החלטה בתיק פשר 2241/07 - פסקדין

זוהי בקשת עו"ד נפתלי נשר, מנהל מיוחד לחברת פאר לונדון - חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "המנהל המיוחד" ו-"החברה" בהתאמה) להורות למשיב 2, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") להעביר לקופת הפירוק את כל הכספים המצויים בחשבון נאמנות בבנק, ואשר הופקדו בו לצורך קבלת ליווי פיננסי לפרויקט בניה שביצעה החברה במזכרת בתיה. המשיבים - עו"ד יצחק סימון (להלן: "המשיב 1") וחברת לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ (להלן: "המשיבה 3") מתנים את הסכמתם לבקשה בהעברת סכומים מסוימים לידיהם. המנהל המיוחד מתנגד לתנאים שמציבים המשיבים לשחרור הכספים.

1.         המשיבה 3, אשר שימשה כמנהלת פרויקט הבנייה במזכרת בתיה, פתחה בשנת 1996 שני חשבונות נאמנות בבנק דיסקונט (חשבון "משתכנים/בנייה" וחשבון "משתכנים/הוצאות"), בהם הופקדו כספי הרוכשים. החשבונות נפתחו לצורך קבלת ליווי פיננסי לפרויקט, אשר בנייתו הסתיימה בשנת 1998, ובעקבות הסכם ליווי שנחתם בין החברה לבין הבנק. הפרויקט בוצע בשיתוף המשיבה 3, המתנ"ס המקומי ומינהל מקרקעי ישראל והדירות שבפרויקט יועדו לאוכלוסיה מעוטת יכולת. רוכשי הדירות הפקידו בחשבון הנאמנות את הכספים ששימשו לתשלום בגין עבודות הבנייה, שביצעה החברה. כיום מצויה בחשבון הנאמנות יתרה בסך כ-483,258 ש"ח (נכון ליום הגשת הבקשה), אשר המנהל המיוחד מבקש להעבירה לקופת הפירוק.

המנהל המיוחד מציין בבקשתו כי סבר עד לאחרונה, בעקבות התכתבויות בינו לבין הבנק, כי שחרור הכספים מותנה בסיום רישום הזכויות על שם הרוכשים או בסיום תקופת הבדק, לפי המאוחר מבין השניים. אלא שלאחר שהתקבל לידיו הסכם הליווי התברר למנהל המיוחד, לטענתו, כי הסכם הליווי אינו כולל הגבלה כאמור. מוסיף המנהל המיוחד ומציין כי תקופת הבדק הסתיימה בלא כל תביעות מצד הרוכשים. מנגד, רישום הזכויות על שם הדיירים במסגרת רישום הבתים המשותפים טרם הסתיים . לאור הסכם הליווי, סבור המנהל המיוחד כי אין כל הגבלה על שחרור הכספים באופן מיידי לקופת החברה שבפירוק. בנק דיסקונט מסכים לבקשה בכפוף לקבלת הסכמותיהם של המשיבים 1 ו-3.

2.         המשיב 1, עו"ד יצחק סימון, מטפל ברישום הבניינים שנבנו על ידי החברה במזכרת בתיה כבניינים משותפים, וברישום הזכויות על שם הרוכשים. המשיב 1 אינו מתנגד להעברת הכספים לקופת הפירוק, אך מתנה הסכמתו בהעברת סך 26,515 ש"ח לידיו לצורך השלמת פעולות הרישום בפרויקט על ידו, כאשר הסכום האמור נועד, בין היתר, לצורך הכנת תשריטים ותשלום אגרות שונות.

המשיבה 3, חברת לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ (לשעבר חברת לורם - החברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע"מ), שימשה כמנהלת הפרויקט. המשיבה 3 מתנה הסכמתה לשחרור הכספים בתשלום סך 150,670 ש"ח לידיה. לטענתה, תשלום זה נועד לכיסוי תשלומים שביצעה המשיבה 3 בזמנו עבור הרוכשים בגין מיסי רכישה, ואשר לא הושבו לה מעולם. המשיבה 3 מציינת בתגובתה כי כספי הרוכשים הופקדו בשני חשבונות נאמנות. הסכם הליווי קבע אילו כספים יופקדו בכל אחד מהחשבונות: בחשבון "משתכנים/בנייה" (הוא החשבון בו עסקינן) הופקדו הכספים שנועדו לשירותי בנייה ואילו בחשבון "משתכנים/הוצאות" הופקדו הכספים שנועדו עבור תשלום ההוצאות החלות על הרוכשים, בין היתר תשלומי מס רכישה ואגרות. המשיבה 3 טוענת כי לא נותרו בחשבון "משתכנים/הוצאות" כספים לכיסוי הוצאות מס הרכישה והאגרות, ועל כן יש לקבוע כי, ככל שנותרו כספים בחשבון "משתכנים/בנייה" הרי שיש להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי המשיבה 3 עבור הרוכשים מכספי חשבון זה.

3.         המנהל המיוחד מתנגד להסתייגויות המשיב 1 והמשיבה 3. לטענת המנהל המיוחד, אין להתנות את שחרור הכספים בתשלום כלשהו למי מהמשיבים: המנהל המיוחד סבור כי ההוצאות המפורטות על ידי המשיב 1 (לצורך השלמת הרישומים) נכללות בכספים שהופקדו בחשבון "משתכנים/הוצאות" וככל שאין בחשבון זה כספים, על המשיב 1 לפעול לכינוס הרוכשים ולגביית כספים נוספים מהם עבור השלמת הרישומים, ואין לגבות כספים אלו מחשבון הנאמנות דנן (חשבון "משתכנים/בנייה"), ובכך "לנגוס" בקופת הפירוק.

כמו כן, המנהל המיוחד מתנגד לדרישת המשיבה 3 וסבור כי הפרשנות המוצעת על ידה להסכם הליווי אינה מתקבלת על הדעת וסותרת את ההסכם עצמו, כיוון שעל פי פרשנות זו אין כל צורך בהפרדה המפורשת שהוגדרה בהסכם לשני חשבונות נאמנות.

המנהל המיוחד מציין כי המשיבה 3 טוענת טענותיה באיחור רב (שנים רבות לאחר שבוצעו התשלומים הנטענים על ידה) וכי לא הוגשה כל תביעת חוב על ידה במסגרת פירוק החברה.

4.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") סבור כי יש להורות על העברת הכספים לקופת הפירוק, תוך קבלת הסתייגותו של המשיב 1 ודחיית הסתייגותה של המשיבה 3.

בכל הנוגע למשיבה 3, הכנ"ר סבור כי הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות דנן (חשבון "משתכנים/בנייה") נועדו להבטחת הבנייה בלבד ולא להבטחת תשלומים נוספים, ועל כן אין לקבל את עמדת המשיבה 3, אשר משמעותה בפועל היא ביטול ההפרדה בין שני חשבונות הנאמנות, בניגוד לאמור בהסכם הליווי. הכנ"ר מדגיש כי יש לדחות את טענותיה של המשיבה 3 במיוחד לאור העובדה כי היא שימשה כמנהלת הפרויקט, והיא זו שפתחה את חשבונות הנאמנות הנפרדים (אותם היא מבקשת למעשה לאחד בשלב זה). כמו כן, מצטרף הכנ"ר לעמדת המנהל המיוחד כי טענות המשיבה 3 נטענו באיחור רב, ומבלי שהוגשה כל תביעת חוב על ידה, ועל כן דינן להידחות.

בכל הנוגע למשיב 1, סבור הכנ"ר כי יש להורות על העברת התשלום המבוקש על ידו, וזאת על מנת למנוע מצב בלתי רצוי שבו יידרשו הרוכשים לממן מחדש את הוצאות הרישום, אשר שולמו על ידם בעבר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ניתנת החלטתי;

5.         דין טענות המשיבה 3 להידחות. עיון בהסכם הליווי מצביע על הפרדה ברורה בין הכספים שהופקדו בחשבון "משתכנים/בנייה" לבין הכספים שהופקדו בחשבון "משתכנים/הוצאות". המשיבה 3 שימשה כמנהלת הפרויקט והיא זו שפתחה את החשבונות בבנק, ועל כן יש להניח כי היא זו שפיקחה עליהם. טענתה כי בהיעדר כספים בחשבון האחד יש לפנות אל החשבון האחר, אין לה על מה לסמוך. טענה זו נוגדת את לשונו המפורשת של הסכם הליווי, ואף נוגדת את הרציונאל שעמד מאחורי פתיחת שני חשבונות שונים. קבלת טענתה תגרור "נגיסה" משמעותית בכספי החברה שבפירוק, תוך פגיעה בלתי מוצדקת בנושיה. יתרה מכך; תמוהה בעיניי העובדה כי המשיבה 3 "שקטה על שמריה" עד עתה, ולא השמיעה כל טענה כלפי המנהל המיוחד או כלפי הבנק בנוגע לכספים אשר מגיעים לה לטענתה מחשבון הנאמנות. המשיבה 3 לא טרחה במשך שנים רבות לטעון כי מגיעים לה כספים כלשהם מהחשבון דנן, ואף לא טרחה להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד בגינם. משכך, אני דוחה את ניסיונה להתנות על שחרור הכספים מחשבון הנאמנות לקופת הפירוק.

6.         מנגד, אני סבורה כי יש לקבל את טענות המשיב 1 בנוגע לכספים המגיעים לו בגין השלמת רישום הבתים וזכויות הרוכשים. עמדת המנהל המיוחד הינה כי על המשיב 1 לשוב ולפנות לרוכשי הדירות על מנת שישלמו תשלום נוסף לשם השלמת הרישום. בעניין זה מקובלת עליי עמדת הכנ"ר כי קבלת עמדה זו פירושה כפל תשלום מצד הרוכשים (היות ואין חולק כי הרוכשים עמדו בהתחייבויותיהם בכל הנוגע בתשלומים אלו), ובכך תתקבל תוצאה בלתי צודקת ובלתי ראויה.

7.         בשולי הדברים אציין כי לא נעלמה מעיניי העובדה שחשבון הנאמנות "משתכנים/הוצאות" התרוקן בטרם הושלם הרישום, וכי לכאורה על פי הסכם הליווי חשבון זה הינו החשבון ממנו אמורות להשתלם הוצאות הרישום. אעיר כי יש לתהות כיצד התרוקן חשבון זה, ומהי מידת אחריותם של הבנק ושל המשיבה 3 בעניין זה. אלא שדברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך במסגרת בקשה זו. הצדדים לא טענו בעניין זה ועל כן לא עומדים בפניי מלוא הנתונים הנדרשים על מנת להכריע בסוגיה זו. אלא שכאמור, אינני סבורה כי יש "לגלגל" את הנזק לפתחם של הרוכשים.

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל, בכפוף להותרת הסכומים הנדרשים על ידי המשיב 1 בחשבון הנאמנות לשם השלמת רישום הבתים והזכויות. יתר הכספים יועברו לקופת הפירוק, כמבוקש. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות.  

היום, כ"ב באלול, תשס"ח (22 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.