אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 2547-06-11

החלטה בתיק פר"ק 2547-06-11

תאריך פרסום : 20/03/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
2547-06-11
01/07/2012
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
Satofi s.a. חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
החלטה

1.         לפניי בקשה שהגישה חברת סטופי (להלן - סטופי או המבקשת) להצהיר כי היא בעלת המניות בחברת ניסים סגרון בע"מ (להלן - חברת סגרון), וכן לקבל צו עשה המורה על השבת כל המניות של חברת סגרון לרשותה, כשהן נקיות וחופשיות מכל חוב ושיעבוד.

רקע עובדתי קצר

2.         ביום 21.12.06 נחתם בין המבקשת לחברת חפציבה דיור הסכם פרידה (להלן - ההסכם או הסכם הפרידה, נספח 2 לסיכומי המבקשת). הצדדים חלוקים על פרשנותן של מספר הוראות בהסכם זה, אולם אין מחלוקת כי אחת מתכליותיו העיקריות היתה להסדיר את מכירת מניותיה של המבקשת בחברת סגרון לחברת חפציבה דיור, תמורת סכום של 4,792,871 דולר. כמו כן נקבע בהסכם הפרידה כי המבקשת תעמיד לחברת סגרון הלוואת בעלים רוכשת בסכום של 9,225,800 ש"ח, וכן כי המבקשת תרכוש תשע דירות מגורים בפרויקטים של חפציבה דיור תמורת סכום של 8,360,000 ש"ח.

ב-21.12.06, לאחר החתימה על הסכם הפרידה ובהתאם להוראותיו, העבירה חפציבה דיור למבקשת 29 המחאות דחויות, שזמן פירעונה של האחרונה מביניהן הוא 31.5.09, בתמורה למניות. במקביל הועברו באותו מועד מניות חברת סגרון מהמבקשת אל חפציבה דיור. אין מחלוקת כי סכום התמורה עבור המניות, שאמור היה להיות משולם ב-29 תשלומים דחויים, לא נפרע במלואו, בין השאר כתוצאה מקריסתה של קבוצת חברות חפציבה (הכוללת את חפציבה דיור) ביום 5.8.07. אך עוד לפני קריסתה של קבוצת חפציבה, חזרו חלק מההמחאות הדחויות שהועברו למבקשת, ואחרות ניתנו במקומן. בימים 15.7.07 ו-22.7.07 הגיש מר סגרון חלק מההמחאות, שנרשמו על שמו, לביצוע בהוצאה לפועל. בסמוך למועדים אלו נפגש מר סגרון עם מר בועז יונה, בעל השליטה בקבוצת חפציבה, והשניים הסכימו כי יועברו למר סגרון סכום של מיליון ש"ח, ובמקביל הוא יפסיק את הליכי ההוצאה לפועל. סכום זה אכן הועבר למר סגרון והליכי ההוצאה לפועל הופסקו על ידו. עוד יש לציין כי לטענת המבקשת (טענה עליה חלוקים המשיבים), היא שלחה לחפציבה דיור הודעת ביטול של הסכם הפרידה, בתאריך כלשהו במחצית השנייה של חודש זה (יולי 2007). ב-5.8.07 קרסה כאמור קבוצת חפציבה.

השאלה העיקרית העומדת במחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא האם מניות חברת סגרון שהועברו ביום 21.12.06, הועברו להחזקתה של חפציבה דיור או לבעלותה.

טענות המבקשת

3.         המבקשת טוענת כי העברת הבעלות במניות חברת סגרון, ממנה אל חפציבה דיור, לא הושלמה, שכן חפציבה דיור לא שילמה את התמורה המלאה עבור המניות כפי שנקבעה בהסכם הפרידה. הוראותיו המפורשות של הסכם הפרידה, ההיגיון העסקי, עדותו של מר סגרון ביחס לכוונת הצדדים וכן הלכות שנקבעו בפסיקה, מובילים כולם למסקנה כי העברת הבעלות לא הושלמה במועד החתימה על ההסכם (ועל כן לא הושלמה כלל). לחילופין טוענת המבקשת כי היא ביטלה את הסכם הפרידה כדין לפני קריסתה של חברת חפציבה, ועל כן קמה לה זכות להשבה בעין של המניות וזכות מעין קניינית (שביושר) במניות, הקודמת לזכויותיהם של נושים אחרים.

4.         המבקשת טוענת כי בהתאם להוראות ההסכם, העברת המניות כפופה לפירעון ההמחאות, ובהיעדר תמורה אין תוקף להעברה. המבקשת מפנה לסעיפים 4.1, 7.4, 5.24 ו-8.1 להסכם, מהם עולה כי הבעלות במניות נשמרה בידיה עד לתשלום התמורה המלאה עבורן. יש לדחות את טענת המנהל המיוחד לפיה כוונת הצדדים היתה להעביר את הבעלות במניות גם ללא תשלום מלוא התמורה, שהרי מדובר בטענה עובדתית שאינה נתמכת בתצהיר, בעוד שגרסתו של מר סגרון בנוגע לכוונת הצדדים להסכם לא נסתרה. המבקשת מפנה אל מסמכים שהוחלפו בין חפציבה דיור לבין בנק לאומי בנוגע לקבלת הלוואה לצורך רכישת המניות, מהם עולה כי גם חפציבה דיור סברה בזמן אמת כי רכישת המניות לא הושלמה במועד החתימה. מבחינה כלכלית לא היה לחפציבה דיור סיבה לקבל הלוואות אלו, אלא אם ידעה כי הבעלות במניות טרם הועברה אליה, שכן מדובר בהלוואה בתנאים נחותים מהתשלומים שנתנה המבקשת. אין הגיון עסקי בהעברת המניות בתמורה לסכום של 4.79 מיליון דולר, מבלי שנקבע כי הבעלות במניות עוברת רק עם פירעון מלוא התמורה. המבקשת מפנה למכתב מיולי 2007 בו נכתב כי כוונת הצדדים היתה שעד שלא מועברת התמורה, לא פוקע הסכם בעלי המניות. עוד מפנה המבקשת לסעיפים 6.8 ו-6.9 להסכם שלפיהם חפציבה דיור לא תוכל לנקוט בפעולות הנוגעות לאיזו מהזכויות שבמניות עד לביטול הערבויות האישיות של מר סגרון. לטענתה, מדובר בתנאי מצטבר, ולא בתנאי חלופי לתנאי שלפיו על חפציבה דיור להשלים את פירעון התמורה. 

5.         המבקשת טוענת כי בפסק הדין בפרשת קידוחי הצפון (רע"א 1690/00 מ.ש קידוחי הצפון בע"מ נ' ורד גוילי - מפרקת זמנית, פ"ד נז(4) 385) נקבע כי עסקה המכילה תנית שימור בעלות אינה טעונה רישום שעבוד, וכי גם כאשר הספק מתנה את העברת הבעלות בנכס בתשלום מלא, ללא רישום שעבוד, הנכס אינו עובר למסת הנכסים הניתנים למימוש על ידי הנושים השונים. בהתאם להלכה זו, כל עוד הספק לא קיבל את מלוא דמי המכר בעד הסחורה, הוא זכאי ליטול את רכושו מידי החברה בעת פירוק. המבקשת מוסיפה כי המקור לתוקפה של תנית שימור בעלות יכול להילמד מדוקטרינות שונות ובכללן דוקטרינת הנאמנות. המבקשת טוענת כי בהסכם הפרידה היתה תנית נאמנות משתמעת לפיה החזקת חפציבה דיור במניות הינה בנאמנות עבור המבקשת, עד לפירעון המלא של התמורה. הנאמנות אינה מחייבת רישום ויכולה להיעשות גם בעל פה, והיא מקנה לנאמן את כל זכויותיו של בעל המניה, ועל כן אין לתמוה על כך שלאחר הסכם הפרידה היא לא זומנה לאסיפות החברה או מינתה דירקטורים. המבקשת מוסיפה כי עד להגשתה של בקשה זו, זכויותיה במניות לא נדונו לגופן, ועל כן טענתה בדבר הנאמנות לא עלתה קודם לכן.

6.         לחילופין טוענת המבקשת כי ביום 15.7.07 או בסמוך לכך, ובכל מקרה טרם קריסתה של חפציבה דיור, היא שלחה הודעת ביטול להסכם הפרידה, וזאת לאחר שההמחאות שהועברו לה מחפציבה דיור עבור המניות לא כובדו. בעניין זה מפנה המבקשת לתרשומת ההפקדות של עשר ההמחאות שקיבלה מחפציבה דיור, ולכך שחמש מהן חזרו, בזו אחר זו. ההמחאות שהיו אמורות להיות משולמות בינואר 2007 שולמו רק בחודש מרץ ובאופן חלקי, וכי גם לאחר הגשת ההמחאות להוצאה לפועל שולמו מתוכן רק מיליון ש"ח, מתוך סכום כולל של 1,122,538 ש"ח שהיו אמורים להיות משולמים עד אותה עת.

הודעת הביטול נשלחה לפני הקריסה, כפי שהצהיר מר סגרון, שעדותו בעניין זה לא נסתרה. הודעת הביטול צורפה לכתב התביעה שהוגש שלושה שבועות לאחר שליחתה, דבר המעיד על נכונותה. המבקשת מציינת כי קיימת חזקה שלפיה דבר דואר שנשלח הגיע ליעדו.

7.         המבקשת טוענת כי יש לדחות את טענת המנהל המיוחד לפיה צד שבחר בתרופת האכיפה יכול לבחור בברירת הביטול רק לאחר שנתן תחילה ארכה סבירה לתיקון ההפרה. לטענתה, במועד משלוח הודעת הביטול, לא חלה עליה חובה להעניק ארכה לתיקון ההפרה, שכן חפציבה דיור הפרה את ההסכם הפרה יסודית משעה שלא שילמה את התמורה המוסכמת. המבקשת העניקה לחפציבה דיור ארכה משמעותית בכך שפנתה אליה החל מחודש ינואר 2007 בדרישה להחליף את ההמחאות, אך זו לא תיקנה את ההפרה ולכן נשלח מכתב הביטול. הפקדת ההמחאות בהוצאה לפועל אינה מהווה אכיפה, אלא ביצוע המחאות שעבר זמנן. לחילופין טוענת המבקשת כי גם אם הפקדת ההמחאות לביצוע מהווה אכיפה, יש להבדיל בינה לבין מר סגרון, משום שההמחאות הוסבו לפקודתו האישית והוגשו על ידו להוצאה לפועל, בעוד שהיא עצמה מעולם לא נקטה בהליכי הוצאה לפועל. טענת המשיבים לפיה יש להמתין בין אכיפה לביטול הינה מרחיקת לכת ואין לה תימוכין בפסיקה או בהגיון המשפטי. כמו כן טוענת המבקשת כי לחפציבה דיור ממילא לא היתה אפשרות לתקן את ההפרה, נוכח מצבה הכספי באותם ימים.

8.         משבוטל ההסכם כדין זכאית המבקשת להשבת המניות, כבר מהמועד שקדם לקריסת חפציבה דיור. זכות ההשבה היא זכות מעין קניינית הגוברת על זכויות נושים מאוחרות יותר. יש לדחות את טענת המנהל המיוחד לפיה זכות ההשבה היא זכות אובליגטורית בלבד, ומפנה לפסיקה שניתנה בעניין זה. לא היתה העברת זכויות בנכס והפירוק הזמני של חפציבה דיור מאוחר להפרה ואף לביטול, בניגוד לפרשות אליהן היפנה המנהל המיוחד, ובמקרה זה אין כל מניעה להשיב את המניות בעין.

9.         המבקשת טוענת כי יש לדחות את טענות המנהל המיוחד לפיהן יש להתנות את דרישת ההשבה בשעבוד לטובת חפציבה דיור על מניות חברת סגרון בחברת גלובל. במקרה זה אין כל שיעבוד, והשאלה היא רק אם קיים חוב נדחה. גם אם קיים סכום כזה או אחר שחפציבה דיור שילמה במקום חברת סגרון, הרי מדובר בחוב אובליגטורי שמקוזז כנגד הנזקים שגרה חפציבה דיור לחברת סגרון.

בנוסף לכך מבקשת סטופי לדחות את טענת המנהל המיוחד לפיה לא נגרמו למר סגרון נזקי עתק. לטענתה, יש לבחון את הנזקים במועד ערב קריסתה של קבוצת חפציבה, ומבחינה זו עולה כי לקבוצת סגרון נגרמו נזקים בסכומים של 32.6 מיליון ש"ח.

10.       סטופי מבקשת לדחות את טענות המנהל המיוחד שלפיהן ביטול ההסכם מנוגד לתביעה שהגישה חברת נספיר (שגם היא חלק מקבוצת סגרון) נגד חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (שהיא חלק מקבוצת חפציבה). אותה עסקה אינה חלק מהסכם הפרידה, ועל כן ביטולו של הסכם הפרידה אינו משפיע עליה כהוא זה. בסעיף הרלוונטי בהסכם הפרידה חסרים תנאים מהותיים הנדרשים לצורך עסקת מקרקעין ובכלל זאת לא מצוינים בו פרטי הדירות (גוש וחלקה), מחיר כל יחידת דיור, מספר החדרים, מועד המסירה וכו'. בביטול הסכם הפרידה אין כדי לגרוע מזכויותיה של חברת נספיר ברכישת הדירות, וגם אם יבוטל הסכם הפרידה כולו, יוחזרו מניות חברת סגרון, יוחזרו התשלומים החלקיים שהתקבלו בגין המניות וכן תבוטל ההתחייבות לרכישת דירות שבהסכם הפרידה, אך רכישת הדירות שנעשתה בעסקאות נפרדות בין חברות אחרות תעמוד בתוקפה. המבקשת מפנה בעניין זה אל הודעת הביטול ששלחה, ממנה עולה כי היא מתייחסת רק למכירת המניות ולא להסכמים הנפרדים לרכישת הדירות. במועד שליחתה של הודעת הביטול כבר נרכשו הדירות על ידי נספיר ושולם בגינן מס רכישה. הסעיפים הנוגעים לרכישת הדירות ממילא מהווים חלק הניתן להפרדה מהסכם הפרידה, בהתאם לסעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ועל כן ניתן לבטל את העברת המניות ולהותיר את רכישת הדירות על כנה.

טענות המשיבים

11.       המשיבים - המנהל המיוחד, חברת אלקטרה והבנק הבינלאומי, מבקשים לדחות את הבקשה. המשיבים טוענים כי על פי הדין, הזכות הקניינית במניות עוברת עם רישום הבעלות בהן במרשם המניות, ובמקרה זה אין חולק כי הבעלות נרשמה על שם חפציבה דיור כבר ביום 21.12.06. הסכם הפרידה אינו כולל תנית שימור בעלות ואינו יוצר יחסי נאמנות ביחס למניות. הצדדים להסכם נהגו במניות ככאלו שהועברו לידי חפציבה דיור לכל דבר ועניין, ולהעברתן אף ניתנה פומביות המחייבת צדדים שלישיים. יש לדחות את טענת המבקשת לפיה היא זכאית להשבה בעין של המניות, משום שזכות ההשבה היא אובליגטורית בלבד ולכל היותר מהווה חיוב בר תביעה שניתן להגיש בגינו תביעת חוב. עדותו של ניסים סגרון היתה רצופת סתירות, והוא התקשה לספק הסברים משכנעים.

12.       חברת אלקטרה מפנה לסעיף 176 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, הקובע כי בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות. לטענתה, אין חולק על כך כי במועד מתן צו הפירוק לחפציבה דיור, מניות חברת סגרון היו רשומות על שמה, ומההודעה על העברת המניות בחברת סגרון עולה כי רישום העברת הבעלות בוצע כבר ביום 21.12.06. אלקטרה טוענת כי גם לפי חוק המכר, תשכ"ח-1968, הבעלות במיטלטלין עוברת לקונה עם העמדת הממכר לחזקתו ולשליטתו, ובמקרה זה אין חולק כי המניות הועברו לשליטת חפציבה דיור עם החתימה על הסכם הפרידה. לפיכך טוענת אלקטרה כי גם אם טענותיה של המבקשת בנוגע לפרשנות הסכם הפרידה נכונות, אין בכך כדי להועיל לה, שכן מדובר במישור החוזי בלבד, בעוד שבמישור הקנייני הזכות עברה לחפציבה דיור עם רישומה במרשם המניות והעברתן של המניות לחזקתה ושליטתה של חפציבה דיור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ