החלטה בתיק פשר 1215/04

1.         ביום 13.12.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 536,508 ש"ח ל- 20 נושים. על החייב הושת, בין היתר, תשלום חודשי בסך 400 ש"ח לחודש. החייב מפגר בשלושה תשלומים חודשיים בסך כולל של 1,200 ש"ח.

2.         החייב ניהל ספרייה בשם "ספרית אלאמל". לגירסתו, לאחר מספר שנים בהן פעלה הספרייה, החלו להצטבר לחובתו חובות רבים ונגרמו לו הפסדים כספיים. לטענת החייב, הוא נקלע לחובות בשל שתי סיבות, חיוב חוזר בגין סחורה שקיבל מספקים, מאחר ולא היה בידיו אסמכתאות ששילם להם בעבר, והוצאות תפעול העסק שעלו על הכנסותיו ויצרו הפסדים כספיים.

כיום ובהתאם לחוות דעת הכנ"ר, מצבו הבריאותי של החייב מוגבל והוא עובד כ- 3 שעות ביום ומשתכר כ- 1,200 ש"ח לחודש, כאשר אשתו איננה עובדת. לתא המשפחתי (החייב, אשתו ושלושת ילדיו הקטינים) משולמת קצבת ילדים בסך 396 ש"ח וכן קצבת נכות עבור אחד הילדים בסך 882 ש"ח; סה"כ הכנסה למשפחה 2,478 ש"ח.

3.         הכנ"ר בחוות דעתו, התנגד לבקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל. לטענתו, החייב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו כי, יצר חובותיו בתום לב. לפי ממצאי הכנ"ר, העסק אותו ניהל החייב התנהל ללא הפסדים לאורך השנים. החייב אף הגיש בקשה (בש"א 2895/04) להמשיך ולעסוק כעצמאי. בהתאם לבקשת החייב, בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה. עוד צוין בחוות הדעת, כי בהתאם לממצאי חקירת ההוצל"פ, החייב עובד כיום בעסק שבעבר היה רשום על שמו ובאותו תחום עיסוק אך רשום על שם אשת אחיו של החייב. הכנ"ר מעלה חשד, כי החייב הינו הרוח החיה של העסק ורק בשל מתן צו הכינוס, נרשם העסק על שם אשת אחיו; משכך, הכנ"ר סבור, כי מי שמנהל את העסק בפועל הינו החייב. בטיעוניה בפני, הוסיפה ב"כ הכנ"ר וטענה, כי החייב הינו הבעלים של הרכב בו והוא נוהג בו אף שפורמאלית הרכב איננו רשום על שמו.

4.         ב"כ החייב טען בפני, כי החייב מתחייב לשלם את התשלומים שבפיגור תוך 7 ימים  לאחר שהצליח לגייס את סכום הכסף, כי העסק הינו של אשת אחיו של החייב וניתן להביא את רואה החשבון שיעיד על כך וכי החייב עובד בעסק למשך 3-4 שעות ביום כשכיר בשכר של  1,200 ש"ח, דבר העולה אף ממצאי חוו"ד ההוצל"פ. באשר לרכב, טען ב"כ החייב, כי הרכב רשום במשרד הרישוי על שם אחיו של החייב שהינו מהנדס במקצועו.

5.         בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת - זו שבתקופה שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

6.         במקרה שלפנינו, לא מצאתי עדות לחוסר תום לבו של החייב, הן בתקופה שקדמה לצו הכינוס והן בתקופה שלאחר מכן; נראה, כי הסתבכותו של החייב הינה בשל כשל בעסק של הספריה שניהל וזאת בהתאם לתצהירו המצורף לבקשה ומהתרשמותי הכללית מהתנהגותו. לא זו אף זו, עיון ברשימת נושיו של החייב מלמד, כי מרביתם הינם ספקים שסיפקו לו סחורה לעסק, דבר שיש בו כדי לחזק כי הסתבכותו של החייב הינה עסקית גרידא. באשר לטענה בדבר הבעלות האמיתית של העסק כיום ושל הרכב, סבורני,  כי גירסתו של החייב, לפיה העסק הינו של אשת אחיו והוא עובד בו כשכיר וכי הרכב הינו בבעלותו של אחיו, נראית בעיני אמינה ומהימנה ואף נתמכת ע"י דו"ח ההוצל"פ בדבר הכנסתו ואמצעיו הדלים של החייב.

7.         לאור האמור, שוכנעתי כי יש ליתן לחייב הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו היות וזו תכליתו המרכזית של מוסד פשיטת הרגל.

            על כן, אני נעתר לבקשה ומכריז על החייב פושט רגל.

            כל המגבלות שהוטלו עליו בצו הכינוס לרבות התשלומים החודשיים וצו עיכוב היציאה מן הארץ, יעמדו בעינם.

התשלומים שבפיגור

ניתנה היום 14 במרץ, 2006 (י"ד באדר תשס"ו) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.