החלטה בתיק פש"ר 30249-12-10

בפני  בקשה להתיר  למבקשת, גרושתו של החייב (המשיב 1), להמשיך לבצע הליך גביית מזונות בלשכת ההוצאה לפועל ו\או לקצוב למבקשת מזונות מנכסיו של החייב לפי ס' 128 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") עבור בנם.

בידי המבקשת פסק דין של בית משפט לענייני משפחה מיום 4.5.2010 הקובע כי המשיב ישלם סך של 400 ש"ח לחודש עד הגיעו של הבן לגיל 18 עבור דמי מזונות.

ביום 26.1.2011 ניתן צו כינוס בעניינו של המשיב 1 והושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח. הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדו בגין חוב מזונות עובר למתן צו הכינוס, הוקפאו מתוקפו והוגשו כתביעת חוב לכונס הרשמי.

ככל שנטען בבקשה, ולא הוכחש על ידי המשיב 1, מאז מתן צו הכינוס ממשיך המשיב לצבור חובות בגין אי תשלום דמי מזונות. מכאן הבקשה דנן.

המשיב 1 טען בפני כי סכום המזונות שנקצב הינו מעבר ליכולתו בשם אל לב לתשלומים המוטלים עליו לקופת הכינוס. לטענתו המשך תשלום המזונות, משניתן צו הכינוס, מהווה העדפת נושים אסורה. המשיב מבקש כי בית משפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לס' 128 לפקודת פשיטת רגל מתוך התחשבות במצבו וכי לא יתיר למבקשת להמשיך ולנהל כנגדו תיקי הוצאה לפועל בגין חוב זה שאזי יאלץ להפסיק ולהעביר כספים לנושיו בדרך של תשלום לקופת הכינוס ויאלץ לשלם אך ורק את דמי המזונות במסגרת הליך ההוצאה לפועל, נוכח מצבו הכלכלי. עוד ציין המשיב 1 כי בפני המבקשת אפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי לגביית מזונות שוטפים המגיעים לה.

בתגובתה ציינה ב"כ הכונ"ר כי צו התשלומים שהושת על המשיב 1 נקבע על בסיס הכנסותיו והוצאותיו לרבות דמי המזונות שעליו לשלם לבנו והתחשבות בהם. ב"כ הכונ"ר הפנתה את תשומת ליבו של בית המשפט כי בן המשיב 1 שוהה בפנימייה ואינו מתגורר עם אימו. נתון זה עמד אף בפני בית משפט לענייני משפחה בקובעו את סכום המזונות בהם חויב המשיב 1. ב"כ הכונ"ר הוסיפה וציינה כי לא ברור מהם הכנסות  האם וצרכיה ועד כמה גדול הדוחק עד כי יש צורך בתשלום מזונות שעה שהבן שוהה בפנימייה. ב"כ הכונ"ר התנגדה לבקשת המבקשת וטענה כי רק לאחר שיוגש מידע מספיק להכנסות והוצאות החייבת תוכל להתייחס לבקשה לגופה. עוד נטען כי יש לאזן בין נושי החייב לבין צרכי הקטין בשם אל לב ליכולתו הכלכלית של החייב.

המנהל המיוחד הצטרף לעמדת ב"כ הכונ"ר.

בהתאם להחלטת בית משפט מיום 7.11.2011 הגישה המבקשת תגובתה בה פורטו יכולותיה הכלכליות, הכנסותיה הוצאותיה  והצורך שלה בדמי המזונות על מנת לכלכל את בנה. המבקשת הדגישה כי סכום המזונות הנמוך שנפסק בבית משפט לענייני משפחה נבע מן העובדה כי הבן המשותף לה ולמשיב 1 מתגורר בפנימייה, אך לטענתה מששב הביתה לסופי שבוע פעמיים בחודש, היא נושאת בהוצאות מחייתו כמו גם בהוצאותיו השוטפות במהלך שהותו בפנימייה.

המבקשת ציינה כי היא חיה בדוחק עם בן זוגה ובנם המשותף (פעוט בן שנתיים וחצי) כאשר סך הכנסתם עומד על 6,500 ש"ח . נטען כי סכום זה משתנה בהתאם לשעות העבודה שנקבעו לה בחודש. החייבת ציינה כי עבור שכר דירה היא משלמת סך של 1,800 ש"ח דמי שכירות, ארנונה 400 ש"ח  לחודשיים, חשמל 300 ש"ח לחודשיים, מזון 2,500 לחודש וביגוד וטלפונים 400 ש"ח ותשלום עבור גן בסך 1,500 ש"ח. עוד נטען כי לבן זוגה יש חוב על סך 10,000 ש"ח לבנק מזרחי, וחוב של 3,000 ש"ח לרשויות המים.

דיון

סעיף 72 (1)  לפקודה קובע כי  מזונות שמועד פרעונם חל לאחר מתן צו הכינוס אינם חוב בר תביעה.

סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל קובע  -

"א.       לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל  על פי פסק דין  מזונות שזמן פרעונם  חל אחר מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט  הרגל או מתוך  הכנסותיו סכומי כסף כפי שימצא לנכון.

            ב.         הקצבה לפי סעיף קטן (א)ף דינה כדין תשלום על פי דין."

 לפנינו איפוא בקשה לקציבת דמי מזונות לאחר שאלו נפסקו כבר על ידי בית משפט לענייני משפחה. מהבקשה המונחת בפני לא ברור האם המשיב 1 שילם אי פעם  דמי מזונות. דמי מזונות בהם חב לפני הענקת צו הכינוס הופנו כאמור לכונס הרשמי כתביעת חוב בדין קדימה. עתה יש להכריע מה הדין בחובות החדשים אשר נוצרים לאחר מתן צו הכינוס שעה שמבקש 1 לא מעביר את דמי המזונות.

בפני המבקשת עומדות שתי אפשרויות. האחת, ביכולתה לפנות לרשם ההוצאה לפועל  ככל שבית משפט זה יתיר לה לעשות כן, אך בשלב זה בשם לב לנסיבות הכלכליות של המשיב 1, ספק רב איזו תועלת תצמח למבקשת מהליך זה, שעה שהחייב מנהל לבקשתו בשלב זה הליך פשיטת הרגל מחד. השניה, הגשת בקשה במסגרת סעיך 128 לפקודת פשיטת הרגל לבית משפט זה אשר בפניו פרושות מכלול הנסיבות  וביכולתו לפסוק דמי מזונות שישרתו בצורה הוגנת את  האינטרסים המנוגדים של הזכאים למזונות אל מול אלו של החייב והנושים.

וכבר נאמר בפש"ר 1831/00 (תל- אביב -יפו) אביטל סקס  ואח' נ' דוד סקס וח'  תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069)-

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא; הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך. ו

....