החלטה בתיק פר"ק 36489-03-11

המבקש הגיש בקשה למתן הוראות ובה עתר לחייב את המשיבה לשלם סכום של  1,282,170 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, אשר לטענתו מהווה את יתרת התמורה הכספית המגיעה לחברה עבור השלמת פרויקט "מילובר" אשר החברה הייתה קבלן משנה של המשיבה לצורך ביצועו. לחלופין התבקש סעד של חיוב המשיבה בתשלום סכום של 401,900 ש"ח שנטען שאינו שנוי במחלוקת וכן התבקש מתן צו שיורה למשיבה להשיב לחברה ערבות בנקאית על סך כ-170,000 ש"ח שנמסרה למשיבה על ידי החברה בקשר עם ההתקשרות החוזית ביניהן. 

בתשובת המשיבה נטען, בין השאר, כי ההליך שבו נקט המבקש אינו ההליך המתאים וכי יש להורות כי המבקש יגיש, אם ירצה בכך, תובענה לבית המשפט המוסמך. בקשר לכך טוענת המשיבה כי המחלוקת כרוכה בבירור עובדתי מורכב ורחב היקף המצריך - בין השאר - גם את שמיעתם של עדים רבים ובכללם גם מומחים כל זאת על מנת להחליט אם, כטענת המבקש, החברה מילאה את התחייבויותיה, אם לאו, ואם זכאית המשיבה לקזז סכומים כפי שהיא טוענת שהיא זכאי לעשות.

בתשובת המבקש לתשובת המשיבה נטען כי הבקשה למתן הוראות מתייחסת לחיוב בסכום שהוא קצוב, אשר אין לגביו מחלוקת והוסכם עליו בין הצדדים. בקשר לכך נטען כי הסכום של 401,900 ש"ח שתשלומו התבקש כסעד חלופי, ניתן להסקה אף מן המסמכים שצירפה המשיבה לתשובתה ומטענותיה בתשובה וכי תשובת המשיבה היא ניסיון לסבך ולערפל את העובדות, שלטענת המבקש הן פשוטות ומאפשרות דיון על דרך של בקשה למתן הוראות.

נראות לי טענותיה של המשיבה על פני אלה של המבקש, ואני דוחה את הבקשה לחייב את המשיבה בתשלום ומורה למבקש להגיש לבית המשפט המוסמך תובענה לחיוב המשיבה, כנטען בבקשה.

ההלכה בעניין כגון זה שלפנינו, נפסקה ברע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב פ"ד נה(3) 385 (2001) ונקבע כי:

"התנאים הנדרשים, דרך ^- כלל, להכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך מתן הוראות:

(א)   בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר;

(ב)   בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה.

(ג)   בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל ^-דין".

עיון בכתבי הטענות מביא אותי למסקנה שלא ניתן להכריע במחלוקת על דרך של בקשה למתן הוראות. המחלוקת בין הצדדים נסבה על התקשרות חוזית להשלמת פרויקט בנייה ושני הצדדים כאחד תמכו את טענותיהם במסמכים ובתיעוד רב היקף, אשר הסקת מסקנות עובדתיות ממנו - ובתוך כך הסקת מסקנות משפטיות - אינה נראית מתאימה להיעשות "בדרך מקוצרת". לכן, אף אם יש ממש בטענות המבקש שהמשיבה הרחיבה במכוון את הטיעון העובדתי אל מעבר לדרוש וזאת במטרה לערפל את התיאור העובדתי הרלוונטי להכרעה, לא אוכל להסיק שניתן להכריע במחלוקת על דרך של מתן הוראות בשל החשש של פגיעה בזכותה של המשיבה להביא את דברה בפני ערכאה שיפוטית. אוסיף עוד כי על דרך הכלל, מחלוקות שעניינן ביצועם של פרויקטים של בנייה, ועל אחת כמה וכמה פרויקטים מורכבים, מעוררות יריעה רחבה של שאלות המצריכות בירור עובדתי מורכב ורחב היקף וקשה, ולעתים אף בלתי אפשרי, להכריע בהן בהליך של מתן הוראות. עיון בכתבי הטענות מלמד שמקרה זה אינו יוצא דופן.  בתוך כך התקשיתי גם לקבל את טענת המבקש שלפיה הסכום שתשלומו נדרש כסעד חלופי איננו שנוי במחלוקת. מסקנה זו אינה מסתברת מאליה מכתבי הטענות, ובכל מקרה, אם סבור המבקש שבידו עילת תביעה  טובה לתשלום הסכום של 1,282,170 ש"ח כי אז לא נראה שקיימת סיבה מספקת לוותר על תביעה כזו ולהסתפק בסעד החלופי.

מכל מקום, גם אם צודק המבקש שטענות המשיבה הן בבחינת טענות סרק חזקה על הערכאה שבפניה יובא העניין שהיא תשכיל לתת את הדעת על כך ולחייב את המשיבה בהוצאות מתאימות.

סיכומו של דבר הבקשה לחייב את המשיבה בתשלום נדחית וניתנות בזה הוראות למבקש להגיש את התביעה בפני ערכאה מוסמכת.

נוכח התוצאה שהגעתי אליה אני דוחה גם את הבקשה להורות על החזקת הערבות הבנקאית. מכתבי הטענות עולה שהערבות הבנקאית מוחזקת על ידי המשיבה כחלק ממכלול היחסים החוזיים שבין החברה למשיבה וברור, לכן, שגם עניין זה יוכרע כחלק מן ההכרעה במחלוקת הכוללת. מכל מקום, ככל שיתעורר הצורך במתן סעד זמני כנגד מימוש הערבות יוכל המבקש לפנות בבקשה מתאימה לערכאה שבפניה תתברר התובענה וחזקה על זו שהיא תחליט בעניין על פי הנסיבות ועל פי שיקול דעתה.

בשולי החלטה זו אציין כי בתשובתה, ביקשה המשיבה לקבוע שהחברה חייבת לה סכום של 368,851 ש"ח (כולל מע"מ). המשיבה לא הבהירה בתשובתה את המסגרת הדיונית שבה ניתן לעשות זאת בהליך זה או בכלל, וזאת בהינתן העובדה שכעולה מכתבי הטענות החלק הארי של היחסים החוזיים בין הצדדים מתקיים עובר למועד שבו ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה. בקשר לכך אציין גם שלא ירדתי לסוף טענותיה של המשיבה המכוונות כנגד בעל השליטה בה (סעיפים 105-110 של התשובה) וזאת על רקע ההוראות הנוגעות לחבותו האישית אשר קיבלו ביטוי בצו הקפאת ההליכים ובסעיף 45 להסדר הנושים שקיבל תוקף של פסק דין ביום 16.1.12.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.