בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1334-02,1335-02,22457-07,22458-07
10/12/2007
|
בפני השופט:
איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
1. אלינה גוסיינוב בכינוס נכסים 2. פולד גוסיינוב בכינוס נכסים
עו"ד מירה פינטו
|
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
|
החלטה |
המשיבים (להלן גם: "
החייבים"), הגישו בקשה לפשיטת רגל ובמסגרתה ניתן לבקשתם צו כינוס נכסים. המשיבים לא עמדו בצו התשלומים שהושת עליהם ולפיכך עתר הכנ"ר ביום 15.2.07 לביטול הליכי פשיטת הרגל מחמת ניצולם לרעה על ידי המשיבים.
יודגש כי בקשות הכנ"ר הוגשו לאחר שהמשיבים לא עמדו גם בהסדר פריסת התשלומים שהוסכם עמם ביום 5.6.05 במשרדי הכנ"ר, לאחר שצברו חוב פיגורים ניכר.
המשיבים הגישו תגובה לבקשות ובהן נטען כי עמדו במרבית התשלומים, התחייבו להסדיר את חוב הפיגורים, ויגישו את הדוחות החודשים, כמו גם ביקשו להפחית את שיעור החיוב החודשי. אציין כי התשלום החודשי המושת על כל אחד המשיבים הינו 300 ש"ח לחודש, לאחר שהופחת מהסכום המקורי בסך 500 ש"ח לחודש.
דא עקא, החייבים לא שילמו את המגיע, גם לאחר הגשת הבקשות לביטול הליכי פשיטת הרגל ובניגוד לנאמר בתגובתם.
ביום 31.10.07 התקיים דיון בבקשות הכנ"ר. במהלך הדיון, ולאור טענת החייבים כי שילמו את מרבית חוב הפיגורים, ולפנים משורת הדין, ניתנה על ידי אורכה אחרונה נוספת, בת 30 יום, להשלים את חוב הפיגורים, וכן להגיש את הדוחו"ת החודשיים למשך ששת החודשים האחורנים. החייבים הוזהרו כי אם לא יעשו כן, לא יהיה בית המשפט סלחני כלפיהם ויורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל.
באת כוח החייבים, אישרה בדבריה כי החייבים הנמצאים באולם בית המשפט, מבינים את משמעות ההחלטה וכאמור בפרוטוקול.
עוד לא יבשה הדיו על ההחלטה, ובחלוף שבועות ספורים, ביום 5.12.07, הגישו המשיבים בקשה להקטנת התשלום החודשי, מבלי שהסדירו את חוב הפיגורים ומבלי להגיש את הדוחות החסרים. בבקשה נטען כי נוכח מצוקה כלכלית אליה נקלעו בני הזוג, אשר התגרשו, מחלה קשה של אם החייבת, אין ביכולתם לעמוד בתשלומים בשיעור שהושת עליהם.
הכנ"ר בתגובתו עומד על ביטול הליכי פשיטת הרגל, תוך שמפנה להפרת החייבים את התנאים לצו כינוס הנכסים, ואי קיום התחייבותיהם ובניגוד לאמור בתגובתם עצמם.
בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה חשיבות מרובה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, באשר לאופן היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה דהיינו התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03
גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004);ע"א 8937/05
תבין נ' הכנ"ר, לא פורסם).
נתתי דעתי למצוקה אליה נקלעו החייבים אך לטעמי ועם כל ההתחשבות במצבם הכלכלי הקשה, ומבלי להקל ראש בקשיים עליהם הצביעו, לא ניתן לשים ללעג ולבזוי את החלטות בית המשפט, פעם אחר פעם. שעה שקיימת החלטה שיפוטית מפורשת המורה לחייבים כי תנאי לאי ביטול ההליכים שהם ישלמו את חוב הפיגורים, יגישו את הדוחות החסרים, לא כל שכן, הם מאשרים כי יקיימו את ההחלטה ומביעים את הסכמתם לה, עת הם מיוצגים בהליך על ידי פרקליט, אזי מצופה שיכבדו את התחייבותם. לו סברו החייבים שאין בידם לעמוד באמור, היה עליהם להודיע על כך בדיון עצמו ושלא באופן בו נהגו. יישום ההלכה הפסוקה כמצויין לעיל, מביאה לידי מסקנה לפיה התנהגות החייבים שלפני מגיעה לידי ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל.
בנסיבות אלה אין מנוס אלא להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל, וכך אני מורה. כספים שהצטברו בקופת הכנ"ר יועברו, בניכוי שכר הכנ"ר, לתיק ההוצאה לפועל. כל הליכי הביניים, ובכללם צו עיכוב יציאה מן הארץ, יבוטלו בחלוף 60 יום מהיום, על מנת לאפשר לנושים לפעול בתיקים הפרטניים.
ניתנה היום א' בטבת, תשס"ח (10 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
_________________________
איתן אורנשטיין, שופט