החלטה בתיק פשר 1126/07 - פסקדין

1.         הנושה הגישה בקשה ליתן צו לכינוס נכסי החייב.

2.         ביום 4/9/07 הוצאה לחייב התראת פשיטת רגל שנמסרה לו ביום 16/10/07, על פי פסק דין בתיק אזרחי 18634/03 (שלום חיפה), על סך 238,510 ש"ח, בגינם  נפתח  תיק  הוצל"פ

6-06-24408-02.

            לטענת הנושה, החייב עשה מעשה פשיטת רגל בכך שלא מילא אחר דרישות התראת פשיטת הרגל.

3.         החייב לא הגיש התנגדות להתראה. החייב הגיש התנגדות לבקשה למתן צו כינוס.

            החייב מכחיש את החוב הנטען. לטענתו, בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בהתאם להסכם הפשרה מיום 17/11/05 היה עליו לשלם 50,000 ש"ח בתוך 10 ימים. אולם לטענתו, לאחר הסכם הפשרה לבקשתו, נרתמה הנושה לעזור לו במציאת מקום עבודה שיאפשר תשלום ה- 50,000 ש"ח. הנושה אכן דאגה לכך שיעבוד כקבלן משנה בפרוייקט מחצבות ציפורי בע"מ, עבור ארגיל (הקבלן הראשי) ואף שלחה הודעה על המחאת זכות למחצבות ציפורי בע"מ, לפיה החייב המחה לנושה סך 50,000 ש"ח, מתוך התמורה שתשולם לו עבור עבודתו. בעקבות זאת הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה הסכום ישולם באמצעות המחאת זכות לטובת הנושה, בגין אותו פרוייקט.

            ביום 18/5/06 שולם לנושה, באמצעות המחאת הזכות הנ"ל, סך 40,357 ש"ח.

            הנושה פתחה בתיק ההוצל"פ רק לאחר שפדתה את המחאת הזכות.

            החייב טוען כי בתיק ההוצל"פ רשמה הנושה כאילו מדובר בפס"ד מיום 10/11/03, בעוד שמדובר בפס"ד מ-17/11/05. כמו כן מחשבון החייב בגין עבודתו, קוזז ע"י מזמינת העבודה או הקבלן הראשי סך 16,000 ש"ח והועברו לנושה רק סך כ- 40,000 ש"ח.

            לטענתו הנושה הייתה שותפה בעניין מועד התשלום, סכום התשלום, כפי שהייתה שותפה לאופן התשלום וארגון העבודה וכל זאת במטרה להציג את המשיב כמי שהפר את ההסכם על פי פסק הדין ובכך לפתוח תיק הוצל"פ על מלוא סכום התביעה, ללא כל בסיס.

            לטענתו, כיוון שהנושה הסכימה לאופן התשלום, היא מנועה מלטעון כי הפר את הסכם הפשרה והייתה מנועה מלפתוח בהליכי הוצל"פ נגדו.

            לחלופין, לטענתו לכל היותר הנושה זכאית לסך 9,643 ש"ח ובגין סכום זה לא ניתן לפתוח בהליכי פש"ר.

4.          דין ההתנגדות להידחות.

            בין הצדדים אכן נחתם הסכם פשרה שאושר כפס"ד וזה לשונו:

"1.       הצדדים מודיעים לביהמ"ש כי הגיעו להסכם פשרה, וזאת מבלי להודות בכל טענה מטענות הצדדים ולפיו ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 50,000 ש"ח וזאת ב-5 תשלומים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 17.1.06, וכן הלאה מידי חודש בחודשו.

2.         לא ישולם אחד התשלומים במועדו, כאשר איחור של עד 14 ימים לא יהווה הפרה, יהיו חייבים הנתבעים לתובעת את סכום התביעה בסך 345,625 ש"ח, בניכוי הסכום ששולם לתובעת על חשבון החוב בסך 202,456 ש"ח, ובניכוי הסכומים ששולמו על פי הסדר זה, אם שולמו כאלה, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.11.03".

            אין חולק כי רק ביום 25.8.06 שולם לנושה סך 40,357 ש"ח בלבד.

            תשלום זה, יש בו משום הפרה של ההסכם ולכן עפ"י ההסכם (שהיה לפס"ד) עומד מלוא סכום התביעה כמפורט בהסכם לעיל ובניכוי הסכום ששולם, לפירעון מיידי.

            החייב שידע לפחות ביום 25/8/06 כי לא הועבר ולו סך 50,000 ש"ח (גם אם נתעלם מהמועדים), לא עשה דבר. החייב לא שילם את ההפרש, לא העלה טענה כלשהי עת נפתח תיק ההוצל"פ ואף לא הגיש התנגדות להתראה.