החלטה בתיק פש"ר 24397-07-11

החלטה זו ניתנה ב"פתקית", אך לפי שנראה כי שולי ההחלטה "נקטעו" ולמען הזהירות, מועתקת ההחלטה בזאת למסמך נפרד:

ביום 17.11.11 ניתן צו כינוס, לבקשת החייבת אשר הצהירה על חובות העולים על 4.2 מליון ש"ח (!) ונקבע לה תשלום נמוך של 200 ש"ח. ביום 18.11.12 הוגשה מטעם המנהל המיוחד בקשה לביטול הליך בשל מחדלי החייבת, אי הגשת דו"חות ומסמכים שנדרשה להמציא. בדיון שהתקיים (ביום 28.11.12) בבקשת ההכרזה (אליו לא התייצבה החייבת עצמה) צוין כי תשלום חודשי אינו חזות הכל וניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יומצאו מסמכים ויושלמו דו"חות עבור הרבעון האחרון בתוך 14 ימים. נקבע כי המנהל המיוחד יגיש דו"ח מעודכן. ביום 26.2.13 הוגש מטעם המנהל המיוחד מסמך תסקיר משלים ובקשה נוספת לביטול ההליך, לפיו טרם הוסרו מלוא המחדלים ובכלל האמור נצבר חוב פיגור, לא הומצאו כל המסמכים ובענין דו"חות, הוגשו מסמכים לא מהימנים ושאינם מגובים באסמכתאות כדבעי. בעקבות האמור ולאחר שהוגשו תגובת החייבת ועמדת הכנ"ר (כאשר הכנ"ר שם דגש על מחדלי החייבת בתחום הדיווח ועל כך שכל הזדמנות שתנתן תהיה אחרונה בהחלט), ניתנה החלטת 13.3.13 המדברת בעד עצמה ואשר במסגרתה נאות בית המשפט למתן הזדמנות נוספת, אך זו הפעם תוך העברת הנטל אל כתפי החייבת וקביעה כי ההליך יתבטל אולם הוראת הביטול תכנס לתוקף רק כעבור תקופה (ביום 14.7.13) אלא אם תוגש עד אותה עת הודעת המנהל המיוחד כי התנהלות החייבת מצדיקה את השארת ההליך על כנו. במועד שנקבע לביטול ההליך הוגשה לתיק הודעה מטעם החייבת עצמה ובה הוצהר על הסרת המחדלים. עמדתה זו הועברה לתגובה (והוראת הביטול הושהתה). מתגובת המנהל המיוחד עלה כי מדובר בהסרת מחדלים חלקית בלבד וכי בכלל האמור עדיין חסרות אסמכתאות לדו"חות, שולמו תשלומים במקבץ ועדיין נותר חוב פיגור. כן בואר כי החייבת ובעלה (אף הוא חב לנושיו מליוני שקלים) מתגוררים בדירת 4 חדרים בתל אביב באופן שאינו מתיישב בנקל עם התנהלות של חייב בפשיטת רגל שלו חובות במליוני ש"ח. בהחלטת 21.7.13 צוין כי לכאורה אין הצדקה לבטל את ההוראה שכבר הורתה על ביטול ההליך וכי התנהלות החייבת אף מעלה ספק אם היא מבינה את ההליך אליו פנתה. צוין כי על ההליך להתבטל לאלתר אך פעם נוספת לפנים משורת הדין נדחה המועד בו תכנס לתוקף הוראת ביטול ההליכים (ליום 1.9.13). לאחר האמור הגישה החייבת, שלא באמצעות בא כוחה, מסמך המעלה טענות כלפי ממצאי המנהל המיוחד. ב"כ החייבת התבקש לבאר את ההגשה שלא באמצעותו ובמקביל הועבר המסמך לתגובה. המנהל המיוחד דחה את הטענות והחייבת מצאה לנכון בעקבות כך להגיש מסמך נוסף שלא באמצעות בא כוחה (שלא בהיתר) וכן להגיש בקשה להחלפת המנהל המיוחד (בקשה שנדחתה ביום 28.11.13). לאחר כל אלה הוגשה עמדת הכנ"ר אשר גם ממנה עלה כי לגופן של טענות, למרות כל ההזדמנויות, התנהלות החייבת בהליך היא מחדלית. החייבת מבצעת תשלומים במקבצים, צברה חוב פיגורים, דו"חות אינם מוגשים באופן סדיר ושוטף (סע' 3 לתגובת הכנ"ר) ואף לא הוגשו דו"חות למשרדי הכנ"ר כלל מזה למעלה מחצי שנה. הכנ"ר תומך בבקשת הביטול.

לאחר עיון במכלול החומר נראה כי הדין עם המנהל המיוחד והכנ"ר. לחייבת ניתנו הזדמנויות חוזרות אך היא אינה משכילה לנצלן לצורך הסרת מחדלים באופן מלא ולצורך שיתוף פעולה בתום לב בהליך. בנסיבות העניין ולאחר שהנסיונות לבאר לחייבת את חיובי ההליך אינם עולים יפה (ונראה כי היא מעדיפה להתנגח בבעל התפקיד במקום לפעול להיטיב את התנהלותה שלה), אין מקום לשינוי ההחלטות הקודמות שכבר הורו על ביטול ההליך (החלטת 13.3.13 ודחיית המועד במסגרת החלטת 21.7.13) ואין עוד מקום לדחייה נוספת של התוצאה שנקבעה בעבר. לטיפול המזכירות בהתאם, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בעוד 60 יום.

בשולי הדברים יצויין כי אין באמור כדי למנוע מהחייבת, בחלוף תקופה, להגיש בקשה חדשה לצו כינוס אשר תבחן לגופה לפי השיקולים שנזכרו בפסיקה (ע"א 3312/06, 28.2.07; ע"א 1693/06, 5.11.07; ע"א 2005/05, 10.4.08; ע"א 2063/07, 31.7.08).

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: