה שהמתלוננת כבר סיימה את עדותה בפני בית המשפט.

ההגנה מתנגדת נחרצות להגשת הראיות הנ"ל, שכן לטענתה סעיף 167 האמור אינו בר תחולה במקרה הנוכחי וכמוהו גם סעיף 165 לחסד"פ, שעניינו ראיות הזמה הבאות לסתור טענות שהועלו בעת פרשת ההגנה.

ההגנה סבורה כי היה על התביעה לציין את מועד היוודע דבר קיומן של הראיות, אשר הגשתן מתבקשת, את הרלוונטיות שלהן להליך ואת הסיבה שבשלה לא הומצאו לה הראיות עד שלב הגשת הבקשה.

ההגנה אף מבקשת להבהיר כי תתנגד להרחבת החזית ו/או לנסיון לתקן פגמים בהליך עד כה.

עיינתי בבקשה ובתגובת ההגנה ומקובלת עלי גישת ההגנה, כי אין בקשת התביעה נופלת בגדרו של סעיף 167 לחסד"פ שכותרתו "ראיות מטעם בית המשפט" ועניינו הוא הבאת ראיות נוספות, לאחר שסיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם. לא זה הוא השלב בו מצויים אנו בהליך הנוכחי.

עוד מקובלת עלי הטענה כי אין לראות בבקשה, בקשה להבאת ראיות הזמה על פי סעיף 165 לחסד"פ באשר טרם נשמעה פרשת ההגנה.

למרות האמור לעיל מצאתי לנכון, לאפשר לתביעה, להביא בפני בית המשפט את הראיות הנוספות שבידיה בטרם תסתיים פרשת התביעה, ככל שהינן קבילות וככל שקבילותן תוכח.

הסוגיה הנדונה זכתה לעיון ובירור מקיף בתחילת שנות השמונים למאה הקודמת,

 במסגרת ע"פ 951/80 קניר נ' מ"י,פ"ד לה(3),505.

באותו עניין נדונה ראיה אשר הוגשה לתיק בית המשפט, ע"י התביעה, לאחר שסיימו הצדדים הבאת ראיותיהם, עם תום שלב הסיכומים ובטרם מתן הכרעת הדין.

כב' הש' ברק(כתוארו אז) אמר את הדברים הבאים :

"חוק סדר הדין הפלילי קובע סדר לבירור האשמה, ועל פי סדר זה יש לנהוג. זאת לא רק משום שזו הוראתו של החוק, אלא גם משום שהיא יוצרת מסגרת של ציפיות סבירות. אין זה רצוי כלל לערבב בין פרשת התביעה לבין פרשת הסניגוריה, ואין זה רצוי כלל להזמין עדים לאחר הסיכומים. דומה שפרופוזיציה זו כלל אינה שנויה במחלוקת. השאלה היא, אם הדין מאפשר לחרוג ממנה במקרים מסוימים...בצד הכלל כי הראיות צריכות להיות מובאות בזמנן הרגיל והמקובל יש להכיר בשיקול-דעת בית המשפט לסטות מהכלל, במקרה שהוא ימצא זאת לנחוץ. הפעלת שיקול-דעת זה אינה צריכה להיות עניין שבשגרה. יש להניח, כי ככל שהצד התרחק מהמועד הקבוע בחוק להבאת ראיות, וככל שהמשפט מתקרב לשלב מתן פסק הדין, כן יקשה לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת, אך הסמכות לכך קיימת תמיד. בית המשפט ישקול את צורכי הנאשם מזה ואת צורכי החברה מזה. במסגרת שיקוליו אלה יעמיד בית המשפט בראש מעייניו את השיקול, שלא ייגרם עיוות דין לנאשם. לעניין זה אין לומר, כי נגרם עוות דין, משום שראייה חדשה סייעה להרשעתו, פשיטא, שאם התביעה מבקשת להביא ראיה חדשה, יש בה בראיה זו כדי לסייע להרשעת הנאשם, שאם לא כן לא הייתה מבקשת כלל להביאה. עוות דין משמעותו, בהקשר זה, פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי.

הגישה...עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח.

ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר-על פי נסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול - דעת לעשות צדק."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ