החלטה בתיק פר"ק 9134-06

בפני בקשה למתן הוראות של חברת "איכות ב.צ. הנדסה חברה לבנין ופיתוח בע"מ" (להלן: " המבקשת"), להשיב לה את רישומה וסיווגה בפנקס הקבלנים בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט- 1969 (להלן: " חוק רישום קבלנים).

עיקרי העובדות הדרושות לענין

1.                   ביום 5.3.07 ניתן צו לפירוק החברה, ובו ביום ניתנה החלטת רשם הקבלנים לביטול רישומה של המבקשת בפנקס הקבלנים, נוכח הליכי פירוק שננקטו נגדה. 

ביום 7.1.10 ניתן צו להתליית פירוק החברה (נספח ו'3 לבקשה).

ביום 14.3.10 פנתה המבקשת למשיב בבקשה להשיב סיווגה ורישומה בפנקס הקבלנים (נספח ג' לבקשה). ממועד זה ועד לחודש אוקטובר 2010 התנהלו חילופי דברים בין הצדדים בדבר רישומה  מחדש של המבקשת בפנקס הקבלנים (נספחים ד'- יא' לבקשה).

בחודש נובמבר 2010 הגישה המבקשת ערר לועדת הערר, שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב (להלן: " ועדת הערר"; נספח יב' לבקשה), בו הלינה על התנהלות המשיב באי רישומה מחדש וסיווגה בפנקס הקבלנים, כפי שהיו בתחילת שנת 2006.

בעקבות הגשת הערר החליט המשיב ביום 19.1.11 כי לא ניתן להשיב הרישום ועל המבקשת להגיש בקשה לחידוש הרישום ומתן הסיווג ולהציג הוכחות לכושר הביצועי של החברה: "... בשים לב לכך שרישומה בפנקס הקבלנים היה מבוטל משנת 2007 בהתאם לסעיף 8(א)(1) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט- 1969 ולצו הפירוק שהוצא נגד החברה" (נספח יד' לבקשה).

ועדת הערר, בהחלטתה מיום 30.1.11, דחתה הערר וקבעה כי ביטול הרישום נעשה כדין.

ביום 22.3.11 הגישה המבקשת ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב על החלטת ועדת הערר.

2.                   בעוד ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים תלוי ועומד, הגישה המבקשת, ביום 17.4.11, בקשה זו למתן הוראות, ובה עתרה לביטול החלטת המשיב מיום 19.1.11 ולהשבת רישומה וסיווגה בפנקס הקבלנים, כפי שהיה קודם להחלטה על ביטול רישומה. אותו סעד שבקשה במסגרת הערעור המינהלי שהגישה.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 20.4.11, הוריתי למשיב להגיש תגובה מקדמית, תוך התיחסות למסגרת הדיונית בה הוגשה הבקשה.

3.                   המבקשת טוענת כי הערעור המנהלי הוגש רק על מנת שלא לאחר המועד להגשת הערעור על החלטת ועדת הערר. היה וידון בית משפט זה בבקשה, ימחק הערעור המנהלי ככל שקשור לבקשה כאן.

4.                   המשיב סבור כי בית משפט זה נעדר הסמכות לדון בבקשה, שעה שהמבקשת אינה מצויה בהליכי פירוק, ובקשתה הוגשה יותר משנה ורבע לאחר המועד בו הותלו הליכי הפירוק. הדרך הנכונה לתקיפת החלטות המשיב היא באמצעות הגשת ערר לועדת הערר לפי חוק רישום קבלנים - כפי שעשתה המבקשת - ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים כפי שנהגה המבקשת. הבקשה עושה שימוש לרעה בהליכי משפט בנסיון לעקוף את המועדים הקבועים בחוק להגשת ערר על החלטת המשיב.

דיון

5.                  הצדדים חלוקים בדעותיהם לסמכות בית משפט זה לדון בבקשה. בהחלטה זו לא אתייחס לגוף העניין אלא רק לסמכות של בית משפט זה לדון בבקשה, משסבורה אני שנעדר הוא סמכות ולכן דין הבקשה להידחות.

לגישת המבקשת, הסמכות נתונה לבית משפט זה, מכוח תקנה 10 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח- 1988 (להלן: " תקנות הרישום"), הקובעת: " (...) (ב) (1) מינה בית המשפט כונס נכסים זמני או קבוע, מנהל מיוחד, נאמן, מפרק זמני או קבוע לעסקי הקבלן, רשאי הרשם להתלות את סיווגו של הקבלן; ההתליה תהיה בתוקף כל עוד לא ביטל בית המשפט את החלטתו. (...) (ב) (4) החליט כונס הנכסים או המנהל להפעיל את החברה או לשקם את החברה, באישור בית המשפט, לא יותלה סיווגה של החברה, ואם הותלה- תבוטל ההתליה עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט".

בהקשר זה הפנתה המבקשת להחלטה שניתנה בפש"ר (מחוזי ב"ש) 5300/04 (בש"א 5599/05) ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ נ' רשם הקבלנים ואח' (להלן: " פס"ד ש.י.א."), שם נקבע על ידי כב' השופט אלון (כתוארו אז) כי לבית המשפט נתונה הסמכות לדון בבקשה על החלטת רשם הקבלנים, בענין שינוי סיווגה של חברה שהיתה מצויה בהקפאת הליכים ותחת פיקוחו של בית המשפט, כאשר ההחלטה בדבר ביטול הסיווג ניתנה מבלי שניתן אישורו של בית המשפט לכך.

ההבדל בין פס"ד ש.י.א. לבקשה כאן מצוי בפיקוחו של בית המשפט על הליך הקפאת ההליכים והסדר הנושים, לעומת התליית הפירוק במקרה דנן והמשך פעילותה של המבקשת באופן עצמאי ובלתי תלוי בבית המשפט.

בפר"ק (ת"א) 1705/09 כפרי יעקב נ' רשם הקבלנים (מיום 23.6.11 פורסם בנבו), נדונה סוגיה דומה בה היתה החברה בהקפאת הליכים, ואילו רשם הקבלנים החל לפעול לשינוי סיווגה לאחר תום הקפאת ההליכים. בהחלטתה, קבעה כב' השופטת אלשיך, כי " אף במצבים כאלו שומר בית המשפט של חדלות פרעון על סמכות בעניינים מסוימים הנוגעים לחברה, ובעיקר להסדר הנושים, פרשנותו או טענות להפרתו, כמו גם בסוגיות אשר קשורות בטבורן לתקופת ההקפאה עצמה. אלא שמאידך גיסא, קיימת בעייתיות רבה בפרשנות מרחיבה מדי של סמכות בית המשפט של חדלות פרעון בשלב זה, וזאת באשר הותרת מטריה רחבה מדי של הגנה על החברה בדרכה החדשה, תכבול אותה- לעיתים למשך שנים ל"מורשת הקפאת ההליכים", ותיצור אבחנה בינה לבין חברות אחרות  בכל הנוגע לדרכי תביעה והתדיינות... מצב דברים בו חברות אשר יצאו מהקפאת הליכים יוסיפו להתדיין בבית המשפט של חדלות פרעון, יצור אנומליה אשר עשויה, במצבים מסוימים, להרתיע צדדי ג' מלהתקשר עם חברות כאלו, אף לאחר הסדר הנושים, ובכך לפגוע בסיכוייהן להשתקם הלכה למעשה בטווח הארוך" (ע' 4 להחלטה). לפיכך קבעה, כי "... הדרך הנכונה להילך בה, הינה לבדוק את מהותו של הקשר בין הסכסוך לבין הליכי חדלות הפירעון עצמם. מקום בו הסכסוך קשור בקשר הדוק להליכי חדלות הפירעון או מה שארע במסגרתם, תהא הנטיה לבררו בבית המשפט של חדלות פירעון, אף אם התעורר לכאורה לאחר שנחתם הסדר הנושים" (ע' 5 להחלטה).