החלטה בתיק פש"ר 24608-04-12

1.         לפניי בקשת הנאמן להורות על ביטול הענקה, כך שבית המשפט יכריז על ביטול העברת הזכויות בנכס הידוע כגוש 39635 חלקה 154 באופקים (להלן: "הנכס" ) שבוצע בין החייבת לבין המשיבה 3, זאת על פי האמור בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

2.         בבקשה מפרט הנאמן את העובדות המבססות את טענתו לביטול הענקה. מהדיון עלה כי אין מחלוקת בין הצדדים בכל הקשור לפן העובדתי. בקצרה אומר, כי בתאריך 1.2.12 חתמה החייבת על בקשה למתן צו כינוס נכסים. ביום 9.5.12 ניתן צו כינוס נכסים. ביום 10.4.13 הוכרזה החייבת כפושטת רגל ומונה  נאמן על נכסיה.

3.         הנאמן טוען, כי מבדיקותיו עלה שביום 19.1.06 ניתן צו ירושה בעניין עזבון המנוח בוריס ביירוכוביץ ז"ל. על פי צו הירושה, ירשה החייבת רבע מכל נכסיו של המנוח. לנאמן נודע כי למנוח היו זכויות בנכס ולאור צו הירושה, הייתה החייבת זכאית לקבל 1/8 מהזכויות בנכס. ביום 23.12.10 העבירה החייבת את חלקה בנכס לאחותה, היא המשיבה 3. בחודש אוגוסט 2011 נרשמה האחות כבעלת זכויות בנכס. הנאמן צירף לבקשתו את האישורים הנוגעים לטענותיו, היינו צו הירושה, אישור רשויות המס על ביצוע העברת הזכויות בין החייבת לאחותה, שטר העברת הזכויות ונסח מלשכת רישום המקרקעין. עוד טען הנאמן, כי ההעברה בוצעה ללא תמורה. לפיכך, מדובר בהעברה שביצעה החייבת ללא תמורה לצד שלישי, בפרק הזמן של שנתיים לפני מתן צו הכינוס, ומכאן שיש לבטל הענקה זו מכוח האמור בסעיף 96(א) לפקודה.

4.         המשיבה 3 הגיבה לבקשה וטענה כי היא גרה בנכס משנת 1992 ומשנת 2005 היא גרה בנכס עם בעלה וילדיה, ואילו החייבת לא גרה בנכס מאז שנת 1992. הקשר בין המשפחה לבין החייבת רופף ביותר, ובמשך עשר השנים האחרונות נותק הקשר לחלוטין. לפיכך, העברת הזכויות למשיבה 3 בשנת 2010 הייתה פורמאלית בלבד, וזאת עקב רצון המשיבה 3 לבנות תוספת לנכס. המשיבה צירפה תצהיר מטעמה לתמיכה בטענות העובדתיות. משיבה 3 טענה, כי ביטול הענקה יפגע בה ובמשפחתה באופן חמור. עוד נטען, כי למשיבה 3 ולבעלה הגרים בנכס שני ילדים בני שנתיים ושבע, וכי גודל הנכס הוא 60 מ"ר. המשיבה 3 טענה עוד, כי למעשה בפועל ויתרה החייבת על זכויותיה בנכס לפני שנים רבות ועל כן לא יהא זה צודק לבטל את ההענקה, שלא בוצעה על רקע כוונת מרמה אלא נובעת מהרצון להסדיר את הבעלות האמיתית בנכס. בהקשר זה טוענת החייבת, כי קודם לביצוע העברת הזכויות בפועל השתכללה אצלה זכות שביושר בנכס הנדון, שהיא מעין קניינית, ועל כן נשלל מן הנושה הכוח לממש זכותה כלפיה. המשיבה 3 מבקשת להסתמך על רוחו של פסק הדין בעניין בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב. לפיכך מבקשת המשיבה 3 שלא להורות על ביטול ההענקה.

5.         החייבת אף היא הגיבה לבקשה וטענה כי המסמכים שהגיש הנאמן בתמיכה לבקשתו הם ראיות שאינן ניתנות לסתירה. החייבת טענה כי הקשר בינה לבין משפחתה רופף מזה שנים. לטענתה אחותה ה(המשיבה 3) ביקשה לבצע הרחבה של הבית הנמצא במגרש, אולם בעיריית אופקים נמסר לה כי לא יינתן לה רישיון לכך, אלא אם כן הנכס יהיה רשום על שמה בלבד. לפיכך, הסכימה החייבת להעביר את זכויותיה בנכס ללא תמורה לאחותה, זאת כדי שלא לגרום להתדרדרות נוספת ביחסים שבין החייבת לבין משפחתה. החייבת הגישה תצהיר לתמיכת העובדות האמורות. החייבת מסכימה כי דין ההענקה להתבטל, אך מדגישה שהדבר יגרום לאחותה לנזק מאחר שלא תוכל להרחיב את הדירה ומכאן שגם יגרום להרעה נוספת במערכת היחסים בינה לבין אחותה. החייבת מדגישה, כי ספק אם ביטול הענקה יגרום לתועלת כלשהי לנושים, שכן ממילא אחותה גרה בפועל בנכס, כך שיתכן שכל המהלך אינו ראוי.

7.         הנאמן בתגובתו לטענות החייבת ואחותה, מדגיש כי המנוח שנפטר ביום 19.1.06 ועד אז היה הבעלים הרשום של מחצית הנכס. לפיכך, בוודאי שלפני פטירתו לא יכלו החייבת ואחותה לערוך ביניהן עסקאות או ויתורים בנוגע לחלקו של המנוח בנכס. לפיכך טוען הנאמן, כי הוויתור נעשה בתקופת השנתיים שלפני מתן צו הכינוס. עוד טוען הנאמן כי הלכת אהרונוב אינה חלה במקרה זה, שכן אין כאן כלל תחרות בין זכויות כלשהן, אלא מדובר בביטול הענקה שנקבע בסעיף 96(א) לפקודה.

8.         הכנ"ר גם הוא הגיב לבקשה למתן הוראות, וטען כי יש לקבל את הבקשה שכן מדובר בהענקה שיש לבטלה מכוח האמור בסעיף 96(א) לפקודה, וכי לא נתמלאו הסייגים הקבועים בסעיף 96(ג) לפקודה.

9.         עוד מדגישה באת כוח הכנ"ר את הוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מהן עולה כי הסכם בדבר ירושת אדם, או וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם, בטלים. מכאן, שלא ניתן לקבל את טענות החייבת ואחותה כי טרם מותו של אביהן הגיעו להסכמה בדבר חלוקת ירושתו.

10.        לאחר ששקלתי את הדברים, נראה כי על פי הוראות סעיף 96(א) לפקודה אין דרך אחרת, אלא לבטל את ההענקה האמורה, שכן מדובר בהענקה שבוצעה לפני שעברו שנתיים מיום ביצוע ההענקה, ועל כן היא בטלה. סעיף 96(ג) אמנם קובע מספר חריגים אולם אלה אינם חלים בענייננו.

11.        אינני מתעלם מטענות המשיבה 3 והחייבת, כי ביטול ההענקה יביא לכך שהמשיבה 3 לא תוכל לבצע בנייה בנכס. יתכן שניתן למצוא פתרון לדבר במידה שהנאמן ישקול שיתוף פעולה בעניין זה עם האחות זאת מבלי לגרוע או לוותר על זכויות החייבת בנכס.

12.        לאור כל האמור, אני מורה על ביטול ההענקה כמבוקש.

13.        בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.