אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 9289-03

החלטה בתיק פר"ק 9289-03

תאריך פרסום : 27/08/2012 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
9289-03
22/12/2011
בפני השופט:
שרה דברת

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
עו"ד אלישע כהן
הנתבע:
נציגות ועד בית פרויקט "עדי" מגדלי רמב"ם
החלטה

1.            בפני בקשות הקשורות זו בזו, ובמרכזן חילוקי דעות, בין רוכשי הדירות בפרויקט הבניה  "עדי" במגדלי רמב"ם בבאר שבע (להלן: " הפרויקט"), לבין בנק מזרחי-טפחות בע"מ (להלן: " הבנק"), אשר העניק ליווי פיננסי לפרויקט ששועבד לטובתו. המחלוקת נוגעת להחלטת בית המשפט, בבש"א 4358/07, שניתנה על ידי כב' השופט א. יעקב ביום 24.10.07 (להלן: " ההחלטה"), אשר קבעה כי הליקויים הבטיחותיים יתוקנו על ידי כונס הנכסים (להלן: " כונס הנכסים").

עיקרי העובדות הדרושות לענין:

2.              עו"ד אלישע כהן - שמונה ככונס נכסים קבוע לפרויקט - הגיש ביום 31.1.07 בקשה למתן הוראות לתקן ליקויי בטיחות שנמצאו בפרויקט, בצירוף חוות דעת מומחה שאמדה את עלות התיקונים בסך של 116,400 ש"ח בצירוף מע"מ. נציגות הדיירים שצורפה כצד לבקשה, הגישה חוות דעת מומחה, מטעמה, לפיה עלות התיקונים היא בסך של 607,420 ש"ח בצירוף מע"מ. הצדדים הגיעו להסדר לפיו: "... המומחים - יפגשו באתר, יערכו סקר משותף במקום ויגישו חוות דעת מוסכמת באשר לליקויי הבטיחות, מה גרמם ומה עלות תיקונם" (פרו' 10.5.01 בש"א 4358/07, 4574/07) לאחר הגשת חוות הדעת המוסכמת, קבע כב' השופט יעקב כי ליקויי הבטיחות יתוקנו בהתאם לאמור בחוות הדעת המוסכמת בעלות של 199,500 ש"ח. מתוך הליקויים שהיו שנויים במחלוקת, קבע בית המשפט כי שניים מהם "חיפוי אבן בחזיתות" ו"העדר מעקה בטיחות בגבול הרחוב עם חצרות פרטיות", יתוקנו על פי חוות דעתו של המהנדס דובדבני, המומחה מטעם נציגות הדיירים.

3.              בבוא כונס הנכסים ליישם החלטת בית המשפט פנה לקבל הצעות מחיר מחברות הנדסה לביצוע התיקונים, והתברר לו שההצעה הנמוכה ביותר שהתקבלה, היתה בסך של למעלה ממיליון ש"ח וכללה תיקונים וביצוע עבודות בסיסיות, שלא נכללו בחוות הדעת המוסכמת, עבודות אשר לא בוצעו על ידי הקבלן ואיש גם לא ידע על הצורך בביצוע עבודות אלה. כתוצאה מכך נדרש תכנון מערכות מחדש, משמערכות בסיסיות לא בוצעו, אף כי היה צורך לבצען עוד במהלך הקמת הפרויקט וטרם איכלוסו. כך לדוגמא, עם פניית כונס הנכסים למכבי האש לקבלת אישור הציבו אלה דרישות שהיה מקום להעלותן טרם מתן טופס 4 לבניינים ולא לאחר שניתנו אישורי אכלוס.

משלא ניתן היה לבצע התיקונים על פי חווה"ד המוסכמת, הגיש כונס הנכסים ביום 22.07.10 בקשה למתן הוראות בענין תיקון ליקויי הבטיחות בפרויקט (בקשה 36), בה נטען כי הצעות המחיר חורגות במאות אחוזים מהערכות המומחים שעמדה על סך של כ-199,500 ש"ח.

ביום 2.8.10 הגישה נציגות דיירי הפרויקט בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נגד כונס הנכסים על אי ביצוע ההחלטה (בקשה 37).

ביום 22.11.10, לאחר שנשמעו שתי הבקשות הנ"ל, הגיש כונס הנכסים בקשה לביטול החלטת השופט יעקב - המחייבו בתיקון הליקויים - משניתנה על בסיס הסכמת כונס הנכסים ועל בסיס חווה"ד המוסכמות, שאינן משקפות את המציאות בשטח (בקשה 39).

טענות כונס הנכסים

4.            כונס הנכסים טוען כי מונה לתפקיד לאחר שבניית הפרויקט הושלמה וניתן לפרויקט טופס 4 המאשר אכלוסו, ובמסגרת תפקידו, לא נדרש לבצע השלמות בניה. היוזמה לבצע התיקונים היתה של כונס הנכסים ואלמלא יוזמה זו לא היה מקום לחייבו בביצוע עבודות אלה, שכן הפסיקה קבעה כי אין כונס הנכסים חייב בביצוע עבודות בניה ו/או תיקון ליקויים במבנה ואף לא חלה חובה כזו על הנושה המובטח, הוא הבנק. החלטת בית המשפט, מיום 24.10.07, נשוא בקשה זו, ניתנה על בסיס הסכמות הצדדים וחוות הדעת המוסכמת של המומחים מטעם שני הצדדים, ועל כן ניתנת לביטול בהוכחת אחת העילות בדיני החוזים, המקנה זכות לביטול החוזה, כגון תרמית, הטעיה, טעות, כפיה וכיוצ"ב. העילה לביטול כאן היא הטעות ההדדית של הצדדים, נוכח העלויות הדרושות להשקעה בתיקון הליקויים, העולות במאות האחוזים על הסכומים שהוערכו על ידי מומחי הצדדים ואמורות להשתלם מקופת הכינוס. כונס הנכסים והבנק הסכימו להעמיד מסגרת כספית מוגבלת לתיקון הליקויים ואין בהסכמה זו כדי לאשר ביצוע תיקונים בעלות הגבוהה מהמסגרת המוסכמת. 

עיקרי תגובת נציגות דיירי הפרויקט

5.            כונס הנכסים, ביוזמתו, ביקש הוראות לתיקון הליקויים משראה בליקויים סכנה לחיי אדם, ואף בית המשפט הכריע בקביעת הליקויים הבטיחותיים ולא בעלותם. מאז מתן ההחלטה מצויים הדיירים בסכנה יומיומית נוכח הליקויים ויש להורות על תיקונם לאלתר. נוכח השתהותו של כונס הנכסים בביצוע ההחלטה וסירובו לבצע את תיקון הליקויים בסכום הנדרש למטרה זו, ולו הזדרז בביצוע התיקונים, קרוב לודאי שהעלויות היו נמוכות יותר. על כונס הנכסים לתקן לא רק את הליקויים המוסכמים על שני המומחים, אלא גם את חיפוי האבן בחזיתות ומעקה הבטיחות, כאמור בחווה"ד של המהנדס דובדבני, בהתאם להחלטת בית המשפט.

תגובת כונס הנכסים הרשמי

6.            ההחלטה שביטולה מבוקש אינה מתייחסת לעלות תיקון הליקויים. משנמסרו הדירות, דומה כי אין מחלוקת על כך שהבנק המלווה אינו מעניק שירותי ביטוח לטיב הבניה על פני השנים. הבנק הביע את הסכמתו לתיקון הליקויים בהתבסס על הערכה מוטעית מטעמו. אולם נוכח עיקרון מעשה בית דין ביחס להחלטה האמורה, הבקשה מושארת לשיקול דעת בית המשפט.

דיון

7.              כונס הנכסים פנה מיוזמתו לבית המשפט וביקש הוראות לבצע תיקון ליקויים שנפלו בפרויקט, משסבר שמדובר בליקויים בטיחותיים בעלות לא גבוהה בסך 116,000 ש"ח. מומחי שני הצדדים, בהסכמה, העריכו הליקויים, שאינם שנויים במחלוקת בסכום של כ-199,500 ש"ח ועל בסיס זה חייב בית המשפט את כונס הנכסים, למעשה בהסכמתו, לתקן הליקויים, כאשר בנוסף לכך הורה על תיקון שני ליקויים נוספים בעלות לא גבוהה.

          בבוא כונס הנכסים לבצע המלאכה התברר כי בבניית הפרוייקט נפלו פגמים מהותיים, שהמומחים לא היו מודעים להם ואשר עלות תיקונם עולה בהרבה על הסכום שכונס הנכסים היה מוכן להקדיש למטרה זו. על כן, פנה לבית המשפט לקבלת הוראות, תוך שחזר על עמדתו, שאין חובה על כונס הנכסים לתקן הליקויים ואותם ליקויים שביקש לתקן עשה כן, לפנים משורת הדין. משהתברר בדיעבד שמדובר בתיקון ליקויים שעלותם פי חמש לפחות מההערכה, טוען הוא לטעות משותפת המצדיקה את ביטול ההסכם.

      השאלה המרכזית לדיון האם יש לחייב את כונס הנכסים לשאת בעלויות תיקון הליקויים לאור הסכמתו הראשונית לעשות כן, ללא קשר לעלות הביצוע, לאור החלטת בית המשפט מיום 24.10.07, המחייבת אותו לעשות כן.

8.            טרם אדון בנושא יש לבחון תחילה את מערכת היחסים שבין החברה, הבנק המלווה, דיירי הפרויקט וכונס  הנכסים.

החברה המצויה גם בכינוס נכסים וגם בפירוק, שיעבדה את הפרויקט לטובת הבנק המלווה וכן את זכותה לקבלת כספים מרוכשי הדירות בפרויקט. להבטחת השקעתם של רוכשי הדירות בפרויקט, ניתנה ערבות בנקאית לדיירים או לרובם, בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה- 1974 (להלן: " חוק המכר"). עם קבלת החזקה בדירות הוחזרו הערבויות הבנקאיות לבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ