החלטה בתיק פשר 1013/06

1.         בפני בקשה למתן צו ניהול עזבונו של המנוח אוריאל גניזדוביץ ז"ל (להלן: המנוח), אשר נשא בחייו תעודת זהות מס' 005743679, בהתאם לסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

            כל אחד מהמשיבים 1 ו-2 טוען כי הוא יורשו של המנוח על פי צוואה, והם מתדיינים בבית משפט לענייני משפחה, אשר טרם החליט בסוגייה זו.

2.         לטענת המבקשים נתמלאו התנאים למתן צו ניהול, לאחר שביום 5/5/97 ניתן פסק בורר אשר חייב את המנוח עוד בחייו לשלם למבקשים סך של 1,618,006 ש"ח ולאחר שהחייב ערער לכל הערכאות האפשריות, אושר פסק הבורר והפך חלוט. המנוח לא שילם חובו זה, ועל פי תדפיס מלשכת ההוצאה לפועל עומד החוב על סכום הגבוה מ-4,000,000 ש"ח. לחייב חוב נוסף העולה על 3,000,000 ש"ח לרשויות המס, כאמור במסמכים שהוגשו לתיק. 

המבקשים טוענים כי המנח היה מסובך בחובות כבדים והעלים את רכושו על מנת שלא יהא ניתן לעקלו.

בא כח המבקשים התמנה בלשכת ההוצאה לפועל ככונס נכסים על נכסי דלא ניידי של המנוח הידועים לו, והתברר לו כי כל הנכסים מעוקלים או שרשומות עליהם הערות אזהרה. עוד התברר כי המנוח עשה בחייו עסקים שונים, ומכר מקרקעין מבלי להעביר זכויות על פי ההסכמים שערך. לכן, אין למבקשים מידע סופי על היקף הנכסים של המנוח, אך מדובר לכאורה בנכסים שלא יספיקו לכיסוי החוב וחלקם אף הועבר בהענקות פסולות. על פי המידע הידוע לבא כח המבקשים, מוערכים נכסי העזבון בכ- 500,000 - 700,000 דולר ארה"ב, בהנחה שאין דיירות מוגנת בנכסים אלה.

3.         א. המשיב 1, אשר התנגד לבקשה בתחילה חזר בו והודיע כי הוא אינו מתנגד לבקשה ולמינוי בא כוח המבקשים כמנהל מיוחד.

ב. המשיב 2 מתנגד לבקשה בטענו כי לצורך מתן צו ניהול, על המבקשים להוכיח את התמלאותם של כל התנאים הקבועים בדין, ובעיקר כי בשלב זה לא ניתן לדעת את מלוא היקף נכסיו של המנוח ואם ניתן לפרוע מהם את חובותיו. עוד טען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב , 10 שנים לאחר שפסק הדין הפך חלוט, וכי העזבון הוא נושה המגיעים לו כספים רבים מגורמים שלישיים. המשיב 2 ביקש לעכב את מתן ההחלטה עד אשר יקבע בית המשפט לענייני משפחה מי הוא יורשו של המנוח, בטענה כי כל עוד לא התחילו הליכי ניהול העזבון לא ניתן לדון בבקשת המבקשים. בתגובתו העלה המשיב 2 טענות נוספות נגד המבקשים, לרבות טענות בדבר קיום עילת תביעה נזיקית כלפיהם.

לחלופין טען כי גם אם ינוהל העזבון בפשיטת רגל, הוא מתנגד למינויו של בא כוח המבקשים למנהל מיוחד, מאחר שהוא כונס נכסים על נכסי המנוח, ויש חשש לניגוד עניינים. 

הצדדים ביקשו לדחות את מתן ההחלטה כדי להגיע להגיע להסדר, אך בא כח המבקשים הודיעו כי לא מתקיים כל משא ומתן ולא הושג הסדר כלשהו.

ג. הכנ"ר אינו מתנגד לבקשה, לאחר שהתרשם כי לעזבון חובות כבדים כנטען על ידי המבקשים, וספק אם יש בנכסי העזבון כדי לשלם את חובותיו, לרבות החובות לרשויות המס. עוד ציין הכנ"ר כי אין מקום לעכב את מתן ההחלטה בבקשה זו עד לאחר ההכרעה בבית משפט לענייני משפחה, ואין קשר בין הסוגיה הנדונה בתיק זה לבין השאלה מי יהיה יורשו של המנוח. הכנ"ר אף מסכים למינוי של בא כוח המבקשם כמנהל מיוחד.

דיון

4.         המתווה הנורמטיבי

ניהול עזבון בפשיטת רגל מוסדר בסעיף סעיף 202 לפקודה הקובע:

"202. צו ניהול עזבון בפשיטת רגל

(א) נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה - צו ניהול).

 (ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.

(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת הענין אליו, ודינו של צו ההעברה כדין צו ניהול".

5.         התנאים למתן צו ניהול .

על נושה המבקש ליתן צו ניהול להרים את הנטל ולשכנע את בית המשפט כי המנוח היה חייב לנושה חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פש"ר נגד החייב אילו נשאר בחיים, כי אין אפשרות סבירה שיהא בעזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח, וכי אין בנמצא טעם המצדיק אי מתן את הצו.

א. לכאורה, אין על המבקשים להוכיח כי המנוח עשה מעשה פשיטת רגל, ואין מקום להפניה לסעיפים 5 ו-7 לפקודה.  

"בשעת בירור הבקשה שומה על הנושה להוכיח קיומו של חובו וכן שאין אפשרות סבירה שיהיה בעזבון סילוק חובותיו של הנפטר. לא נאמר בשום סעיף של הפקודה שהוכחת החוב תובא דווקא ע"י פס"ד שהנושה ישיג בדרך של תובענה רגילה. בקשה לצו ניהול עזבון בפשיטת רגל אינה חייבת להתבסס על מעשה פשיטת רגל ועילת הצו אינה מעשה פשיטת רגל אלא העדר יכולת העזבון לפרוע את חובותיו. אותו שיקול דעת ליתן צו המסרב לתיתו הניתן לבית המשפט בדרך כלל, ניתן בידו גם לעניין סעיף 202." (ספרם של לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה בעמ' 149; ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת ברוך יגלום, פ"ד כא (2), 215).

בת.א. (חיפה) 1047/96, עזבון יעקב רזניק ז"ל ואח' נ' צ'פלסקי, תק-מח 98(2) 942 קבע כב' הש' גרשון כי המילים " חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים" אינן מחייבות קיומם של התנאים המפורטים בסעיפים 5 ו-7 לפקודה. כן נקבע: