1. לפני בקשתו של כונס הנכסים הרשמי להתנות קיומו של דיון בבקשתו של נושה (בקשה 88 בתיק הממוחשב), בכך שהנושה יפקיד ערובה להבטחת הוצאות הדיון בהליך.
רקע
2. ההליך אשר במסגרתו הוגשו הבקשות השונות הוא הליך פשיטת רגל שנפתח לבקשתו של חייב.
3. צו כינוס בהליך ניתן, לבקשת החייב, בחודש יוני 2005 (כב' הרשם כתוארו אז, אילן ש. שילה). עו"ד גיורא בלופרב מונה כמנהל מיוחד.
בהחלטה מיום 23.4.06 (כב' הרשם גלדשטיין) הוכרז החייב פושט רגל ועורכי הדין גיורא בלופרב ואיל ארנברג מונו נאמנים לנכסיו (בענין זה תלויה ועומדת בקשה של הנושה בגדרו של הליך 82 בתיק הממוחשב).
4. יוער כי ימיו של תיק זה קודמים לימי מערכת נט המשפט, התיק הממוחשב חסר במסמכים, ועל חלק מהנתונים ניתן ללמוד מתוך החלטות שונות שניתנו לאורך השנים, גם בבית המשפט העליון.
5. עוד יוער, כי ככל הנראה אין מדובר בהליך הראשון שפתח החייב בענין פשיטת רגל. בגדרו של הליך קודם (יתכן שמספרו - 598/91), ניתן צו כינוס בשנת 1991 (יתכן כי ביום 17.4.91). גורלו של הליך זה ושל צו הכינוס שניתן במסגרתו, לא הוברר.
6. מר יחזקאל יפת עודי הוא אחד מנושיו של החייב (להלן גם: "
הנושה" או "
המבקש"). היקף נשייתו לאחר הכרעה בתביעת החוב שהוגשה על ידו: 639,679 ש"ח.
7. ביום 5.2.13 הגיש הנושה בקשה (מס' 88 בתיק הממוחשב) בה הוא עותר להעביר את הנאמנים מתפקידם ולחייב אותם לשלם לו, ביחד ולחוד עם מדינת ישראל ועם בא כוחו הקונקרטי של הכנ"ר, "בשל חוסר תום הלב ורשלנות רבתי בניהול התיק, ביחד ולחוד עם האגף לסיוע משפטי שליד משרד המשפטים", פיצוי בגין נזקים שפעולותיהם גרמו מאז מתן צו הכינוס, "לפחות על סך של 5,548,374 ש"ח וכן לחייבם סך של 7,000,000 ש"ח על דרך האומדן, בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו במצטבר למבקש בדרכו החוקית להפרע חובו מפושט הרגל ואחיו". עוד עתר הנושה ליתן צו האוסר על הנאמנים לבצע כל פעולה עד לדיון בבקשה זו ובבקשה 82 שאף היא הוגשה על ידו, בענין תוקפה של החלטה משנת 2006 בענין מינוי הנאמנים.
8. במסגרת תגובתו לבקשה 88 עתר הכנ"ר לכך שלאור ההתנהלות בבקשות השונות ובתיק בכלל, יחוייב המשיב 1, קודם לקיום דיון בבקשה 88, בהפקדת ערובה להוצאות.
בקשתו של הכנ"ר בענין הפקדת הערובה הועברה לתגובות ומשאלה הוגשו (הנושה מתנגד לבקשה והנאמנים תומכים בה), הובא החומר לפני.
דיון
9. לא היתה מחלוקת, ומטעם טוב, בדבר סמכותו של בית המשפט לחייב מבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משיבים, גם בבקשות בהליכי פשיטת רגל (ר' למשל החלטת כב' השופט עמית מיום 18.10.12 ברע"א 4037/12
סופר-סייג נ' עו"ד ארז).
10. אין גם מחלוקת כי חיוב בהפקדה כתנאי לדיון בהליך הוא צעד חריג. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע הליכי סרק ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של הצד שכנגד, במיוחד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים. "רציונל זה עומד אף אל מול זכות הגישה לערכאות והנגישות לבית המשפט, שאין חולק על חשיבותן" (רע"א 4037/12 הנ"ל).
11. עיון בשפע המסמכים בתיק (לפי התיק הממוחשב, ניתנו בהליך עד כה למעלה מ- 240 החלטות) מלמד כי הנושה פעיל מאד בתיק פשיטת הרגל וכי התיק הוא עב כרס, מטאפורית ושלא מטאפורית, במידה לא מבוטלת גם לאור ההליכים הרבים והפניות הרבות של הנושה. אין צורך בענין זה להדרש לבדיקה פרטנית (אליה נדרש הנושה) האם כמות בקשותיו בתיק עולה על מחצית אם לאו. כך או כך מדובר בהיקף ניכר ביותר מהפעילות הכוללת בתיק.
נתון זה כשלעצמו, אין בו כדי להביא לחיוב של מבקש בהפקדת ערובה להוצאות. אלא שבד בבד עם הכמות, נחזה מהחומר כי חלק ממשי מפניותיו של הנושה נמצא כמחוסר בסיס ונדחה. עתים תוך חיוב בהוצאות, עתים תוך המנעות מכך מטעמים כאלה ואחרים. כמו כן, לא פעם נמצא כי הנושה חוזר על טעונים שכבר נדחו ומעלה אותם פעם נוספת, במעין נסיון ערעורי.
12. כך, למשל, עתר הנושה בסוף שנת 2011 להורות לנושה אחר (בנק מזרחי טפחות בע"מ, להלן - "
הבנק") להשיב לקופת הכינוס כספים מסוימים שנתקבלו על ידי הבנק, לשיטת הנושה, על חשבון החוב (בקשה 70). במקביל, עתר הנושה, ביחד עם נושה אחר, לבטל את הכרעות הנאמנים בתביעת החוב של הבנק.
13. בהחלטה מיום 27.6.12 דחה כב' השופט ברנר את הבקשה לביטול החלטת הנאמנים בענין תביעת החוב של הבנק וחייב את הנושה בהוצאות הבנק והנאמנים (ערעור של הנושה על החלטת כב' השופט ברנר, תלוי ועומד בבית המשפט העליון בגדרו של ע"א 7575/12).
14. הכרעת הנאמנים בתביעת החוב של הבנק וכן החלטת כב' השופט ברנר מיום 27.6.12 לדחות את הבקשה לביטולה, ניתנו גם לאחר בחינת טענות הנושה בענין קבלת כספים על ידי הבנק.