בפניי בקשה, שהוגשה על ידי מר אלי אמסלם (להלן: "החייב"), לפיה יעשה בית משפט שימוש בסמכותו, לפי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), ויורה על הפטר החייב מחוב המזונות.
החייב טוען, כי ביום 21/03/10, בעקבות הגשת בקשתו להכריז עליו כפושט רגל, ניתן צו לכינוס נכסי החייב וביום 14/06/10 הוגש צו הכינוס לתיק המזונות, המתנהל על ידי הגב' ג'וסלין אמסלם (להלן: "הנושה"), ואף נמסר אישית לבא כוחה.
לטענת החייב, לא הגישה הנושה תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל של החייב.
עוד טען החייב, כי ביום 21/07/10 הגיש החייב בקשה לכב' ראש ההוצאה לפועל לאיפוס החוב בתיק המזונות, כאשר לטענת החייב, לא חייב החייב חוב כלשהו בגין חוב המזונות, שעמד על סך של 140,00 ש"ח בתיק ההוצאה לפועל.
החייב ציין, כי ביום 29/12/11 אושרה הצעת ההסדר של החייב וביום 17/06/12 אף ניתנה החלטה, לפיה החייב עמד בהצעת ההסדר שהציע לנושיו במלואה ועל כן ההסדר מחייב את החייב ואת כל הנושים, לעניין כל חוב בר תביעה ליום בו ניתן צו הכינוס, בהתאם להוראות סעיף 35(א) לפקודת פשיטת הרגל.
החייב הוסיף וציין, כי ביום 18/07/13 החליטה כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' אפרת הלר, להעמיד את חוב המזונות של החייב על סך של 29,957 ש"ח וכן הורתה, כי על החייב לפנות בבקשה לבית המשפט המחוזי, על מנת לבדוק האם ההפטר שניתן לחייב חל על חוב מזונות העבר, לאור כך שהנושה ידעה על ההליך ולא הצטרפה אליו.
החייב טען, כי יש מקום ליתן לו הפטר בגין חוב המזונות, ואולם, ככל שבית המשפט יחליט כי החייב חב בחוב המזונות ואינו פטור ממנו, על בית המשפט להחליט על האופן בו יתבצע התשלום.
יצוין, כי ביום 14/08/13 הגיש החייב בקשה, במסגרתה עתר לעיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים כנגדו בגין חוב המזונות.
בקשות החייב הועברו לתגובת הנושה, הנאמן והכנ"ר, ואולם עד למועד זה, הגם שחלף המועד להגשת התגובות, הוגשה אך תגובת הנאמן ואילו הנושה והכנ"ר לא ראו לפעול על פי ההחלטה, לעניין הגשת תגובותיהם.
הנאמן בתגובתו ציין, כי חרף העובדה, שלא הוגשה תביעת חוב בגין חוב המזונות על ידי הנושה, אין החייב מופטר מהחוב, גם לאחר שעמד בתנאי ההסדר.
לנוכח הזמן שחלף מעת הגשת הבקשה ומשלא ניתן עוד להמתין לתגובות הנושה והכנ"ר, תינתן ההחלטה בהיעדרן.
הכלל, הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, הוא, שחוב מזונות עומד בתוקפו, חרף הפטר שניתן לחייב, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. מכאן, שרק במקרה בו בית המשפט מחריג במפורש את חוב המזונות, יחול ההפטר על חוב זה כלשון סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל.
ראה: ע"א 6810/05,
אברהם בר הראל נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 29/10/06 ; רע"א 3898/12,
מאיר לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 30/08/12.
בענייננו, אין חולק, כי החייב היה מודע לחוב המזונות, שכן ציין מפורשות, כי התנהלו כנגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל עוד קודם להגשת הבקשה להכרזתו כפושט רגל, החוב נכלל במצבת חובותיו והוא אף המציא החלטה בדבר מתן צו הכינוס לתיק הוצאה לפועל ולב"כ הנושה במישרין. יחד עם זאת, לא עתר החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל להחרגה מפורשת של חוב המזונות, באופן שצו ההפטר יחול על חוב המזונות.
מתגובת הנאמן עולה, כי הנושה לא הגישה תביעת חוב בגין חוב המזונות במועד שנקצב ו/או בכלל.
חרף האמור, סבורני, כי אין באי הגשת תביעת החוב כדי לפגוע בזכאותה של הנושה לגביית חוב מזונות עבר, אשר התגבש טרם מתן צו הכינוס, גם לאחר הפטרו של החייב. עצם אי הגשת תביעת החוב על ידי הנושה אינה מקהה את עוקצה של הוראת סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובעת במפורש, כי חוב מזונות עומד בתוקפו חרף הפטר, אלא בנסיבות בהן הורה בית המשפט אחרת.
זאת ועוד, בית המשפט לענייני משפחה, בתמ"ש (ירושלים) 24380/08,
המוסד לביטוח לאומי נ' מ.ח (פרסום נבו), 18/08/11, עמד על מעמדו המיוחד של חוב מזונות כמקור מחייה לזוכים על פי פסק מזונות. על כן, סבר בית המשפט, כי משנקבע משטר מיוחד לגבי מזונות, לרבות בהליכי הוצאה לפועל, כעולה למשל מהוראת סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אין מקום לשלול את זכאות הזוכים בחוב המזונות, יתר על כן, מקום שמדובר מחמת תקלה טכנית, בעטיה לא הוגשה תביעת החוב לתיק פשיטת הרגל של החייב. הדברים נכונים אף בענייננו, שכן החייב לא חולק על חוב המזונות, כפי שנקצב בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' אפרת הלר, מיום 18/07/13, ועל כן ניתן אף להניח, כי ככל שתביעת חוב הייתה מוגשת, הייתה זו מאושרת ומסווגת כתביעה בדין קדימה.
לנוכח כל האמור, חרף העובדה שלא הוגשה תביעת חוב מזונות על ידי הנושה וחרף העובדה שהחייב הופטר מחובותיו לאחר אישור הצעת ההסדר, חוב המזונות עומד בתוקפו ודין בקשת החייב להידחות. פועל יוצא מן האמור, כי אף דין בקשת החייב לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, המתנהלים כנגדו מכוח הליכי גבייה שמנהלת הנושה בגין חוב המזונות, להידחות.
משהליכי פשיטת הרגל של החייב הסתיימו במתן ההחלטה בדבר עמידת החייב בתנאי ההסדר ואף לא הוגשה תביעת חוב בגין חוב המזונות בפני בית משפט זה, סבורני, כי אין בסיס לבקשת החייב, לפיה בית משפט זה ידון בפריסת חוב מזונותיו לנושה, אשר נדון בהליכי ההוצאה לפועל.