החלטה בתיק פש"ר 7082-10

1.         לפניי ערעור של נושה, שתביעת החוב שהגיש לנאמן נדחתה, מאחר והוגשה באיחור, והנאמן החליט שלא להאריך את המועד.

2.         באשר למועדים הרלבנטיים, ביום 7.2.10 ניתן צו כינוס נכסים על נכסי החייב. הצו פורסם ברשומות ביום 17.6.10, ולפיכך המועד האחרון להגשת הבקשות להוכחת חוב היה ביום 18.12.10. רק ביום 15.5.11 הגיש המערער שתי תביעות חוב לכנ"ר. ביום 29.5.11 קיבל המערער מכתב מאת הכנ"ר כי קיים איחור במועד ההגשה ועליו להגיש תוך 15 יום בקשה להארכת מועד.

3.         אין מחלוקת, כי הבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך 15 יום למרות מכתב הכנ"ר. למעשה, הבקשה להארכת מועד הוגשה לנאמן באיחור של מספר חודשים. ביום 18.8.11 דחה הנאמן את תביעת החוב. הערעור הוגש לבית המשפט ביום 14.9.11.

4.         הנושה הוא עו"ד במקצועו והוא היה מיוצג על-ידי עו"ד אחר. לפיכך, נקודת המוצא בדיון זה היא שהנושה ובא כוחו היו בקיאים בהוראות החוק הנוגעות להליכי פשיטת רגל.

5.         סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. הכונס הרשמי, אם הוא משמש כנאמן או הנאמן שמונה על ידי בית המשפט רשאים מטעמים מיוחדים להאריך את המועד להגשת תביעת חוב של נושה בפרק זמן שיקבעו, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

6.         כבר נקבע לא אחת בפסיקה, כי מדובר בסד זמנים נוקשה כדי שתהיה תמונה ברורה לפני החייב, הנושים ובעלי התפקיד בדבר מצבת החובות של החייב. בפרט הושם הדגש על כך, שיש לאפשר לנושים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך הליכי הכינוס או פשיטת הרגל. לפיכך, קיימת חשיבות רבה שתביעות החוב תתגבשנה במועד שנקבע בחוק. הדבר חשוב גם מבחינת החייב כדי שיוכל להשתקם או להציע הסדר או להחליט אם הוא מבקש להמשיך בהליך. ידוע, כי לא אחת, למרות שהחייב סבור שהיקף החובות גבוה, בסופו של דבר מוגשות תביעות חוב בהיקף נמוך יותר. גם הנאמן דן בתביעות המוגשות ויש בידו סמכויות להקטין את גובה החובות. אמנם, קיימת סמכות לגבי תביעת חוב שמוגשת באיחור, להאריך את המועד, אולם הדבר נעשה אך ורק מטעמים מיוחדים, כאשר טעמים אלה מפורטים בהחלטות הנאמן או על-ידי בית המשפט כאשר מוגש ערעור (ראה: פש"ר (ת"א) 1841/06 בנק לאומי לישראל נ' עו"ד דליה בן נון עשהאל בתפקידה כמנהלת מיוחדת של עז' המנוח ליברנט אברהם ז"ל והכנ"ר).

7.         אמנם, בתי המשפט כי ניתן להאריך את המועד, אולם זאת כאשר היה מדובר באיחורים בלתי משמעותיים, כאשר לא היה חשש לפגיעה בזכויות נושים אחרים או בהסתמכות של נושים או חייב על קביעת הנאמן באשר לתביעות החוב האחרות (ראה: ע"א 4798/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הכנ"ר ואח') .

8.         בענייננו, הכרעת הנאמן ניתנה כבר בחודש ינואר 2012, והוגשה לבית המשפט ביום 2.1.12.

9.         המערער אינו מעלה טענה שיכולה להוות טעם מיוחד באשר לאיחור. יודגש, כי מדובר באיחור בהגשת תביעת החוב וגם באיחור משמעותי בהגשת הערעור, למרות שהמערער או בא כוחו קיבלו מכתב מפורש מהכנ"ר כי עליהם להגיש את הערעור בתוך 15 יום.  גם במועד זה לא עמד המערער והוא הגיש את הערעור כעבור מספר חודשים לנאמן. המערער מנמק את האיחורים בטענות כי היה בחו"ל, כי בא כוחו לא דיווח לו על המועדים, כי לא היה ער להליכי פשיטת הרגל וכדומה. אין בכך להוות טעם מיוחד לאיחור הניכר שהיה בהגשת תביעת החוב או בהגשת הערעור. המערער טען לפני כי דחיית ערעורו תביא לכך שהחייב יצא נשכר, למרות שנטל כספים מהמערער ביודעו כי לא יוכל להשיבם. אין בכך כדי להוות טעם מיוחד או לרפא את הפגם שנפל אצל המערער שעה שאחר לא רק בהגשת תביעת החוב אלא גם בהגשת הערעור חרף המכתב המפורש שנשלח אליו על ידי הכנ"ר.

10.       כך, למשל, דחה בית המשפט העליון בקשה להארכת מועד של נושה, גם כאשר החוב היה גבוה והאיחור היה יומיים בלבד. בית המשפט ציין, כי מצופה מנושה, שהיה באותו עניין בנק, להקפיד על הוראות החוק, ויש להניח כי הוא בקיא בהוראות הפקודה (ראה: רע"א 9181/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' נשר נפתלי מנהל מיוחד לנכסי החייב). בענייננו, מדובר בחוב שאינו גבוה, יחסית, באיחור ניכר ובנושה שהוא עו"ד המוחזק כמי שבקיא בהוראות החוק. אם לא די בכך, כפי שציינתי לעיל, הנושה היה מיוצג על ידי עו"ד. ברור, אפוא, כי אין בטענות המערער כדי להוות טעם מיוחד.

11.       יש להדגיש, כפי שכבר הודגש בהחלטות אחרות של בתי המשפט, מדובר במועדים שמאחוריהם משמעות מהותית. מדובר במועדים שיש להקפיד בהם וזאת לצורך ניהולו התקין של הליך הפש"ר. ניהול על פי המועדים שנקבעו בפקודה יאפשר קיום ההליכים ללא תקלות וללא הפתעות, בפרט ככל שהדבר נוגע לגובה החובות מול הנכסים שיש לחייב, אפשרותו להציע הסדר נושים אפילו בשלבים המוקדמים של ההליך. התרת הגשת תביעות חוב באיחור, כאשר אין לכך סיבה מיוחדת, תגרום לתקלות בניהול ההליכים, לכך שההליכים ינוהלו בחוסר וודאות. בית המשפט שדן בהליכי פש"ר אינו יכול לתת יד לכך ועל כן יש להקפיד על המועדים שנקבעו בפקודה, הקפדה יתרה.

12.       לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הערעור שהגיש המערער, וזאת ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.