זוהי בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). חובותיו של המבקש מגיעים לסך העולה על 430,000 ש"ח (7 נושים, 4 מתוכם בנקים, הנושים את החייב ברוב רובו של החוב).
באשר לדרך יצירת החובות, מציין החייב בתצהיר מ- 29.7.07, כי "אני נקלעתי לתסבוכת כלכלית חמורה עקב בעיית התמכרות להימורים... אני שיקמתי את עצמי, אני הייתי במכון גמילה מהתמכרות... אני אינני עוסק בהימורים מכל מין וסוג שהוא מזה כ - 3 שנים" (סע' 3 - 6). בתצהיר נוסף, מיום 27.11.07 מפרט המבקש את השתלשלות הסתבכותו.
החייב ובא כוחו הדגישו לא רק את הנסיבות האישיות והמשפחתיות, אלא גם את המציאות, שבה הציבור "זוכה" לעידוד רב להשקיע את כספו בתוכניות מזל למיניהן, ואילו הבנקים, מצדם, מעניקים לעיתים אשראי כמעט בלתי מוגבל, ללא בטחונות מספיקים. לצערי, גם אם הדברים נכונים, אין בכך כדי לסייע בידי החייב בבקשתו זו.
כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03
גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05
תבין נ' הכנ
"
ר, תק-על 2007(1), 959 (2007)). אכן, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91
אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)).
בהקשר זה, בבוא בית המשפט לבחון האם יש להעדיף את הגנת החייב על פני אינטרס הנושים, יש לבחון, בין היתר, האם החייב עומד בתנאים לקבלת הפטר. כדברי בית המשפט ב ע"א 5503/92
קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749 (1994): "שיקול נוסף לענייננו הוא הסיכוי למתן הפטר חובות לחייב. מקום בו מגיע השופט למסקנה, כי סיכוייו של החייב לזכות בהפטר קלושים, הרי שאינטרס החייב בצו כינוס נחלש, ובכך מתחזק עוד יותר אינטרס הנושים לקביעת הסדר אשר יביא למירב התועלת מבחינתם" (שם, ע' 756). אכן, סעיף 63(ב) לפקודה דן בסייגים למתן הפטר, ובס"ק (6), קובע כדלקמן: "פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו". דומה, כי בנסיבות שבהן חייב הצהיר כי חובותיו נבעו מהימורים, הרי שיש להחיל בעניינו את הסייג הנ"ל ועל כן מלכתחילה אין תכלית להכרזה עליו כפושט רגל.
אמנם, גם שעה שמדובר בפעילות בלתי חוקית מצד חייב, אין הדבר שולל מניה וביה את האפשרות שיזכה בכל זאת להגנות הפקודה (ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003)). עם זאת, לא ניתן גם להסיק את ההיפך. בפרשת
אשכנזי הנ"ל נקבע, כי יצירת חובות במסגרת הימורים שוללת את תום ליבו של החייב, כדלקמן: "העדר תום הלב יכול שיהיה בשלב יצירת החובות,
כגון אדם אשר משך שנים נהג להמר בסכומי כספים במסגרת משחקי מזל, ויכול שיהיה בשלב הליכי אכיפת החובות, כגון מי שנוקט פעולות שונות לשם התחמקות מפרעון לנושים במצב שיש בידיו כספים או נכסים. חייב שכזה איננו ראוי להגנה מפני נושיו, ובקשתו לצו כינוס נכסים נגדו והכרזתו כפושט רגל, איננה אלא שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. אין מקום להיענות לבקשתו" [ההדגשה שלי - א.ז.] (שם, ע' 58).
בעקבות פסיקות בית המשפט העליון, גם פסיקת בתי המשפט המחוזיים מהעת האחרונה עקבית וברורה: חובות שנצברו בשל הימורים, אפילו חוקיים, אינם יכולים להיחשב כחובות שנוצרו ב"תום לב". ראו: פש"ר (מחוזי, חיפה) 730/07
דיאב סוהיל נ' כונס הנכסים הרשמי (2007); פש"ר (מחוזי י-ם) 5007/08
שבת נ' כונס הנכסים הרשמי (2008).
לפיכך, עם כל ההערכה להליך הטיפולי שעבר המבקש (ויש לקוות שיתמיד בכך), אין עניינו נכנס לגדר המקרים המתאימים לחסות תחת הליך פשיטת הרגל אלא אך תחת הוראות חוק ההוצאה לפועל (שם יוכל להציג את מצבו ואת נסיבותיו האישיות במסגרת איחוד תיקים, חקירת יכולת וכיוצ"ב).
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום א' בניסן, תשס"ח (6 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אבי זמיר, שופט
בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו
|