1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי מר אפרים אבנעים (להלן: "המבקש"), לפיה אורה על ביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 14/12/11.
המבקש טוען, כי ההחלטה ניתנה בטרם עבר המועד למתן תגובתו, וכן טוען, כי אף לגופו של עניין, יש מקום להורות על ביטול ההחלטה, שכן במועד מתן ההפטר היה ידוע לבית המשפט כי הסכום המשוער שהצטבר בפוליסת ביטוח של המבקש בהראל חברה לביטוח בע"מ עמד אך על סך של 36,000 ש"ח, ובפועל התברר, כי בחברת הביטוח הצטבר, כתוצאה מהפרשות המבקש והפרשות מעבידי המבקש, סכום גבוה יותר.
עוד טען המבקש, כי כספים אלה הופרשו למקרה מוות וכן נועדו להבטחת המבקש בזקנתו והם אינם קשורים כלל לנסיבות הסתבכותו, שכן הצטברו במהלך הליך פשיטת הרגל, ושעה שהמבקש שילם תשלום חודשי של 2,500 ש"ח לקופת הפש"ר.
עוד הוסיף המבקש וציין, כי בית המשפט לא היה מתנה את ההפטר בתשלום נוסף מצדו של המבקש בסך של 45,000 ש"ח, אם היה מודע לסכומים שנצברו לזכות החייב בחברת הביטוח.
2. שניים מנושי המבקש, מר ניסים בן דוד והגב' סמדר בן דוד (להלן: "הנושים), מתנגדים לבקשת המבקש. לטענתם, דרישתו של המבקש, כי לא יועברו לקופת הפש"ר כל הכספים שהצטברו לטובתו אצל חברת הביטוח, מעידה על חוסר תום לב והתעלמות מהנזקים החמורים שגרם לנושיו.
הנושים הוסיפו וציינו, כי בית המשפט בהחלטתו מיום 24/10/11 קבע בצדק, כי על חברת הביטוח להעביר לקופת הפש"ר את כל הכספים שהצטברו לזכות המבקש בפוליסות הביטוח המנוהלות על ידה, בכפוף להוראות הדין בהקשר זה.
לטענת הנושים, העובדה שבמועד הדיון לא היו בפני הנאמן והכנ"ר נתונים מדויקים, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין העובדה שעל חברת הביטוח להעביר את כל הכספים לזכות קופת הפש"ר.
עוד ציינו הנושים, כי הדיבידנד שהוצע על ידי המבקש לנושים הינו בשיעור נמוך ביותר של 2% בלבד, ויש בכספים המוחזקים על ידי חברת הביטוח כדי לשפר ולו במעט את מצבם של הנושים, שהינם אנשים פרטיים ואשר נגרמו להם נזקים במאות אלפי שקלים בשל התנהלותו הכושלת וחסרת תום הלב של המבקש.
לטענת הנושים, באיזון הכולל שבין תועלת הנושים מול טובת המבקש, יש להעדיף את תועלת הנושים ולאפשר להם לקבל דיבידנד גבוה יותר, בשים לב לכך שעדיין מדובר בויתור על מאות אלפי שקלים מצידם.
3. הנאמן מתנגד אף הוא לבקשת המבקש. הנאמן דוחה את טענת המבקש, אשר ממנה משתמע כי בית המשפט נתן את החלטתו בדבר מימוש הכספים בהתבסס על ההנחה כי בחברת הביטוח הצטבר סך של 36,000 ש"ח בלבד.
הנתון, לפיו הצטבר לזכות המבקש סך של 36,000 ש"ח, היה נתון שנמסר על ידי הנאמן במועד הגשת תגובתו לבקשת המבקש לקביעת דיון בבקשה להפטר ביום 09/06/11.
הנאמן מוסיף וטוען, כי המבקש מעולם לא העלה סכום זה כתנאי לבקשתו למתן הפטר, ואף בדיון, אשר נערך בפני בית המשפט ביום 14/07/11, לא טען המבקש כי הסך של 36,000 ש"ח מהווה הסכום המקסימאלי שיועבר לנושים. זאת ועוד, המבקש אף טען בדיון, כי ניתן יהיה לממש סך של 50,000 ש"ח מהכספים שהצטברו בחברת הביטוח.
עוד ציין הנאמן בתגובתו, כי המבקש בתגובתו להודעת הנאמן מחודש יולי 2011 ציין בסעיף 8, כי "אם קיימים זכויות כספיות ואחרות, על הנאמן לממש אותם מיידית ולחלקם לנושים". לטענת הנאמן, עולה מדברי המבקש, כי המבקש עצמו אינו מגביל את גובה הכספים למימוש ולא העמידם על סך של 36,000 ש"ח בלבד.
הנאמן הוסיף וציין, כי עצם העובדה שהכספים הופרשו למקרה מוות ולאחר מתן צו הכינוס, אינם נתונים רלבנטיים, וכך גם טענת המבקש, לפיה הכספים לא קשורים להסתבכותו הכלכלית.
עוד מוסיף הנאמן ומציין, כי הכספים שיועברו לקופת הפש"ר של המבקש הינם כל הכספים שאינם מיועדים לקצבה, כאמור בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), כאשר כל הכספים מסוג "קצבה" יישארו לעמוד לזכות המבקש במועד בו יפרוש לגמלאות.
4. המבקש הגיש תשובה לתגובת הנושים והנאמן. במסגרת תשובתו חזר המבקש על נימוקי הבקשה וכן הוסיף וציין, כי משהכספים שהצטברו בחברת הביטוח נוכו ממשכורתו של המבקש ולא לצורך תיק הפש"ר, אין להעבירם לקופת הפש"ר, שכן הדבר אינו צודק ומעורר שאלות חוקתיות.
5. משהכנ"ר לא נתן עמדתו לבקשת המבקש, חרף החלטות חוזרות ונשנות, שניתנו ביום 17/01/12, ביום 11/02/12 וביום 19/03/12, ניתנה על ידי החלטה ביום 01/04/12, כי בנסיבות אלה בהן לא ניתן לקבל את עמדת הכנ"ר, ייקבע דיון בבקשה. הדיון בבקשה נקבע ליום 16/04/12, וככל הנראה בעקבות החלטה זו הוגשה ביום 05/04/12 תגובת הכנ"ר, ובמסגרתה התנגד הכנ"ר לבקשת המבקש ואף עתר לביטול הדיון שנקבע ליום 16/04/12.
6. לאחר ששבתי ושקלתי את בקשת המבקש, תגובות הנושים, הנאמן והכנ"ר וכן תשובת המבקש, לא ראיתי להיעתר לבקשה.
7. המבקש טוען, כי ההחלטה מיום 14/12/11 ניתנה בטרם היה סיפק בידי המבקש ליתן תגובתו על פי החלטת בית המשפט מיום 17/11/11 ואף בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 17/11/11, כי התיק יובא לעיונו ביום 10/01/12, לאחר קבלת תגובת הכנ"ר.