החלטה בתיק פש"ר 29385-03-13

1.         לפניי בקשה להכריז על החייב כפושט רגל.

2.         המנהל המיוחד ערך דוח שהוגש לבית המשפט לקראת הדיון בהכרזת החייב כפושט רגל. במסגרת הדוח בחן המנהל המיוחד, בין היתר, את נסיבות הסתבכות החייב בחובות, ובחן את שאלת תום לבו. מבדיקת המנהל המיוחד עולה, כי החייב הצטרף לפני כ-20 שנה לחברת בנייה שבבעלות אביו, שעסקה בהקמת פרויקטים שונים של בנייה בעיקר בדרום הארץ. בתחילת שנת 2000 נכנסה החברה לפרויקט בנייה ביהוד, אולם ביצעה עסקה כושלת. החייב ביצע פעולות שונות כדי לנסות ולהציל את החברה, ובמסגרת זו ביצע עבירות שונות. החברה קרסה ובמסגרת זו מומשו כל כספי המשפחה. עקב עבירות מרמה שונות שביצע החייב, הוא נדון לעונש מאסר למשך 6 שנים
ו-3 חודשים. כמו כן, הוטל על החייב לשלם פיצויים לאנשים שנפגעו ממעשיו בסכום של 850,000 ש"ח.

3.         החייב נחקר על ידי המנהל המיוחד ומסר לו פרטים על נסיבות הסתבכותו. עוד ציין החייב כי אין ברשותו כספים או נכסים, וכולם שולמו או מומשו לצורך כיסוי חובותיו וחובות החברה. המנהל המיוחד טוען, כי יש לבחון את נסיבות הסתבכותו של החייב, האם מדובר בנסיבות שאירעו בתום לב, וכמו כן יש לבחון את מטרת הליך פשיטת הרגל שנודע לסייע לחייב "לפתוח" דף חדש בחייו.

4.         לטעמו של המנהל המיוחד, לא ניתן להכריז על חייב כפושט רגל אם נקבע שהיה מעורב בפעולות הונאה ותרמית, כלל שנקבע לא אחת בפסיקה. המנהל המיוחד מדגיש, כי לא ניתן לתת הפטר בגין סוגי חובות שונים, בין היתר, חובות הנובעים מאי ניהול ספרים ופנקסי חשבונות, או מחוב מזונות. כך גם לא ניתן ליתן הפטר ביחס לחובות שנוצרו כתוצאה ממעשי מרמה שהחייב היה שותף להם. בהקשר זה מדגיש המנהל המיוחד, כי במסגרת כתבי האישום שהוגשו כנגד החייב וגזרי הדין שניתנו תוארו מעשים חמורים בהם הורשע החייב, כאשר מדובר בעיקר במעשי מרמה, זיוף והונאה שהתפרסו על תקופה ארוכה ועקב מעשים אלה נפגעו משפחות רבות. עוד הדגיש המנהל המיוחד, כי בית המשפט חייב את החייב לשלם פיצוי של 850,000 ש"ח למשפחות שנפגעו ממעשיו.

5.         המנהל המיוחד מפנה לכך, כי במסגרת תביעות החוב, תביעת החוב הגדולה ביותר היא של המרכז לגביית קנסות וקיימים חובות רבים בגין קנסות שלא שולמו, וכך גם לא שולם הפיצוי למתלוננים. המנהל המיוחד סבור, כי יש להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל ובוודאי שאין מקום להכריז על החייב כפושט רגל.

6.         לקראת הדיון הגיש החייב בקשה לדחות את מועד הדיון. החייב טען כי הוא מבקש להציע הסדר נושים כדי להימנע מהמשך הליכי חדלות הפרעון. החייב טוען כי יגיש הצעת הסדר שתכלול שני רכיבים: האחד, סכום מזומן שיתבסס על קבלת הלוואה ממקום עבודתו לאחר שחרורו מהכלא; והשני, תשלום עתי חודשי או רבעוני למשך תקופה שתסוכם עם הנושים.

7.         בדיון שהתקיים לא חלק בא כוח החייב על כך שהחייב ביצע עבירות מרמה והונאה, זאת במטרה לנסות ולהציל את החברה מקריסה, אולם נטען כי החייב לא לקח לכיסו דבר וכל הכספים הוזרמו לחברה.

8.         החייב הציג מכתב ממעסיק שאצלו עובד החייב במסגרת מאסרו, בו נאמר כי לאחר סיום ריצוי עונש המאסר, מוכן המעסיק להמשיך בהעסקת החייב ולשלם לו שכר של 12,000 ש"ח בחודש.

9.         הכנ"ר אף הוא בחן את נסיבות הסתבכות החייב, העובדה כי הוא מרצה היום עונש מאסר ואת נכונות החייב להגיש הצעת הסדר. עמדת הכנ"ר הייתה כי אין מקום בשלב זה להכריז על החייב כפושט רגל, אך יחד עם זאת סבר כי אין זה ראוי לבטל את ההליך בשלב זה ויש לאפשר לחייב להציע הסדר.

10.        החייב טוען, כי נסיבות הסתבכותו נבעו מרצונו לנסות למנוע את קריסת החברה, דבר שלא צלח בסופו של דבר, ולטענתנו מדובר בעבירות ישנות, יחסית, והוא כיום מרצה בגינן עונש מאסר ויש לראותו כאדם ששילם את חובו לחברה, ועל כן אין מניעה להכריז עליו כפושט רגל.

11.        לאחר ששקלתי את הדברים סבורני כי נוכח נסיבות הסתבכות החייב, גם אם הדברים נעשו כדי למנוע את קריסת החברה, מדובר בעבירות מרמה שאינן מאפשרות, לפחות בשלב זה, להכריז על החייב כפושט רגל. יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת הכנ"ר כי ראוי לאפשר לחייב לשהות תקופה נוספת בהליך זה וזאת כדי לאפשר לחייב לנסות ולהציע הצעת הסדר לנושיו.

12.        לאור כל זאת, החייב יגיש את הצעת ההסדר לכל המאוחר עד ליום 1.7.14, ולאחר שכך ייעשה, יהיה מקום לכנס אסיפת נושים שלאחריה תינתן החלטת בית המשפט בנוגע להמשך ההליך.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.