החלטה בתיק פש"ר 43062-06-11

החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס.

ב"כ הכנ"ר התנגד בטענה שלחייב חובות רבים כלפי רשויות המס.

החייב טען, כי יש להורות על מתן צו כינוסשכן מדובר בחובות ישנים.

החייב עזב את ביתו ועבר להתגורר באילת על מנת לעבוד ולהשתכר ולפרנס את משפחתו המונה אישה ו-6 ילדים.

ב"כ הכנ"ר, הגיש תגובה מעודכנת לפיה, הוא מתנגד לבקשה.

לדבריו, החוב למס הכנסה הינו בגין אי הגשת דוחות וחוב זה אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב. עוד מציין הכנ"ר, כי החייב לא הוציא טופס 5 על חובותיו לרשויות המס ולא ידוע מה סכום החוב נכון להיום. החייב לא הצליח להגיע להסדר עם שלטונות המס ועל כן התנגד ב"כ הכנ"ר להכרזה.

למרות שהסיכוי לקבלת בקשתו למתן של החייב למתן צו פשיטת רגל אינם נראים גבוהים, בהתחשב בכך שמדובר בחובות ישנים ולאור הפסיקה המעודכנת של בית המשפט העליון אני מורה, על מתן צו כינוס.

שאלת תום הלב תיבחן במסגרת הדין שיערך בשאלת ההכרזה.

אני מחליט כדלקמן:

(1)        ליתן צו כינוס לנכסי החייב;

(2)        למנות את הכונס הרשמי ככונס לנכסי החייב;

(3)        לאסור את יציאת החייב מן הארץ. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונס הרשמי; על משטרת ישראל לעכב את יציאת החייב עד לקבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה;

(4)        על החייב לבצע את הפעולות הבאות:

(א)       להתייצב בפני הכונס הרשמי במשרדו בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה;

(ב)        לשלם לכונס הרשמי לטובת נושיו תשלום עיתי בסך 750 ש"ח לחודש, החל מיום 1.9.13, ומידי כל ראשון לחודש שלאחר מכן.

(ג)        להגיש לכונס הרשמי תוך שבעה ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה עותקים; אלא אם כן הכונס הרשמי יפטור אותו מחובה זו;

(ד)        להגיש לכונס הרשמי דו"ח דו-חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על פי הטפסים שיימסרו לו על ידי הכונס הרשמי ובמועדים שייקבעו על ידי הכונס הרשמי;

(ה)       כן, אני מורה כי יינתן צו עיכוב הליכים כנגד החייב כאמור בסעיפים 20(א) ו- 22(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ - 1980, ובכלל זה, עיכוב כל הליכי ההוצל"פ המתנהלים בלשכות ההוצל"פ נגד החייב. כמו כן, אני מורה על ביטול ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי ההוצל"פ הננקטים נגדו, לרבות ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, ככל שהוטלה.

(5)        אני מטיל על החייב את ההגבלות לפי סעיף 42 א' לפקודה.