החלטה בתיק פש"ר 19566-08-11

1.         לפניי בקשה להכריז על החייב כפושט רגל.

2.         המנהל המיוחד הגיש דוח ראשון ולקראת דיון הגיש דוח משלים. המלצת המנהל המיוחד היא להכריז על החייב כפושט רגל, אולם לטעמו יש להעלות את התשלום חודשי באופן משמעותי.

3.         עיון בדוח שהוגש על ידי המנהל המיוחד מלמד, כי בעבר היה החייב בעל עסק לממכר פלאפל, אולם בעת האחרונה, ככל הנראה בשל הסתבכות החייב, הפכה אשתו להיות בעלת העסק ואילו מעמד החייב הוא שכיר בעסק. המנהל המיוחד פרט בחוות דעתו את ההכנסות וההוצאות של החייב ואשתו והתייחס לכל ההכנסות מהעסק. בהקשר זה טען המנהל המיוחד כי עדיין יש לראות בעסק כמקור פרנסתו של החייב. עמדה זו של המנהל המיוחד מקובלת עלי. לפיכך הדגיש המנהל המיוחד, כי במסגרת הוצאות העסק נכללת משכורתו של החייב בסך של 4,700 ש"ח לחודש, וכי לאחר ניכוי ההוצאות נותרת לעסק הכנסה של כ-7,500 ש"ח, הכוללת בתוכה את משכורתו של החייב.

4.         בעת הדיון העלה המנהל המיוחד תהיות באשר לאמיתות הדיווחים באשר להכנסות העסק, שעה שהנתונים שהתקבלו היו מהדוחות המוגשים לגבי העסק לרשויות המס. בדוח הראשון סבר המנהל המיוחד, כי על סמך נתונים שונים, הכנסתו של החייב מהעסק אמורה להיות לפחות 12,000 ש"ח בחודש, ועל כן המליץ להעלות את התשלום החודשי לסכום של 1,500 ש"ח. בדוח המשלים התייחס המנהל המיוחד למסמכים שהעביר החייב אליו על פי דרישתו. המנהל המיוחד ציין כי מדובר במסמכים חלקיים, הכוללים דוחות למע"מ ומס הכנסה על השכר. בדוח המשלים פרט המנהל המיוחד את מחזור ההכנסות השנתי לשנת 2012, המס ששולם על המחזור למע"מ, מס התשומות שנוכה, וכך הגיע לסכום של התשומות ללא מע"מ. המנהל המיוחד ערך חישוב של ההפרש בין המחזור ללא מע"מ והתשומות ללא מע"מ והגיע לסך הכנסה מדווחת של 87,000 ש"ח בשנה (ללא מע"מ). לטעמו של המנהל המיוחד, מדובר בנתון חסר כל היגיון וחסר בסיס כלכלי שאינו מתיישב עם הצהרות החייב לפני המנהל המיוחד, לרבות היקפי המכירה. המנהל המיוחד ערך חישוב של כמות מנות הפלאפל שדווחה ליום על ידי החייב - 35 מנות ליום, במחיר של 14 ש"ח, ולכך הוסיף את ההצהרות בדבר מכירת כריכים באופן קבוע לאגד. המנהל המיוחד מדגיש, כי בחישובים שערך התעלם מההכנסות ממכירת שתייה. המנהל המיוחד גם בדק את התחשיבים הכלכליים של רשות המסים לגבי הרווח מאחוז החומר בענף הפלאפל המגיע לכ-23%-27% אחוזי רווח מהפדיון ממכירת פלאפל. בעקבות בדיקות אלו הגיע המנהל המיוחד למסקנה, כי הועלמו הכנסות בדיווחים לרשויות המס, ומכאן שרווחי העסק גדולים בהרבה מהרווחים המדווחים, ועל כן במהלך הדיון ביקש להגדיל את תשלום החודשי לפחות ל-2,000 ש"ח ומעלה.

5.         באת כוח הכנ"ר הצטרפה להמלצות המנהל המיוחד, זאת לאחר שבחנה את הדוחות שהגיש, וסברה אף היא כי יש להעלות את התשלום החודשי. באת כוח הכנ"ר הדגישה, כי הנתונים שהובאו על ידי המנהל המיוחד נעשו לאחר בחינה יסודית של העובדות. כמו כן, באשר לדוחות החודשיים שמגיש החייב, טענה באת כוח הכנ"ר כי החייב מערבב בדוחות אלו את הוצאות התא המשפחתי עם הוצאות העסק, דבר שאינו מקובל. באת כוח הכנ"ר הצטרפה להמלצת המנהל המיוחד להעלות את התשלום החודשי לסך של 1,500 ש"ח.

6.         בא כוח החייב התנגד לבקשה להעלות את התשלום החודשי. יחד עם זאת, מדבריו עלה כי למעשה העסק מוכר 80 מנות ביום ולא 35 ביום, כפי שנטען על ידי המנהל המיוחד. לעניין זה אומר, כי מדברים אלה עולה שהכנסות העסק אף גבוהות יותר מהחישובים וההערכות של המנהל המיוחד, דבר המלמד כי ככל הנראה הוסתרו נתוני אמת מהמנהל המיוחד.

7.         לאור כל האמור, אני מכריז עלך החייב כפושט רגל. עמדת המנהל המיוחד לפיה יש להעלות את התשלום החודשי מקובלת עלי, ולפי המלצתו בדוח, אני קובע כי החל מיום 1.4.13 יעמוד התשלום החודשי על סך של 1,500 ש"ח. כמו כן, אני מורה לחייב להגיש את הדוחות תוך פירוט מדויק ונפרד של כלל ההכנסות מהעסק וכלל ההוצאות בעסק, ופירוט נוסף של הכנסות בת זוגו ושלו והוצאות התא המשפחתי.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.