אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 6058-09

החלטה בתיק פר"ק 6058-09

תאריך פרסום : 24/05/2012 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
6058-09
02/10/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. דפנה אהרוני
2. י.ר.א.ד השקעות ואחזקות בע"מ
3. גיא (א.י.ג חברה למימון סחר והשקעות בע"מ
4. חומסקי עדלי ושות' עורכי דין

עו"ד רונן מטרי
הנתבע:
1. עו"ד אסף בוטח מנהל מיוחד
2. ראשונה 7 בע"מ (בפירוק)

לפני בקשה לביטול החלטה מיום 3.05.11, בעניין הוראה שניתנה לעו"ד רוני סובוטקה להעביר למנהל המיוחד של חברת ראשונה בע"מ (להלן: "החברה") כספי נאמנות בסך של 451,804 ש"ח, ששולמו לרשויות בגין היטל השבחה שהוטל על מכירת נכס שברחוב המכבים 146 בראשון לציון והרשום בלשכת רישום המקרקעין ברחובות כגוש 3942 חלקה 156 (להלן: "הנכס"). הנכס היה בבעלות החברה ונמכר למבקשים ובניהם לעו"ד סובוטקה, על פי הסכם מכר מיום 18.12.07 (להלן: "הסכם המכר").

הרקע לבקשה

1.         כאמור, הסכם המכר נחתם ביום 18.12.07. בהמשך נוספו לו שני נספחים. האחד ביום 14.01.08 (להלן: "התוספת הראשונה"), והשני ביום 8.04.08 (להלן: "התוספת השנייה"). במסגרת הסכם המכר נקבע כי יוחזקו חלק מכספי התמורה בסך של 180,000$ בנאמנות אצל עו"ד סובוטקה (להלן: "הנאמן") ב"כ הרוכשים שנמנה, כאמור, בעצמו על הרוכשים, וסכום נוסף של 100,000$ בנאמנות אצל עו"ד אייל ראובינוף שהיה בשעתו ב"כ המוכרת, לשם הסדרת תשלומים שונים בין הצדדים. לעומת זאת בתוספת הראשונה נקבע כי סך של 150,000 $ יישאר בנאמנות משותפת אצל שני באי כוח הצדדים לשם הבטחת תשלום היטל ההשבחה שהוטל על החברה לשלם. בתוספת השנייה שונו התנאים פעם נוספת כך שסכום של 3,750,000 ש"ח הוחזק בנאמנות אצל עו"ד ראובינוף וסכום של 545,250 ש"ח הוחזק אצל הנאמן. עוד נקבע בסעיף 1(ב) לתוספת זו, כי סך של 1,000,000 ש"ח מתוך הסכום שהוחזק אצל עו"ד ראובינוף יועבר לחברה עם תשלום היטל ההשבחה וכל כספי הנאמנות המוחזקים אצל הנאמן יועברו לחברה לאחר המצאת אישור עיריית ראשון לציון להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. ברם החברה לא שילמה את היטל ההשבחה והרוכשים הגישו בקשה לפירוק החברה בשל אי עמידת החברה בתשלום זה. במסגרת הליכי הפירוק הגיעו הצדדים להבנה ושונו תנאי הנאמנות פעם נוספת וזאת במסגרת התוספת השלישית להסכם המכר עליה הוסכם ביום 5.05.09 ואשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 30.09.09, בבית משפט זה (כב' השופט י' שפירא) (להלן: "התוספת השלישית"). בתוספת זו הוסכם כי החברה תגדיל את סכום כספי הנאמנות המוחזקים אצל הנאמן (להלן: "הנאמן") כך שיעמדו על סכום של 1,000,000 ש"ח. כן שונו בתוספת תנאי הנאמנות וייעוד כספי הנאמנות כמפורט להלן.

2.         החברה לא העבירה את הכספים בהתאם לתוספת השלישית והרוכשים פנו לבית המשפט בבקשה להורות לוועדה המקומית לתכנון ובניה ליתן אישור לפי סעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 לצורך רישום זכויות בנכס מקרקעין על שם הרוכשים וליתן רישיון עסק לשוכרי הנכס מאת הרוכשים מבלי לשלם את היטל ההשבחה. ביום 9.11.10 ניתנה החלטה ובה נקבע כי אין לחייב את הוועדה המקומית להעניק אישור כפי שהתבקש כל עוד לא שולם היטל ההשבחה, שעמד אז על סך של 1,413,954 ש"ח. 

3.         נוכח ההחלטה ההיא הגיעו הרוכשים להסדר עם הוועדה המקומית לתכנון ובניה לפיו יעמוד היטל ההשבחה על סך של 800,000 ש"ח. בהתאם להסדר זה העביר הנאמן לחשבון העירייה את הסכום של 800,000 ש"ח, מתוכם 491,500 ש"ח יתרת כספי הנאמנות שהוחזקו בידיו, ושאר הסכום מכיסם הפרטי של הרוכשים. נוכח האמור הגיש המנהל מיוחד בקשה להורות לנאמן להעביר את הסכום ששולם מתוך כספי הנאמנות חזרה לקופת הכינוס. לאחר קבלת תגובת הנאמן לבקשה הוחלט ביום 3.05.11 כי על הנאמן להעביר את כספי הנאמנות למנהל המיוחד, זאת משום שהנאמן לא היה רשאי לעשות שימוש בכספי הנאמנות שהחזיק לשם תשלום היטל ההשבחה. על החלטה זו הוגשה ביום 16.05.11 בקשת הביטול דנן על ידי הרוכשים האחרים של הנכס, זולת הנאמן, שטענו שלא היו צד להליך בבקשת המנהל המיוחד שהוגשה על ידו כנגד הנאמן לבדו, חרף העובדה שהם נפגעו באופן ישיר מההחלטה.

4.         לשלמות התמונה יצוין כי על החלטת בית משפט זה מיום 3.05.11 הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 4272/11) במסגרתה ניתן צו לעיכוב ביצוע ההחלטה, והוחלט להשהות את הדיון שם עד למתן החלטה של בית משפט זה בבקשה זו. כן יצוין שכנגד אייל ראובינוף אשר ייצג את החברה בהסכם המכר ושהחזיק בכספי נאמנות בסך של 3,750,000 ש"ח, נפתח הליך פשיטת רגל והוא הוכרז פושט רגל. גם נשלל רישיונו לעסוק בעריכת דין. 

טענות הצדדים

5.         בקליפת האגוז טענת המבקשים היא שהכספים שהוחזקו בנאמנות אצל הנאמן לא היוו נכס של החברה ועל כן אין לנכסם לקופת הכינוס. החברה היא זו שהפרה כלפיהם את התחייבויותיה, והתשלום שהועבר על ידי הנאמן לרשויות הועבר בהתאם לתוספת להסכם ויועד לתשלום היטל ההשבחה. זכויותיה של החברה בכספי הנאמנות הם שיוריות בלבד והכספים עתידים היו להתקבל אצלה רק לאחר שהושלמו המטרות לשמן נוצרה הנאמנות. ככל שלא עמדה החברה בהתחייבויותיה על פי הסכם המכר אין מקום להעביר את הכספים לחברה שעה שברור כי מסירת החזקה בנכס כשלעצמו אינה מהווה מילוי התחייבויות החברה ולכן אינה מזכה את החברה בקבלת הכספים. משכך, אין קופת הכינוס יכולה כיום לקבל יותר מזכויותיה של החברה על פי הסכם המכר, בניגוד לתנאי הנאמנות. כן טענה כי הענקת זכויות לקופת הכינוס בכספי הנאמנות בניגוד להוראות הנאמנות מרוקנת מתוכן את מוסד הנאמנות בעסקאות הנדל"ן, שכן הנאמנות בעסקאות מקרקעין נועדה מלכתחילה להבטיח קיום הסכמי מכר וביצוע התחייבויות הצדדים לו שעה שקיימים חששות לאי ביצוע ההתחייבויות על ידי צד להסכם. במקרה זה, אפוא, התממש החשש שהנאמנות נועדה לסכל.

6.         מנגד טען המנהל מיוחד כי יש לדחות את הבקשה על הסף. המבקשים אינם זכאים לפנות כעת לבית המשפט רק משום שהם לא היו צד להליך בו ניתנה ההחלטה את ביטולה הם מבקשים, שכן הם ידעו על ההליך ועל מתן ההחלטה והם לא הגיבו עליה במועד הקבוע בדין. לגופו של עניין נטען כי הנאמן העביר את הכספים שלא כדין בניגוד להסכמי הנאמנות תוך העדפת נושים של החברה. כמו כן, תשלום היטל ההשבחה נעשה בניגוד למוסכם בין הצדדים גם משום שעל פי הסכם המכר ונספחיו כספי הנאמנות היו בידיו של עו"ד ראובינוף עבור החברה ולכל הפחות בנאמנות משותפת של שני באי כוח הצדדים, הנאמן ועו"ד ראובינוף. על כן משביצע הנאמן (לבדו) פעולות בכספי הנאמנות, הוא פעל בחוסר סמכות. כמו כן הנאמן לא יכול היה לשמש כנאמן ולבצע פעולות בנאמנות, כיוון שהוא עצמו נהנה בה.

7.         לטענות הסף, ענו המבקשים כי המנהל המיוחד הוא אשר ביקש לצרפם כמשיבים לבקשה וממילא לא יכול לטעון כיום כי הם אינם צד להליך. נוסף על כך אין מקום לטעון כי הם לא הגיבו בזמן לבקשה בד בבד עם טענה כי הם אינם צד להליך. לטענתם גם, אין כל מניעה כי נהנה בנאמנות ישמש גם כנאמן.

דיון והכרעה

8.         ראשית יאמר כי נראה שיש לדון בטענות לגופו של עניין, בין אם צודק המנהל המיוחד  בטענתו כי במקרה זה המבקשים אחרו את המועד להשיג על הבקשה, ובין אם לאו. הכרעה לגופה של הבקשה עדיפה מדחייתה אך בשל מחדל דיוני. שנית, לעניין הטענה שהנאמן אינו יכול לשמש בתפקידו זה מפני שהוא עצמו נהנה בנאמנות הנמנה על הרוכשים. הכלל שבסעיף 13(א) לחוק הנאמנות תשל"ט- 1979 (להלן: "חוק הנאמנות") הוא אכן שנאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו. אך לכלל זה חריג הקבוע בסעיף 13(ד) לחוק הנאמנות הקובע כי הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים (וראו שלמה כרם, נאמנות, מהדורה רביעית 2004, עמ' 570, וראו הערה 67 שם). ברור אפוא, כי נהנה יכול לשמש נאמן ולבצע פעולות על פי תנאי הנאמנות ובלבד שיפעל על פיהם. שלישית, אין גם מקום לשעות לטענת המנהל המיוחד שנפל פגם בהתנהלות הנאמן אך משום שהנאמנות הייתה משותפת בינו ובין עו"ד ראובינוף, וזאת מפני שעל פי התוספת השלישית להסכם המכר, שהיא תוספת ששינתה את תנאי הנאמנות, הוחזקו כספי נאמנות בידי הנאמן לבדו.

ומכאן לדיון בבקשה לגופה.

9.         הנאמנות מוגדרת על פי סעיף 1 לחוק הנאמנות כזיקה לנכס המחייבת נאמן להחזיק או לבצע בו פעולות לטובת נהנה או לשם מטרה אחרת. יש ואדם לא יכול לבצע פעולות בנכסיו ולכן זקוק לנאמן שיבצע אותן בעבורו, או יש שצד להסכם מעוניין להיעזר בצד שלישי כדי לבצע את התחייבויותיו על פי ההסכם באופן שהעברת נכסים או כספים אל הנאמן מהווה שלב ביניים בביצוע עסקה. הנאמנות הינה מוסד מקובל אשר השימוש בו נפוץ, בעיקר לשם הבטחת זכויות במסגרת עסקאות מקרקעין, בדומה לסוגיה שלפנינו ( נאמנות, שם, עמ' 5). 

10.       כדי לזהות את הנהנה על פי הסכם הנאמנות, יש להידרש למטרת הנאמנות ולאופי העסקה על פי ההסכם שבין הצדדים. בעסקאות מקרקעין המבוצעות בשלבים בהם נעשה שימוש במוסד הנאמנות, ניתן לעתים לראות את שני הצדדים להסכם כנהנים על פי תנאי הנאמנות. למשל, את הרוכש ניתן לראות כנהנה מפני שהוא אינו מעוניין להעביר את מלוא התמורה למוכר עד אשר ימלא זה את תנאי העסקה החלים עליו. ואת המוכר שבלעדי העברת הכספים לנאמנות, לא מוכן להעביר את החזקה בנכס לידי הקונה (וראו לגבי מטרות משולבות בהסכם נאמנות, ת"א (מחוזי-ת"א) 5468-07-08 הלל נ' הרשקוביץ, פורסם במאגרים [1.6.09]). כדי לקבוע, אפוא, מי הוא הנהנה על פי הסכם הנאמנות, יש להתחקות אחר תנאי הסכם המכר כמו גם הסכם הנאמנות ותכליתו.

11.       במקרה זה נקבעו מספר הסדרים לעניין כספי הנאמנות. ואולם, יהיו צורת הנאמנות והנהנה על פיה אשר יהיו, הוסכם במסגרת התוספת השלישית להסכם המכר מיום 5.05.09 על ביצוע שינוי בתנאי הנאמנות. במסגרת תוספת זו, הוסכם בסעיף 6 שבה כי החברה תעביר לידי הנאמן כספים עד לסך של 1,000,000 ש"ח הכוללים בתוכם את הסכום של 553,491 ש"ח שהועברו אליו זה מכבר לשם הבטחת "כל תשלום שחובת תשלומו חלה על המוכרת" (סעיף 6.3 לתוספת). בשלב זה, אפוא, ומשנמסרה החזקה בנכס לידי הרוכשים עוד בחודש מרץ 2008, תכלית הנאמנות הייתה להבטיח את זכויות הרוכשת על פי הסכם המכר באופן בלעדי. אלא מאי, בהמשכו של סעיף זה נקבע: "כי לא יבוצע כל תשלום מכספי הנאמנות אלא לאחר הסדרת היטל ההשבחה, כאמור בסעיף 7 להלן".

12.       ואכן, סעיף 7 לתוספת השלישית פירט את אופן תשלום היטל ההשבחה על ידי החברה וקבע כי היא, אשר מחויבת בתשלום ההיטל, תהא רשאית לנסות ולהשיג על גובה התשלום. כן רשאית היא לדרוש כי תשלום ההיטל יבוצע מתוך כספי הנאמנות המוחזקים אצל הנאמן ובלבד שיוותר בחשבון הנאמנות סכום של 300,000 ש"ח להבטחת רישום בית משותף וקבלת תעודת גמר. נקבע גם כי כבטחון לתשלום היטל ההשבחה החברה תעמיד ערבויות בנקאיות. מכאן שעל פי כללי הנאמנות, נהיר לגמרי שהמוכרת והיא לבדה, ולא הרוכשים יכולה הייתה להורות על כל תשלום מתוך כספי הנאמנות לצורך סילוק היטל ההשבחה.

13.       רוצה לומר, במסגרת התוספת השלישית התהפכה הקערה על פיה. לפי התוספת הראשונה והשנייה להסכם המכר, כספי הנאמנות הוחזקו בידי הנאמן (או בידי עו"ד ראובינוף) גם לשם סילוק היטל ההשבחה. לעומת זאת בתוספת השלישית נקבע מנגנון אחר לגמרי לפיו נאמר מפורשות שכספי הנאמנות יוחדו לתשלום ההתחייבויות האחרות של החברה על פי הסכם המכר, למעט תשלום היטל ההשבחה. משכך העברת כספי הנאמנות לשם סילוק היטל ההשבחה נעשתה שלא כדין ובניגוד מוחלט להסכם הנאמנות.

14.       זאת ועוד, המנגנון שנקבע בין הצדדים חייב הלכה למעשה את ביטול תנאי הנאמנות לגבי תשלום  היטל ההשבחה. הנה כי כן, כמפורט בהחלטה מיום 9.11.10 וכפי שהמבקשים הודו בפה מלא, בקשת הפירוק הוגשה כשמטרה אחת לה, העברת הנכס על שם הרוכשים מבלי לשאת בתשלום היטל ההשבחה תוך דחיקת הוועדה המקומית כנושה שווה בין שווים בין שאר נושי החברה. משכך, ברי כי הכספים שהוחזקו בידי הנאמן לא יועדו עוד לתשלום היטל השבחה, אשר הרוכשים קיוו כאמור לקבל פטור מתשלומו. הכספים יועדו, אפוא, לתשלום ההתחייבויות האחרות של החברה על פי ההסכם, שאם לא כן החזקת הכספים בנאמנות לתשלום היטל ההשבחה מצד אחד ובקשת הפירוק מאידך היוו פעולות הסותרות זו את זו. משכך, עצם העלאת הטענה היום שכספי הנאמנות הוחזקו לתשלום היטל ההשבחה, על פי התוספת השלישית, סותרת מיניה וביה את מטרת הגשת בקשת הפירוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ