זמן ארוך מבוקש לבטל את הליכי פשיטת הרגל, וזמן ארוך ניתנו לחייב אפשרויות לתקן את התנהלותו בהליך, אך במקום לעשות כך, וחרף ההזדמנויות החוזרות ונשינות שניתנו לחייב, נראה כי החייב לא הפנים את העובדה שהוא מצוי בהליכי פש"ר, והדבר היחידי שהשכיל לעשות הוא לבדוק את גדר הגבולות בו ינתן לו חופש פעולה להמשיך ו'להרגיע' את בית המשפט ואת בעל התפקיד והכנ"ר בדרך של הבטחות להתנהלות טובה יותר בהמשך ההליך, להסרת המחדלים ואף בדרך של הבטחה להצעה להסדר נושים, וכל העת לחסות תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל ולהמשיך ולהתעלם מהחיובים השונים שהוטלו עליו בהליך.
מפליא כיצד זה לא הפנים החייב את העובדה שפעולותיו נבדקות כל העת על ידי הנושה שנפגע מהתנהגות החייב עובר לכניסתו להליכים אלה ולחובות שהותיר וממשיך להפגע מעיכוב ההליכים המונעים ממנו לגבות את החובות - ובכל זאת אין החייב עושה מאמץ ולו הקל ביותר למלא את החיובים המינימאליים המוטלים עליו.
אין ספק כי מה שהחייב הפנים הוא את העובדה כי הבקשות שמגיש הנושה מקבלות מענה איטי ונראה כי כל רצונו להמשיך ולשהות בהליך ולמצות את כל האפשרויות שההליך מציע לחייב שכמותו, קרי, הגנה מפני נושיו, וציפיה כי הזמן יחלוף ובסופו של יום אף יוכל לסיים פרק זה בחייו. .
אלא שלא כך! הגיעה העת להכרעתי בבקשות החוזרות ונשנות של הנושה שמרגיש 'מרומה' וחוזר ופונה לבית המשפט ומצביע על התנהלות חסרת תום לב של החייב כמו גם על ניצול ההליך לרעה וחוזר ומציין כי החייב למעשה משטה בכולם, ומזלזל בהליכים הללו.
אקדים ואומר כי אני מקבלת את הבקשה של הנושה לביטול ההליכים, אליה הצטרפו במלוא משקלם המנהל המיוחד והכנ"ר - ואני מבטלת כבר עתה את צו הכינוס ואת הליכי הפש"ר.
עיון בתיק הפש"ר של החייב מצביע כי החל מתחילת ההליך אין החייב ממלא אחר החיובים, וכי התיק מלא וגדוש בקשות לביטול ההליכים, ויאמר כי עד לשלב הזה עלה בידי החייב להדוף את הבקשות, הגם שלאורך כל הדרך צוינה התנהלותו הפגומה כך למשל ציין המנהל המיוחד בדוח לקראת הכרזה כי הוא "סבור כי החייב נוהג בחוסר תום לב..." ולכן "ממליץ המנהל המיוחד לבטל את הליכי פשיטת הרגל" (עמ' 1 לדוח המנהל המיוחד מיום 21.3.10), וכך תאר המנהל המיוחד בפירוט את פעולותיו של החייב לטובת התא המשפחתי החדש שלו על חשבון נושיו כשאת הפעולות הכספיות הוא מבצע תחת חסות אשתו שלכאורה חיה בהפרדה רכושית ממנו אך בפועל אין הדבר כך; המנהל המיוחד תאר את התנהלותו חסרת תום הלב והגיע מסקנה כי יש לבטל את ההליכים למסקנה זו הצטרף הכנ"ר בתגובתו מיום 11.4.10.
ראיתי להביא עוד 'ציוני דרך' מתיק הפש"ר כדי להבהיר כי לחייב זה ניתנו הזדמנויות רבות אך חוסר תום הלב שליווה את כל ההליך מצדיק ביטול ההליכים ולטעמי אף מחייב זאת.
כך למשל ציינתי בהחלטה מיום 21.4.10 לאחר שעיינתי בדוח המשלים של המנהל המיוחד כי "לאחר שעיינתי בדוח המשלים של המנהל המיוחד
ולאור הדברים החמורים העולים
ממנו לענין אופן התנהגות החייב נראה כי אין מנוס אלא לקבוע את התיק לדיון נוסף בבקשה לבטל את הליכי הפש"ר".
עד שנקבע דיון בבקשה (לאחר שנדחה לבקשת מי מהצדדים) הגיש הנושה "הודעה בדבר התנהלותו המחפירה של החייב" ובה חזר על מחדלי החייב בהליך ועל דיווחים שקריים שלו, וציין כי "החייב עושה דין לעצמו נוהג בחוסר תום לב אינו משתף פעולה עם ההליך ואף הגדיל לעשות וצבר פיגורים".
בינתיים גם התקיים לפני דיון ובו הסתבר כי אכן במהלך ההליכים חתם החייב על
משכון זכויותיו בדירה בה הוא ורעייתו מתגוררים הגם שטען כי אין לו כל זכויות בדירה והגם שממסמכי המשכון עולה אחרת הרי שאפשרתי לו להביא בכל זאת מסמך התומך בטענותיו ואולם המכתב של הבנק שהציג החייב לא תרמו להבהרת העמדה המשונה והתמוהה של החייב לענין יצירת המשכון; יאמר כי אף המנהל המיוחד סבר כי אין בתשובה מגומגמת של הבנק מאומה, ולאור זאת עתר הנושה לבטל את ההליכים, ואף אני ציינתי בהחלטה מיום 13.1.11 כי "אף אני כמו המנהל המיוחד סבורה כי אין במכתב הבנק הלאקוני כדי להשיב לטענות שהועלו בענין הזכויות בדירה...".
לבקשת הנושה והמנהל המיוחד הצטרף הכנר ובהודעה נוספת מיום 9.1.11 ציין כי "
הכנר מצטרף לעמדת המנהל המיוחד וסבור כי לאור התנהלות החייב כמפורט
לאורך התיק כולו יש להורות על ביטול הליכי הפש"ר"
ביום 8.3.11 נתתי החלטה בענין שתי הבקשות לביטול ההליכים שעמדו לפני.
בהחלטתי לא ראיתי לבטל את ההליכים מטעמים משפטיים שונים כפי שהבהרתי בהחלטה יחד עם זאת ציינתי כי "
אני סבורה כי התנהלות החייב בהליך אכן אינה התנהלות תקינה" (עמ' 5) אך ראיתי "לדחות את מועד ביטול ההליכים ולאפשר לחייב לתקן דרכיו וזאת תוך 30 ימים מעת מתן ההחלטה" כך הבהרתי לחייב כי "ככל שלא יתוקנו כל המחדלים תוך 30 ימים, וככל שאקבל הודעה מהמנהל המיוחד ו/או מהכנ"ר כי המחדלים לא תוקנו -
אראה לתת החלטה לביטול מיידי של ההליכים ללא קיום דיון..." הוריתי למנהל המיוחד להודיע על הסרת המחדלים וכי "אם אקבל דיווח מהמנהל המיוחד ו/או מהכנר כי כל המחדלים הוסרו אראה להתייחס לבקשת החייב להכריזו פושט רגל
אך ככל שאקבל הודעה אחרת אראה לבטל את ההליכים שנראה כי ראוי היה לבטלם כבר עתה, וזאת אעשה, כאמור, ללא קיום דיון אלא רק על פי הודעה של המנהל המיוחד ו/או הכנר כי החייב לא ניצל את ההזדמנות האחרונה שניתנת לו עתה, ולא עמד במלוא החיובים של הגשת דוחות מסודרים" (עמ' 5).
עוד ציינתי כי אכן האינטרס החברתי לסייע לחייב תם לב להיות מוגן מפני נושיו ולאפשר לו בעתיד לפתוח דף חדש, אלא שבעניינו של החייב "
סברתי כי שאלות רבות נשאלות בעניינו של החייב ובצידן תהיות לא לא פתורות - יחד עם זאת בגלל התוצאה הדרסטית של ביטול ההליך ראיתי לאפשר לחייב
כהזדמנות אחרונה לתקן את מחדליו במלואם. כאמור- ככל שלא יעשה כן, יבוטלו ההליכים ללא קיום דיון (שהרי הוא כבר התקיים); ויאמר כי עשיתי זאת לאחר התלבטות" (עמ' 6 להחלטה).
ועוד ציינתי בסיפא להחלטה כי "אני חוזרת על דברי שלעיל, כי
התנהלות החייב אינה מצביעה באופן מובהק על תום לב ועולה חשש כי אכן החייב אינו כזה, אך מאחר שתוצאת ביטול ההליכים היא דרסטית אני מאפשרת לחייב להשלים את כל המחדלים תוך 30 ימים - כפי שציינתי לעיל.
אני מבהירה לחייב כי הזדמנות נוספת לא תנתן לו".
אלא שטרם יבשה הדיו על החלטתי לאפשר לחייב לפנים משורת הדין להסיר את המחדלים וכבר התקבלה בקשה לאורכה להשלמת הפיגורים ומנגד הגיש הנושה "התנגדות נמרצת" להארכת המועד, והנושה סבר כי הגיעה העת להפסיק ולהגן על החייב מפני נושיו לאור התנהלותו.
את הבקשה לדחיית המועד הסביר החייב ברצון להציע הסדר לנושיו, מטרה סבירה כשלעצמה, אך חלף זמן ארוך והצעה לא הובאה, גם הפיגורים לא הוסרו, וכך חזר הנושה ועתר לביטול ההליכים וגם הפעם הצטרף אליו המנהל המיוחד שציין ביום 6.7.11 כי "יש להעתר לבקשת המבקש ולבטל את הליכי הפש"ר"; בהחלטתי מיום 12.7.11 ציינתי כי "על החייב להבהיר את מחדליו תוך 20 ימים. הפגרה במניין....
נראה כי החייב מנצל את אורך הרוח שמופגן כלפיו".
וכפי שסברתי, אכן נראה כי החייב ניצל את אורך הרוח וביום 4.8.11- חודשים לאחר חלוף המועד בוט היה עליו להסיר את כל המחדלים, הגיש בקשת אורכה נוספת לתשלום הפיגורים ולהגשת דוחות ותמך את בקשתו בכל אותם נימוקים ממוחזרים שכבר העלה, כמו פיטורין מעבודה, מצב בריאותי, אך באלה לא היה חדש, ובהחלטה מיום 5.8.11 ציינתי כי "מאמצי הנושה להבהיר לבית המשפט כי התנהלות החייב אינה ראויה נושאים פרי; ברור כי אם החייב היה מבין שעליו להתנהל כפי הנדרש מחייב תם לב..." מן הסתם היה מתנהל אחרת.
ביום 4.9.11 הצטרף המנהל המיוחד פעם נוספת לבקשת הנושה לביטול הליכי הפש"ר וציין כי "החייב אינו עומד מזה חודשים רבים בצו התשלומים החודשיים שהושת עליו זאת על אף שניתנו לו הזדמנויות רבות ע"י בית המשפט להשלים פיגוריו. ...
למעלה מן הצורך יצוין כי תמיהות רבות עולות גם מהתנהלותו של החייב בנוגע לחלקו בגן הילדים הרשום לכאורה על שם אשתו, בנוגע למשכנתא שלקח..." ... והנה הייתי מצפה כי לאלה תבוא תגובה חד משמעית ועניינית כדי שיהיה בידי החייב לנסות ולהדוף שוב את בקשת הנושה, אך נראה כי החייב 'סמך' על בית המשפט שיראה לבוא שוב לקראתו וליתן אורכה נוספת להסרת המחדלים הרבים שנוצרו במהלך ההליך, הגם שלא ניתנה לו כל אורכה מאז קבעתי כי בחלוף 30 ימים מעת ההחלטה (ממרץ 2011) ניתן יהיה לבטל את ההליכים. הארכתי לתאר את ההליכים, אבל כבר אציין כי התיאור לעיל הגם שהוא מפורט אינו כולל את כל הבקשות והתגובות בהליך אלא עשיתי נסיון להבהיר בנקודות ציון כי לאורך ההליך כולו התנהלות החייב חסרת תום לב ובין השאר יצר החייב פיגורים בצו התשלומים, לא הגיש דוחות חודשיים הגם שאינם כרוכים בעלויות ואף התנהלותו מעוררת תהיות רבות, כפי שפורט בהרחבה בבקשות הנושה ובעמדות המנהל המיוחד, עד כי אין בידיו להרים את הנטל המוטל על חייב להראות תום לב ומאידך מהנתונים שלפני עולה כי החייב חסר תום לב, וכאמור לא עלה בידו לסתור הנתונים הללו.