1. בפניי בקשה להארכת המועד לביצוע צו על פי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המבקשים הורשעו ביום 23.2.06 בשימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר ובסטיה מתכנית בגין שימושים לא חקלאיים של מסחר ועסקים במבנים בנחלתם במושב כפר ביאליק. הרשעתם התבססה על הסדר טיעון ונגזרו עליהם העונשים הבאים: צו הריסה מותלה עד ליום 1/3/07, וכן קנס כספי והתחייבות. הותר להם להמשיך את השימוש עד למועד האמור.
2. לטענת המבקשים הם עומדים בעונש שהוטל עליהם במסגרת גזר הדין, דהיינו, משלמים את הקנס כסדרו, ולא ביצעו עבירות נוספות על חוק התכנון והבנייה. בנוסף, לדבריהם, עבירות הבנייה ללא היתר התיישנו לגבי כל המבנים, והעבירה הינה ביחס לשימוש החורג בלבד. לטענת המבקשים, הם המשיכו במאמציהם להשיג היתר ועד למועד הגשת הבקשה מילאו את כל התנאים שנדרשו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה "זבולון", למעט אישור של מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל) ואישור מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה. המבקשים מוסיפים ומציינים כי הטעם לעיכוב הינו הליך אזרחי המתנהל נגדם (ת"א 18715/02) על ידי המינהל שהיה קבוע להוכחות ליום 8/2/07, והוא אשר מונע את קבלת האישורים, לרבות ההיתרים. לטענתם, הועדה המחוזית טרם דנה בבקשתם, ועסקינן בעיכובים פורמאליים ולא מהותיים. מכאן, לדבריהם לא יגרם כל נזק לסביבה או לעניין ממתן האורכה, אך מאידך - יגרם נזק רב לקניינם במידה והבקשה תדחה.
3. המשיבה בתגובתה התייחסה הן למצב התכנוני והן למצב המשפטי. בהיבט התכנוני, מפנה המשיבה לועדת המשנה של הועדה המחוזית לתכנון ובנייה אשר קיימה ביום 19/12/06 דיון עקרוני במספר בקשות להתרת שימוש חורג ביישוב כפר ביאליק והחליטה להמליץ בפני מליאת הועדה לפנות למועצה האזורית זבולון על מנת שתכין תוכניות לפל"ח (פעילות לא חקלאית) תוך שציינה- "
הוועדה המחוזית דנה בדיון עקרוני ולא לגופה של בקשה. הוועדה רואה בשלילה את הבקשות לשימושים חורגים ללא מדיניות מכוונת ועל כן מחליטה לא לאשר, בשלב זה, את הבקשות מהנימוקים שהוזכרו לעיל, כמו כן מורה הוועדה לוועדה המקומית לערוך תכנית אשר תציע מדיניות לשימושים הלא חקלאיים בתחום כפר ביאליק" (ראה עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 19/12/06). המשיבה אף הפנתה לאבחנה שעשתה הועדה בהחלטתה בין שימושים שאינם חקלאיים המשרתים באופן ישיר את השטח החקלאי, לבין שימושים בעלי אופי מסחרי-תעשייתי, לגביהם אין הצדקה (ראה: עמ' 6 לפרוטוקול, סעיף 1). לטענת המשיבה, ניתן אף ללמוד מהכרעת הדין כי המבקשים הורשעו, בין היתר, בגין השכרת המבנים לשימושים בעלי אופי מסחרי-מלאכה. מכאן, עסקינן בהליכים אשר עשויים להמשך זמן רב, מה גם כי אין כל וודאות כי השימושים החורגים יותרו בסופו של יום.
4. בהיבט המשפטי טוענת המשיבה כי עסקינן במבנים בעלי היקף נרחב, אשר נבנו לפני שנים רבות ונעשה בהם שימוש שלא כדין זמן רב, תוך הפגנת זלזול בחוק, והכל - על מנת להפיק רווח כלכלי. המשיבה מעלה טענה חלופית לפיה באם יוחלט להיעתר לבקשה להארכת המועד, יש מקום להתנות את הארכה בהפסקת השימוש החורג במבנים ובמקרקעין. לטענת המשיבה, המבנים משמשים את המבקשים לצורך המשך הפקת רווחים, באופן המקהה את עוקצו של הקנס הכספי שהוטל עליהם בגזר הדין. המשיבה הפנתה בהקשר זה למספר פסקי דין בהם הופסק השימוש במקרקעין, אף בנוגע למבנים המשמשים למגורים (ראו: רע"פ 1520/01
שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית, פ"ד נו (3), 595).
5. לטענת המבקשים, מאז הדיון בועדה המחוזית ביום 19/12/06 חלו מספר התפתחויות. לטענתם, במועד הדיון התברר כי הועדה המחוזית סירבה לאשר את השימושים החורגים מתוך טעות בפרשנות סעיף 6 לתמ"מ 6/3. כעת, משהתבררה השגגה, שוקדים נציגי הועדה, נציגי הועדה המקומית זבולון ונציגי האגודה השיתופית כפר ביאליק, על אישור השימושים החורגים ונקבעה ישיבה נוספת ליום 12/3/07.
6. בהיבט המשפטי טוענים המבקשים כי הסכימו להסדר הטיעון מתוך הנחה כי ישלימו את מטלות המשיבה עד למועד הצו המותלה, אך בפועל ההסדר הרע עימם. יתרה מכך, המבקשים פועלים בהגשת בקשות כבר משנת 1995 ובהמשך בשנת 1998, 2004 ו-2006. עוד צויין כי ביום 26/2/07 התקבלה רשימה מטעם מפקח הבניה בנוגע לדרישות שטרם הושלמו והן- אישור הועדה המחוזית, אישור המינהל בצירוף חוזה חכירה, אישור מטעם מכבי אש, היטל השבחה, ותשלומי אגרת בנייה והיטל ביוב. ביום 24/5/06 הגישו המבקשים את התוכניות לאישור הועדה אך טרם נענו נכון למועד תגובתם. המבקשים מוסיפים ומציינים כי לאור קיומה של התביעה האזרחית ממשיך המינהל לסרב לחתום על התוכניות. לטענת המבקשים ישלמו לאלתר את הוצאות אישור מכבי האש, היטל הביוב ואגרת הבנייה, אך הם אינם רואים לנכון לעשות זאת במועד דהיום לנוכח הסיכון כי בקשתם לא תאושר.
7. ביום 13/3/07 הוגשה על ידי המבקשים בקשה להוספת מסמכים. לבקשה צורף מסמך לפיו עניינם של המבקשים ידון בישיבת הועדה המקומית ביום 15/3/07.
8. ביום 12/4/07 הוגשה הודעה בהסכמת הצדדים לפיה יתכן ותוך זמן קצר תוגש על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית פל"ח בהתאם לסיכום ישיבת הועדה מיום 21/3/07 ולאחריה ניתן יהא להעריך את סיכויי קבלת היתרים כדין ומוסכם ביניהם ליתן הארכה לפרק זמן של כשלושה חודשים.
9. ברם, ביום 29/7/07 התקבלה הודעה מטעם המאשימה לפיה היא עומדת על התנגדותה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. לטענתה, עד מועד הודעתה לא אושרה תוכנית הפל"ח ומפנה בהקשר זה לסיכום הישיבה מיום 21/3/07 שם נקבע כי "עד להפקדת תכנית פל"ח בוועדה המחוזית לא יקודמו בקשות לשימוש חורג".
דיון
10. בסופו של עניין מוקד בקשת המבקשים מכוון כלפי עיכובים ותקלות שחלו לטענתם אצל גופי התכנון השונים, ובראשם הועדה המחוזית המאשימה, בהתמודדות עם תמורות שחלו במגזר החקלאי בשנים האחרונות. לטענתם, כשלים אלו הביאו להעדר מדיניות תכנון ואכיפה ברורה והוגנת וכי ההגינות והצדק מחייבים מתן ארכה על מנת שהליכי תכנון שונים, ביחס להסדרת שימושים לא חקלאיים בכפר ביאליק בכלל ובנחלתם של המבקשים בפרט, ימוצו.
11. אין חולק כי על המגזר החקלאי בישראל עברו שינויים חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת (ראו: דו"ח קדמון ב- www.mati.moshavim.org.il). שני הצדדים הציגו מהלכים תכנוניים המתקיימים בנוגע להסדרת השימושים הלא חקלאיים בכפר ביאליק. ביחס אליהם ניתן לסכם בתמצית כי, אמנם מתקיימים הליכים מהליכים שונים, אולם אלו מתקיימים כבר לאורך שנים רבות ללא שנקבע פתרון לסוגייה.
12. ברע"פ 4357/01
סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה, פ"ד נו (3), 49 (להלן:"פרשת סבן") נאמרו הדברים הבאים, היפים גם לענייננו:
"
צו הריסה כי יבוצע יביא הביצוע לתוצאה שאינה הפיכה. מסקנה נדרשת מכאן היא כי נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול
-דעת רחב ועמוק לבית
-משפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר
תוך זמן קצר..." (הקו הוסף).
13. המכשיר של הארכת המועד לביצוע צו על ידי הפעלת סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 נועד לאפשר ארכה זמנית וקצרה בלבד. היכולת להראות סיכוי סביר, לכל הפחות, לאישור המצב הקיים בשטח בתוך זמן קצר, מהווה את אבן הבוחן העיקרית בבקשה. ארכות מעבר לשנה צריכות להינתן במשורה. ארכות לזמן ממושך יותר כגון 18 חודשים, צריכות להוות חריג שבחריגים. תוצאה אחרת מביאה להנצחת מצב שאינו חוקי לתקופה בלתי מוגבלת, בלבוש של אישור חוקי.
14. גזר הדין ניתן ביום 23.2.06. מאז חלפו כ- 18 חודשים וטרם הצליחו המבקשים להביא לאישור המבנים נשוא גזר הדין. במקרה דנן לא הצביעו המבקשים, לצערי, על מועד כלשהו בו סביר שהדיונים בעניינם יסתיים, או כי קיימים סיכויים סבירים למתן האישורים בהם הם חפצים.
15. בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.
המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים
.
ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ח (17 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.
