פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
11096-04-12
14/12/2013
|
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט
|
| - נגד - |
התובע:
זכריה מלאכי
|
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב
2. אביאל זיו עו"ד - מנהל מיוחד
|
|
1. בקשת החייב לביטול החלטה מיום 2.12.12 היא הבקשה שלפני.
ההחלטה מיום 2.12.12 היא מתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים אשר לגובה צו התשלומים, שהועלה בהסכמה לסך של 1,500 ש"ח לחודש החל מחודש ינואר 2013.
את הבקשה למתן תוקף החלטה להסכמות הצדדים הגיש המנהל המיוחד, בהתאם להסכמות אליהם הגיע עם החייב, הסכמה החתומה על ידי החייב.
ביום 9.12.12 הגיש החייב בקשה לביטול ההחלטה מיום 2.12.12 בה טען כי הוא לא נתן הסכמתו להגדלת התשלום החודשי (כפי שציין המנהל המיוחד בבקשתו) ועוד טען טענות חמורות כמו כי המנהל המיוחד 'ניצל את תמימותו' והטעה אותו "וכופה עליו לשלם סך של 1,500 ש"ח בחודש וזאת על אף שאין לו מהיכן לשלם, והוא מתנגד לכך".
בתגובתו, טען המנהל המיוחד כי החייב הסכים לאמור לאור נסיבותיו קרי כי אין הוא מנצל את פוטנציאל ההשתכרות שלו, כי חרף גילו הצעיר (בן 34) והיותו רווק ללא ילדים הוא עובד רק חצי משרה ומשתכר סך של 2,000 ש"ח, ועמד על הותרת ההסכמות על כנן ואף סבר כי יש מקום להגדלת צו התשלומים החודשי לסך של 3,000 ש"ח, שבעתיים כך לאור שיעור הוצאותיו (כ- 1,500 ש"ח) כפי שעלה בחקירה.
2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בפרוטוקול החקירה שצורף לתגובת המנהל המיוחד, שוכנעתי כי החייב נתן הסכמתו להעלאת התשלום החודשי לסך של 1,500 ש"ח (סעיף 41 לפרוטוקול), ואף חתם על הסכמה זו, ואני סבורה כי ההסכמה לאפשר לחייב פרק זמן להגדיל את הכנסותיו באופן שכניסת ההסכמות לתוקף יחל מינואר 2013 היא ראויה גם לגוף הדברים, מעבר להסכמה שניתנה על ידי החייב.
3. לציין כי הבקשה זרועה באמירות וטענות אישיות נגד בעל התפקיד באופן בלתי ראוי. כך הטענה כי המנהל המיוחד "פעל מאחורי גבו של עורך הדין שלי" אינה ברורה שכן החייב הצהיר במפורש בתצהירו (וכך אף עולה מבקשתו) כי המנהל המיוחד היה בקשר עם בא כוחו ועדכן אותו אודות מועד החקירה, כי בא כח החייב הוא שעדכן את החייב על מועד החקירה ועל אופיה. משכך היה זה ב"כ החייב שבחר לא להתייצב לחקירה וללוות את החייב הגם שידע על מועדה, עדכן את החייב ובעקבות עדכון זה התייצב אכן החייב, לחקירה.
מעיון בפרוטוקול החקירה עולה כי החייב שהוא אדם בגיר, הבין את מהלך החקירה ונתן את הסכמתו המתבקשת לאור הנתונים ולא ראיתי כל ממש בבקשה שהוגשה, בודאי לא בסגנונה ובתוכנה, המטיל דופי בהתנהלות בעל התפקיד, כמי ש'מנצל תמימות' החייב או 'מטעה' את החייב ו'כופה' עליו הסכמות.
4. מעבר לצורך אציין כי לגופו של עניין, מקובלת עלי טענת המנהל המיוחד לפיה על החייב למקסם את פוטנציאל השתכרותו, ולא להסתפק בשכר הזעום שהוא משתכר ובחלקיות משרה - שאינם מתיישבים עם נסיבותיו האישיות המצדיקות עבודה בהיקף ממשי; מאחר שהחייב אדם צעיר ובריא איני מקבלת כל הצדקה לכך כי ישתכר סך של 2,000 ש"ח בעבודה במשרה חלקית כשהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ויש לו אחריות כלפי נושיו, שבעתיים כך כשהוא מודה בחקירתו כי פוטנציאל השתכרותו גבוה יותר.
5. מבקשת המנהל המיוחד עלה כי סוכם בין החייב למנהל המיוחד כי התשלום החודשי יעמוד על 1,500 ש"ח החל מחודש 01/2013 כדי לאפשר לחייב שהות למצוא עבודה ולהגדיל הכנסותיו, ומשכך ולמעלה מן הנדרש אומר כי לא מצאתי כל עילה עניינית לשינוי ההחלטה.
6. עוד לציין, גם זאת למעלה מן הצורך, כי הדרך לביטול החלטה שנתנה תוקף להסכמות הצדדים, כשתקיפת ההחלטה מתייחסת לפגמים בהסכמה עצמה אינה בדרך זו של הגשת בקשה לביטולה, כפי שנתבקש בבקשה דנא.
7. לפנים משורת הדין, וכדי לאפשר לחייב 'להתארגן' אני דוחה את כניסת ההסכמה לתוקף באופן שצו התשלומים החודשי יועלה לסך של 1,500 ש"ח כמוסכם החל מחודש פברואר 2013.
8. אשר לבקשת המנהל המיוחד להגדיל את צו התשלומים מעבר למוסכם - יש להגישה באופן נפרד ולהניח תשתית עובדתית רלוונטית לבקשתו.
ניתנה היום, א' טבת תשע"ג, 14 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.