פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2689-08
25/03/2012
|
בפני השופט:
ורדה אלשיך
|
| - נגד - |
התובע:
חברה לפיתוח גוש עציון בע"מ
עו"ד י. דגני ואח'
|
הנתבע:
1. עו"ד גיא גיסין
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
עו"ד כלנית הרמלין-וגר
|
| החלטה |
עיינתי בתגובות הצדדים ולאורן כך אני מחליטה.
במלוא הכבוד הראוי חלק מטענות המבקשת נראות תמוהות שלא לומר כוללות ביטויים פוגעניים כלפי המפרק באורח אישי ("אחרון הגזלנים", "עולם תחתון") אשר מקומם לא יכירם בכתבי טענות,המוגשים לבית המשפט. קל וחומר לא בסכסוך כספי מסחרי גירדא, אשר ספק אם הצדק בעניינו מונח אך ורק לפתחו של צד אחד. אמנם, על פניו המפרק אכן חב בהוצאות פירוק בגין
כל השטח אותו החזיק בפועל
וזאת עד למועד מסירת המפתחות, אלא שאין כל מקום להקפיץ פי כמה את דמי השיכורת במסגרת "שכר ראוי". צודק כונס הנכסים הרשמי בטענתו כי חזקה היא שדמי השכירות שהוסכמו בין הצדדים הם הם הבסיס לקביעת שכר ראוי .
כמו כן, קשה עלי ההגדרה הנחרצת של המפרק כ"מסיג גבול". המדובר בחברה שנכנסה לנכס באורח מוסכם ואף השקיעה כספים רבים בשיפוץ חלק ממנו והתאמתו לצרכיה. אכן בין הצדדים התגלע סכסוך שהביא להגשת תביעת פינוי, אשר הוקפאה כאשר נקלעה החברה לחדלות פרעון, אלא שכל עוד לא ניתן פס"ד ולא נשמעו טענות הנגד של החברה לא ניתן להגדירה אפריורית כמסיגת גבול או כמי שמעמדה זהה למעמדו של גזלן שנכנס לנכס שלא כדין ונותר בו בחוזק יד.
זאת ועוד; אף אם לכאורה תקופת ההסכם הסתיימה סמוך לכניסת המפרק לתפקידו, הרי מושכלה היא כי מפרק אינו רשאי לנטוש לאלתר ציוד יקר ערך ועליו לבצע בדיקות כולל מול ביהמ"ש וכונס הנכסים הרשמי בדבר דרך ניהול החברה ומה ניתן לעשות בפעילותה ונכסיה.
דווקא אם לא היה המפרק נוהג כן, הייתה עשויה לעלות נגדו טענה חמורה של התרשלות בתפקידו. קשה מאוד שלא לתהות האם ההמבקשת אינה מנסה - ולו במידה מסויימת לנצל את המצב שנוצר ולאחוז את המקל בשתי קצוותיו. זאת ועוד, יגעתי ולא מצאתי הכיצד ניתן לפנות מכונות יקרות וכבדות בלא להסיר קירות גבס פניימיים אשר ממילא הוקמו בידי החברה כחלק מהתאמת המבנה לצרכיה הייחודיים.
אי לכך,
1. תעריף השכירות יחושב לפי התעריף שהוסכם בין הצדדים בחוזה בינהם, הא ותו לא. בנקודה זו דין הבקשה להידחות ודין עמדת המפרק להתקבל.
2. השטח בגינו יש לשלם שכירות הינו השטח בו החזיק המפרק בפועל בבתקופה הרלוונטית. זאת כולל שטח המחסן לצעצועים באשר צודקת המבקשת בטענתה כי הפטור לתשלום שכירות בגינו נגמר בשלהי 2008.
3. בכל בנוגע לטענות הנזיקיות למעשה שמעלה המבקשת, קשה להימנע מתהייה אודות חלקן ודומה כי יש לקבל באורח עקרוני את תשובת המפרק בעניין זה. מאידך גיסא, המפרק עצמו הסכים לשלם סכום מסויים ואין להימנע מן התחושה כי למעשה הכיר בעצמו בכך שנגרמו למשיבה נזקים מסויימים. בנסיבות המקרה הדרך הנכונה לילך בה הינה הכרה מסוייגת בזכות לקלבלת סכומים מסויימים. עם זאת, הרי שנוכח אופן התנהלות המשיבה הן לגופו של עניין והן לכתבי הטענות הרי שיש גם מקום להשית הוצאות משפט בסך ניכר בגין התנהנלות זו.
אי לכל אני מחליטה כי צודק ונכון לקזז את הפיצוי המעין נזיקי אל מול הוצאות המשפטץ אומר כי תוצאה זו הינה הליכה כברת דרך לטובת המבקשת באשר אם לא כן היייתי מחייבת אותה בהוצאות בסך נכבד ביותר.
סוף דבר, דין הבקשה להידחות ברובה . הכל בכפוף ולפי האמור בגוף החלטתי.
בנסיבות המקרה ומהטעמים שהוסברו לעיל איני עושה צו נוסף להוצאות, וזאת לפני ולפנים משורת הדין.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.