אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 5136-09

החלטה בתיק פש"ר 5136-09

תאריך פרסום : 04/11/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
5136-09
23/10/2013
בפני השופט:
יעקב פרסקי

- נגד -
התובע:
1. דוד אוביץ
2. עמי אסידו
3. רותם אוביץ
4. ברוך אסידו

הנתבע:
1. עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד דן שריזלי
עו"ד דוד וינשטיין
עו"ד ליאור גפן
החלטה

בקשת נושה להתיר לו לנקוט בהליכי מימוש שעבוד בטענת היותו נושה מובטח

רקע

1.        החייבים ניהלו ומנהלים משק חקלאי, משק ד.ע.ר. אשר נקלע לקשיים בעטים הגישו בקשה לאישור הסדר נושים בהתאם לסע' 19א לפקודה, הסדר שאושר בהחלטת ביהמ"ש מיום 24.11.00 (כב' השופטת יעל רז לוי). הנושה, הטוען לנשייה בהיקף 11,000,000 ש"ח, טוען להיותו מובטח בשלושה שעבודים וביקש אישור לממשם. הראשון, בבקשה למימוש שעבוד על בתי צמיחה חקלאיים, (להלן: " החממות"), (בקשה 38), השני, בקשה למימוש שעבוד על מנהרות, (להלן: " המנהרות"), (בקשה 41), השלישי, בקשה למימוש שעבוד על מערך המיון והאריזה (בקשה 42), בקשה לגביה הגיעו הצדדים להסדר שקיבל את אישורו של בית המשפט. החלטה זו נוגעת לשתי הבקשות הראשונות.

תמצית טענות הנושה

2.        הנושה צירף בנוגע לחממות, שטר משכון שערכה חברת משק ד.ע.ר. אריזה ושיווק חקלאי בע"מ בה פורט מלבד מערך המיון, כי השעבוד כולל חממות בהיקף 80 דונם, מסמך שנחתם ביום 16.8.08 והוגש לרשם החברות ביום 4.1.09. כנספח לבקשה באשר למנהרות, צורפו מסמכי שעבוד עליהם חתום החייב דוד אוביץ (להלן: " אוביץ") אישית והוגשו לרישום ברשם המשכונות, וניתן אישור לרישום משכון ביום 4.12.08. כן צורף, תרשים המשקף את מיקום החממות. בנוגע למנהרות, צורפו מסמכי רישום ברשם המשכונות, רישום מיום 14.8.06 אודות נכסים שונים בהם מנהרות. הרישום התבסס על שטר משכון מיום 26.7.06 שבין הנושה לאוביץ. לטענת הנושה, החממות והמנהרות הינן מחוברים הניתנים להפרדה מהמקרקעין ולפיכך, אין כל מניעה כי יתאפשר מימוש מיטלטלין אלו, לגביהן הינו נושה מובטח.

תמצית טענות הנאמן

3.        הנאמן טען כי החממות והמנהרות הינם מבנים הבאים בגדר מחוברים שאינם ניתנים להפרדה. היות והנושה אינה בעלת המקרקעין, אין די ברישום המשכון. הנאמן פירט את אופי המחוברים כמו גם שהפנה למבחנים שבפסיקה לבחינת השאלה האם מדובר במחוברים שאינם ניתנים להפרדה. עוד טען הנאמן כי המשכון הנטען מהווה למעשה, שעבוד צף על נכסי היחיד ולפיכך הינו חסר תוקף. כן טען הנאמן כי אין מסוימות במשכון המנהרות ולא ברור מאין שאב הנושה טענתו כי מדובר במנהרות על שטח 150 דונם.

מינוי השמאי יעקב שפיר - וההליכים בבית המשפט בעקבות עמדת הכונ"ר

4.        במסגרת הדיון מיום 5.3.11, הסכימו הצדדים, שהסתמכו על שמאים מטעמם

 שימונה שמאי מטעם ביהמ"ש, ומונה מר יעקב שפיר, אשר הגיש את חוות דעתו באשר לשווי החממות במסגרתה ניתנו נתונים שיש בהם סיוע להכרעה בשאלת יכולת ההפרדה של המחוברים מהמקרקעין, בדגש על המבחן הכלכלי. הצדדים בהתאם הגישו סיכומיהם.

עמדת הכונ"ר

5.        הכונ"ר בסיכומיו תמך בגישת הנאמן ולפיה מדובר במחוברים שאינם ניתנים להפרדה, כלומר דינם כמקרקעין. הכונ"ר העלה אפשרות שלא נבחנה, כי החייבים משכנו את זכותם הכלכלית. הכונ"ר הוסיף והעלה הטענה ולפיה יש מקום לדון בטענה ולפיה השעבודים על החממות לא נרשמו במהלך העסקים הרגיל, מתוך כוונה להעדיף את הנושה. הכונ"ר התייחס לחממות, אשר המשכון לגביהם נערך ביום 16.8.08 אולם נרשם ברשם החברות רק ביום 4.1.09 תוך הפנייה לכך שאוביץ הגיש את הבקשה להסדר נושים ביום 1.3.09. כבר כאן יאמר כי במקביל לרישום ברשם החברות, נערך משכון מאותו יום שהוגש לרישום ברשם המשכונות. לעניין זה יינתן משקל כפי שיפורט להלן.

בעקבות הערות הכונ"ר, התיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 11.3.13, במסגרתם נחקרו השמאי שפיר,  מר אלסטר ניסים, מנהל מחלקת אשראי ולקוחות של הנושה. כן נחקרו מר דוד אוביץ, שהינו הדומיננטי בין החייבים ומר עמי אסידו, שאף הוא אחד מהחייבים, שותפו של אוביץ.  לאחר מכן, השלימו הצדדים טיעוניהם בכתב.

אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שיש לקבל את עמדת הנאמן ולדחות את הבקשות.

החממות והמנהרות, האם ניתן להגדירם כמחוברים הניתנים להפרדה?

6.        סע' 1, סע' ההגדרות בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 קובע בזו הלשון:

""מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה".

הצדדים הפנו למבחנים שונים שנשקלו בפסיקה להכרעה בשאלה המהותית בתיק זה, האם עסקינן במחוברים הניתנים להפרדה או לא:

החיבור הפיסי - האם מדובר במחובר, המחובר באופן מעשי למקרקעין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ