החלטה בתיק פר"ק 2518-08

מונחת בפניי בקשתו של מר בוקע לעצור את הליכי הפירוק מרצון של שתי חברות וזאת בטענה כי בין הצדדים התקיימו בעבר יחסי עובד מעביד מהם צמח חוב בסכום גבוה לטובתו כמו כן טוען מר בוקע לנזקים קשים אשר נגרמו לו לשיטתו עקב עבודתו אצל המשיבות לרבות נכות בשיעור של 95% ושורה של סיבוכים בריאותיים קשים.

לשיטתו של מר בוקע המשך הליך הפירוק מרצון עשוי להעמידו בפני שוקת שבורה אם וכאשר ישיג פסק דין בתביעה שהוא מתעתד להגיש לבית הדין לעבודה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ניתנת החלטתי זו:

בלא לקבוע מסמרות טיעוניו העובדתיים של מר בוקע אשר המשיבות מכחישות אותן ואף טוענות כי לא גובו בתצהיר הרי שבמלוא ההבנה למצבו הקשה של המבקש הרי דומה כי בצר לו הוא הופך את היוצרות ושמא מבקש "לרתום את העגלה לפני הסוסים" במה אמורים דברים?

אמנם פירוק מרצון הינו הליך שמבצעים בעלי המניות בעצמם וכפי שאכן קרה במקרה שלפני, המפרק הוא אחד מהם ובודאי שאינו נחשב כידו הארוכה ל בית המשפט ונהנה מהזכויות המיוחדות המוקנות לבעל תפקיד בהליך חדלות פירעון.

אי לכך הרי כי כל עוד לא חוסלה החברה הרי ספק אם יש מקום להחלת הדינים הנוקשים על הגשת תביעות חוב, דינים אשר נועדו להגן על נושיה של חברה חדלת פירעון. עם זאת, הרי שבנסיבות המקרה עומד בפניי גורם הטוען לנשייה אך זאת לא הוכחה עדיין והחברות מכחישות אותה מכל וכל, אף לשיטתו של המבקש הרי שעליו להגיש תביעה בבית הדין לעבודה בכדי שזה ידון ויכריע במחלוקות העובדתיות בכלל ובשאלת קיום יחסי עובד מעביד בפרט. אוסיף ואעיר כי במסגרת תביעה שכזו אל מול חברה שהיא למעשה סולבנטית הרי שהמבקש רשאי לעתור לכל סעד זמני המוכר בדין לרבות הטלת עיקול או צווי מניעה שימנעו את יצירת מצב הדברים הבלתי הפיך ממנו הוא חושש.

אלא שעם כל הכבוד הראוי טרם קבע בית הדין לעבודה ממצאים בדבר חובן של המשיבות אין המבקש יכול להגיש בקשת פירוק כפוי כנגד המשיבות. באותה מידה אין הוא יכול לנקוט צעד זהה למעשה של העברת פירוק מרצון למסגרת של פירוק כפוי.

סוף דבר, חרף כל הצער ממצבו העגום של המבקש לא אוכל לקבל את הבקשה. בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום,  י' אלול תשע"א, 09 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: