פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1484-08
27/02/2013
|
בפני השופט:
איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
התובע:
יצחק דהן
עו"ד אבי שטרית
|
הנתבע:
1. ושיק פינגרהוט
2. רונן בצלאל
|
| החלטה |
לפניי בקשה בהולה שהוגשה היום לעיכוב ביצוע פינוי החייב, המבקש, מבית המגורים ברחוב בארי 37 הרצליה, שאותו שכר החייב, וכמות שנקבע בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת אלשיך ביום 2.2.12. הבקשה הובאה לעיוני בשעות הערב המאוחרות, מחמת שהייתה של כב' השופטת אלשיך בשבתון לימודים בחו"ל.
הואיל ומועד כניסת הפנוי של החייב לתוקף הינה מחר, נדרשתי ליתן החלטה בדחיפות.
אציין כי ביום 21.5.12 הורתי על עיכוב ביצוע פסק הדין בתנאים, וזאת לבקשת הגב' אריאלה דהן, רעייתו של החייב ושל שלשת בנותיו הקטינות של החייב, שלא היו צד לפסק הדין (בקשה 29).
בבקשה נסמך החייב על החלטתי דנן וטוען כי פינויו מהבית, מהווה חריגה מסמכות הנאמנים, כי ביצוע פסק הדין אינו אלא רק פגיעה בו ומבלי שיהיה בכך כדי לשרת את אינטרס נושיו, כי הופקדו בטחונות להבטחת נזקי הנושים עקב עיכוב ביצוע הפנוי, וכן שעל הנאמנים להציג סידור חלוף למגוריו.
לאחר שעיינתי בבקשה לא ראיתי להיעתר לה, וללא צורך בתגובת הנאמנים, הן מחמת צוק העתים, והן לאחר שעיינתי בהתנגדותם לבקשה 29, הרלוונטיים לבקשה זו, וזאת מכל אחד הנימוקים הבאים, לא כל שכן משקלם המצטבר.
בראש וראשונה, פסק הדין המורה על פנוי החייב מהבית, ניתן בהסכמת החייב, אשר לא ערער עליו, ומועד הערעור חלף. בהעדר ערעור, ממילא אין מקום לעכב ביצוע הפנוי שנקבע בפסק דין.
לטעמי, גם לגופו אין מקום לטענות החייב. החייב משתית כאמור את יהבו על הנימוקים אשר ביסוד ההחלטה לעכב את ביצוע פסק הדין ביחס לרעייתו ובנותיו, אך אין באלה כדי לסייע לו. החייב, בהבדל מרעייתו ובנותיו שלא היו צד להליך, נתן את הסכמתו לפנוי, נכח במעמד מתן פסק הדין של הפנוי, ומשום כך אין מעמדו כמעמדן, ואין הוא יכול להיבנות על טעמיהן בבקשה לעיכוב ביצוע הפנוי ולייחס לו את טעמיהן.
מעל ומעבר, פסק הדין ניתן לפני חודשים רבים, במעמד החייב וכלל שסבר האחרון שיש מקום לעכב את ביצוע הפנוי, היה עליו להגיש בקשה בעניין, זה מכבר, וודאי לא רק ערב כניסתו לתוקף של הפנוי. בית המשפט העליון בשורת הלכות קבע כי בנסיבות שהבקשה לוקה בשהוי כה חמור, ללא הצדק, לא ישעה בית המשפט לבקשה לעיכוב פנוי. אפנה לדברי כב' השופטת נאור, ברע"א 6353/11
גוטמן ואחר' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואחר'
(ניתן ביום 6.9.11):
"
לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה להגיש את התביעה ועמה את הבקשה לסעד זמני מספר ימים בלבד לפני מועד הפינוי שנקבע, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה לסעד זמני. כידוע "על המבקש סעד זמני מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק התערבות שיפוטית עוד בטרם בירור התביעה וקביעת זכויות הצדדים. מבקש המתמהמה יתר על המידה בהגשת בקשתו סותר בכך את טענתו, שהצו חיוני ושנתינתו אינה סובלת דיחוי" (רע"א 920/05 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ, פסקה 3 (טרם פורסם, 28.3.2005))."
גם את טענת החייב לפיה על הנאמנים להציע לו סידור חלוף, היה עליו לבקש זה מכבר, ואוסיף כי ספק בעיני אם יש ממש בטענתו זו ולו מהטעם שעסקינן בנכס שכור ושאינו מצוי בבעלות החייב.
בשולי ההחלטה, דין הבקשה להידחות גם מחמת העדר תצהיר התומך בעובדותיה, הגם שזו שזורה טענות עובדתיות, ומבלי שניתן נימוק משכנע להעדרו של תצהיר.
משכך אין מנוס אלא לדחות את הבקשה.
המזכירות תשגר את ההחלטה לצדדים ותודיע טלפונית.
ניתנה היום י"ז אדר, תשע"ג, 27 פברואר, 2013, בהעדר הצדדים.