אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1561/07

החלטה בתיק פשר 1561/07

תאריך פרסום : 12/03/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1561-07,10518-08
29/07/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
שלמה קאשי
עו"ד אריה רואש
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
עו"ד ענבל מנוצ'הרי
החלטה

זוהי בקשה לעיון חוזר בפסק הדין שניתן ביום 10/4/08 במסגרת פש"ר 1561/07, ובו נדחתה בקשת פירוק, אשר הוגשה על ידי המבקש, שלמה קאשי (להלן: "המבקש"), כנגד חברת משה קאשי חברה קבלנית לבניין בע"מ (להלן: "החברה").

1.         הבקשה הוגשה ביום 10/6/07 ונקבעה לדיון ליום 13/12/07. דיון זה נדחה לבקשת המבקש כיוון שלא בוצעו פרסומים כדין (כלומר, לא הייתה תעודת השלמה בתיק). דיון חדש נקבע ליום 18/2/08. בדיון זה התברר כי עדיין לא ניתן להתקדם בהליכים, וזאת כיוון שעדיין לא בוצעו פרסומים ברשימות כדין. בדיון זה הביע ב"כ כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") את התנגדותו לבקשת הפירוק, וזאת מכיוון שהמבקש הינו אחיו של בעלי החברה, ולאור החשש כי מדובר בסכסוך משפחתי אשר מקומו אינו בבית משפט של פירוק. מפרוטוקול הדיון עולה עוד כי ב"כ הכנ"ר הדגיש כי מדובר בבקשה לאקונית וקצרה; כי טענת הנשייה מתבססת על רכיבים הנוגעים לשכרו ותנאי העסקתו של המבקש לפני 16 שנה; וכי מדובר בחברת בנייה, אשר פירוקה יגרור "סחרור" ואשר טרם מתן צו פירוק בעניינה (ובמיוחד בנסיבות האמורות), יש לשקול היטב את נחיצותו.

בתום הדיון ניתנה החלטתי כדלקמן:

"טוב יעשה עו"ד רואש (ב"כ המבקש) אם ישקול בקשתו לאור דברי ב"כ הכנ"ר, בשנית, ויפנה לערכאות המתאימות על מנת לפרק את החברה. אני מפנה את עו"ד רואש לכל אחד ואחד מנימוקיו של הכנ"ר.

דרך זו של הגשת בקשת פירוק הינה בעיני בבחינת "מסלול עוקף" הגישה של בתי המשפט לפיה סכסוכים מעין אלה יש לפתור לא על דרך של פירוק אלא על דרך של תביעות מסוג אחר. לא ברור לי מדוע על סמך פסק הדין הזה (פסק הדין של בית הדין לעבודה) לא ניתן לפעול בהליכי הוצאה לפועל עד תומם ולמצותם. העובדה שנערמים קשיים בדרכו של המבקש במסגרת ההוצאה לפועל איננה עילה להגשת בקשה לפירוק." (ההדגשות אינן במקור, ו.א)

2.         בדיון השני, אשר התקיים ביום 10/4/08, חזר הכנ"ר על עמדתו כי מדובר בסכסוך בין אחים; כי פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בוטל על ידי בית הדין הארצי, תוך קביעה מפורשת שמדובר בסכסוך בין אחים אשר יש לסיימו בפשרה; כי טענת הנשייה הינה לגבי רכיבים הנדרשים רטרואקטיבית 16 שנים לאחור, כאשר המבקש המשיך לעבוד בחברה; כי אין מצטרפים נוספים לבקשה וכי על פי תדפיס רשם החברות מדובר בחברה פעילה ללא שיעבודים.

בתום הדיון ניתן פסק דין ובו דחיתי את בקשת הפירוק. בין היתר ציינתי כי:

"מדובר באח של בעלי המניות בחברה שפירוקה מתבקש... הבקשה הינה בבחינת מסלול עוקף התדיינויות שצריכות להתנהל בבתי משפט אחרים בין האחים. עצם העובדה שהפניה הראשונית הייתה לבית הדין לעבודה היא הנותנת שגם המבקש הבין כי זוהי דרך המלך. בית הדין הארצי לעבודה החזיר את הסכסוך לפתחו של בית הדין האזורי תוך שהוא ממליץ לפתור את הסכסוך "בתוך המשפחה" ולא בבתי המשפט. אם בכל אלה לא די הרי בצדק עמד ב"כ הכנ"ר על העובדה כי יש לבחון את סוג החובות עליו מושתתת בקשת הפירוק...".

3.         המבקש הגיש ביום 25/5/08 את הבקשה דנן, אשר הוכתרה בכותרת "בקשה לעיון חוזר". לא למותר לציין כי המבקש לא הגיש ערעור על פסק הדין , אשר הפך חלוט בחלוף המועדים הקבועים בחוק לערעור.

טענתו העיקרית של המבקש בבקשה דנן היא כי נפל פגם בהתנהלותו של הכנ"ר בתיק, ובגינו נפלה טעות בפסק הדין בו נדחתה בקשת הפירוק. המבקש טוען כי יומיים לפני מועד הדיון (ביום 8/4/08) שלח מכתב מקיף לב"כ הכנ"ר ובו פירוט השתלשלות ההליכים בינו לבין החברה בבתי הדין לעבודה, כמו גם בערכאות אחרות, וזאת במטרה להבהיר את נסיבות המקרה ואת המסכת המשפטית שננקטה על ידי המבקש כנגד החברה. המבקש טוען כי בבואו לדיון ביום 10/4/08 התברר לו כי ב"כ הכנ"ר בדיון לא היה מודע למכתב ולא קרא אותו מבעוד מועד, ולאחר שהמבקש העביר לו עותק מהמכתב, "עלעל בו כחצי דקה" ולא הסכים לדחות את מועד הדיון על מנת להתעמק באמור בו. כתוצאה מהתנהלות זו, טוען המבקש כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט, וכי הכנ"ר הציג בפני בית המשפט תמונה משפטית שגויה, אשר נבעה מחוסר היכרותו עם פרטי התיק, וכתוצאה מכך נדחתה בקשת הפירוק.

4.         עמדת הכנ"ר הינה כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות, וזאת כיוון שהדרך הדיונית הראויה לבחינת טענותיו של המבקש הינה בערעור על פסק הדין. ב"כ הכנ"ר מפנה למכתב שנשלח למבקש ביום 27/4/08 בעקבות מכתבו מיום 8/4/08 ובו נאמר כי "אין מקום לבחון את הנושא מחדש ובאפשרותך להגיש ערעור על החלטת בית המשפט " (ההדגשות לא במקור, ו.א.). עמדת הכנ"ר הינה כי המבקש בחר לא להגיש ערעור כנדרש (אשר המועד להגשתו חלף) ובמקום זאת בחר במסלול עוקף ערעור.

לעניין הסמכות לעיון חוזר, טוען הכנ"ר כי ספק אם זהו המקרה בו על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל לעיין עיון חוזר בהחלטותיו, כאשר מדובר על פסק דין אשר ניתן במעמד שני הצדדים ולאחר שהתקיים דיון בו. עמדת הכנ"ר הינה כי יש לעשות שימוש בסמכות לעיון חוזר רק במקרים קיצוניים ובמשורה, כיוון שהליך העיון החוזר הינו הליך פוגעני מבחינה דיונית.

5.         הכנ"ר טוען כי על בקשה לעיון חוזר להיות מבוססת על ראיות חדשות , אשר על המבקש להוכיח שלא היה מודע בפועל לקיומן ואף לא יכול היה להשיגן טרם מתן החלטת בית המשפט; כי קיימת אפשרות סבירה כי לו היו הראיות הנוספות בפני בית המשפט מבעוד מועד, הייתה מתקבלת החלטה שונה; וכי ייגרם לו עיוות דין חמור אם לא ייעתר בית המשפט לבקשתו. הכנ"ר סבור כי במקרה דנן לא התקיים אף לא אחד מן התנאים האמורים, וכי כל הטענות שמעלה המבקש בבקשה דנן היו ידועות לו עוד במועד הדיון ולא הועלו על ידו בדיון עצמו (כפי שמשקף הפרוטוקול). משכך, המבקש לא מביא ראיות חדשות אשר בגינן מוצדק לעיין מחדש בפסק הדין ולשנותו. לבסוף, מתנגד הכנ"ר לטענות הנוגעות להתנהלותו בבקשה דנן. הכנ"ר טוען כי ב"כ הכנ"ר בשני הדיונים טען טענות לגופו של עניין וכי ב"כ המבקש, אשר נכח בדיונים, לא הציג טיעונים אשר יהיה בהם כדי לסתור את עמדת הכנ"ר ולתמוך בבקשה, ומשכך מנסה המבקש "להאשים" את הכנ"ר בכשלון הבקשה.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

6.         הסמכות לעיון חוזר נתונה לבית המשפט מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל. סמכות זו הינה חריג לסדרי הדין האזרחי, אשר נקודת המוצא בהם הינה כי מעת שניתנה החלטה, דרך המלך לתקוף את ההחלטה הינה בערעור או ברשות ערעור לבית המשפט המוסמך. סדרי הדין מכירים בכך כי קיימת לערכאה אשר נתנה את ההחלטה המקורית סמכות לשנות את החלטתה או לעיין בה מחדש בנסיבות מסוימות. סמכות זו שמורה לאותם מקרים חריגים בהם התקבלה החלטה, אשר בדיעבד ובהתברר פרטים חדשים (אשר לא היו ידועים במועד מתן ההחלטה) מתגלה כבלתי צודקת. במה דברים אמורים? סבורה אני כי השימוש בסמכות לעיון חוזר צריך להיעשות במשורה ובמקרים חריגים, כגון כאשר ניתן צו מניעה זמני או צו כינוס (או פירוק) זמני במעמד צד אחד ולאחר מכן, בעקבות תגובת הצד השני, התבררו עובדות חדשות אשר יש בהן כדי לשנות את ההחלטה.

ויובהר; אינני סבורה כי יש להגביל מראש את רשימת המקרים בהם יעשה בית משפט של פירוק שימוש בסמכותו לפי סעיף 181. כמו כן, אינני סבורה כי סמכות זו תופעל תמיד אך ורק במקרים שבהם ניתנה החלטה במעמד צד אחד. בעניין זה אין לגזור דין זהה מתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר עוסקת בהחלטות במעמד צד אחד. סעיף 181 מנוסח באופן רחב יותר מתקנה 201, ועל כן גם החלטות שניתנו במעמד שני הצדדים עשויות להיבחן במסגרתו, בנסיבות מסוימות.

7.         בנסיבות המקרה דנן, המבקש אינו טוען טענות חדשות אשר מאירות את הבקשה לגופה באור שונה. כל הטענות שבפי המבקש נוגעות להתנהלותו של הכנ"ר והתעלמותו ממכתבו, אלא שטענות אלה פועלות כחרב פיפיות.

אבהיר דבריי; המבקש טוען כי הכנ"ר התעלם מהמסכת המשפטית אשר פורטה בהרחבה במכתבו, וכי אילו היה מעיין במכתב כראוי, היה מסכים לפירוק. אלא שהתנהלותו של המבקש עצמו בטיפול בבקשה ובדיונים הייתה לקויה ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. ראשית, יש לציין כי המבקש התנהל בעצלתיים בנוגע לפרסומים הנדרשים על פי דין בבקשת פירוק. בגין התנהלות זו הדיון בבקשה לגופה התקיים רק ב-10/4/08 (קרוב לשנה מיום הגשת הבקשה!), לאחר שכבר התקיים דיון קודם ולאחר שנדחה דיון אחר. שנית, התנהלות לקויה זו מתבטאת גם בבקשת הפירוק עצמה, אשר הינה לאקונית ביותר ואינה מפרטת כלל את כל האמור במכתבו של המבקש, אשר נשלח לכנ"ר. לבסוף, המכתב שנשלח לכנ"ר ובו פירוט המסכת המשפטית נשלח יומיים בלבד בטרם הדיון, ובדיון עצמו, כפי שמשקף הפרוטוקול, לא טרח ב"כ המבקש לפרט בפני בית המשפט את האמור בו.

לא זאת אלא אף זאת; ספק בעיניי מה נפקותו של מכתב זה להחלטתי. אם סבר המבקש כי בקשתו אינה ברורה דיה, הרי שהיה עליו להגיש הבהרות לבית המשפט ולא רק לידי הכנ"ר. למצער, יכול היה להגיש בקשה לתיקון בקשת הפירוק. הדבר מתחייב גם מבחינה דיונית, על מנת לאפשר לחברה אשר פירוקה מתבקש להגיב לטענות. כמו כן, אם סבר המבקש כי עליו להבהיר נקודות מסוימות לכנ"ר, הרי שתמוהה בעיניי הבחירה לעשות זאת במכתב אשר נשלח יומיים לפני הדיון השני בבקשה, כאשר דיון ראשון התקיים כחודשיים קודם לכן. נראה כי גם בעניין זה התנהל המבקש בעצלתיים, ובראייה שלאחר מעשה הוא מנסה להטיל את האחריות על הכנ"ר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ