אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 241-89

החלטה בתיק פר"ק 241-89

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
241-89
28/01/2013
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
1. משה נג'י
2. שלום ברגיג

עו"ד וג'די כעבייה
הנתבע:
1. יצחק בילו
2. עו"ד מוני ברכה - בתפקידו כנאמן על נכסי החייב בילו יצחק
3. שמעון עיקרי
4. מלכיאל עיקרי
5. גדליה עיקרי
6. עוזיאל עיקרי
7. פנחס מזר
8. רבקה דוד
9. גרשוני אבשלום
10. שלום ברגיג
11. ראובן שם טוב
12. ניסים בושארי
13. רותי בושארי
14. בנימין בצלאל
15. יצחק עץ-חיים
16. רבקה עץ חיים
17. דפדי אשר
18. דפדי משה
19. רבקה דפדי
20. מצליח דפדי
21. ירדנה דפדי
22. מאיר אבוטבול
23. שמאול נג'י
24. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד איימן פרו
עו"ד שכיב אבו רוכן
עו"ד אלעזר עמר ואח'
עו"ד קרן פלפל-ברקה
החלטה

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין רוכשים שונים אשר התקשרו בשנות ה-80 עם החייב, מר בילו יצחק, בנסיון לרכש מקרקעין. כיום, אין עוד ספק כי החייב פעל במה שנחזה כחוסר תום-לב מהותי, והתקשר הלכה למעשה במספר עסקאות נוגדות. זאת, כאשר בזמן הרלוונטי לאותן עסקאות, לא רשם איש מהצדדים הערת אזהרה.


מכאן, הבקשה שבפני, אשר הינה המשכה של בקשה ישנה שהוגשה ולאחר מכן נמשכה לפני מספר שנים, בנסיון שלא צלח להגיע להסכמות. במסגרת הבקשה שבפני, עותרים הרוכשים הראשונים בזמן לרשום את המקרקעין על שמם, וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, שעניינו עסקאות נוגדות.
הנאמן וכונס הנכסים הרשמי מסכימים לבקשה, וזאת בכפוף למספר תיקונים מוסכמים שנועדו לעגן את זכותם של כל הרוכשים הראשונים; לעומת זאת, כמה מן הרוכשים המאוחרים יותר מתנגדים למבוקש, וטוענים כי אין זה ראוי או צודק לחיל את סעיף 9 הנ"ל, ולחלופין מאשימים את הרוכשים המוקדמים בחוסר תום-לב, שהתבטא באי-רישום במועד של הערת אזהרה.

1.         עניין לנו במקרה, שעובדותיו פשוטות וברורות. אין חולק, בנסיבות המקרה, כי המבקשים הם-הם הרוכשים הראשונים בזמן. כמו כן, אין אף ספק כי בתקופה הרלוונטית, לא נרשמו הערות אזהרה על שמו של מי מהצדדים. אי לכך, הרי שאף לשיטת המתנגדים, אין הם יכולים להבנות מהחריג נשוא סעיף 9, מאחר ואף העסקה על שמם לא הושלמה ברישום (ואי לכך, אין משמעות להיותם תמי-לב).


עם זאת, מנסים המבקשים להסתמך על קביעותיו של כב' הנשיא (בדימ') ברק בע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש קולוניאל (להלן: "הלכת גנז"). שם, קבע כב' הנשיא כי בנסיבות מסויימות, עשוי אי-רישום הערת אזהרה על-ידי הרוכש הראשון, לעלות לכדי חוסר תום-לב אשר ישלול ממנו את הגנת סעיף 9 לחוק המקרקעין.



כבודה של הלכה זו אמנם במקומה מונח, אולם מעיון מושכל בה עולה כי כב' הנשיא בוודאי לא התכוון ליצור הסדר ההופך את סעיף 9 לחוק המקרקעין לאות מתה, והופך כל אי-רישום של הערת אזהרה לחוסר תום-לב, עד כדי כך שהגנת הסעיף נשללת אף מקום בו הרוכש השני אינו טורח גם הוא לרשום הערת אזהרה.

            נהפוך הוא; אותן אמירות בפרשת גנז עניין נסיבות קיצוניות וחריגות, בהם רוכש ראשון לא טרח לא להעביר את הקרקע לבעלותו ואף לא לרשום הערת אזהרה במשך 17 שנים (!); אי לכך, ראה בו כב' הנשיא את האחראי ליצירת "תאונה משפטית", ומכאן הקביעה כי התנהלותו, לאורך זמן כה רב, עולה לכדי חוסר תום לב השולל את ההגנה על הרוכש הראשון.

2.         די בעיון חטוף בנסיבות המקרה שבפנינו, כדי להבין על נקלה, כי הנסיבות כאן שונות לחלוטין. עניין לנו במקרה בו העסקאות הנוגדות נרשמו בטווח של חודשים זה מזו, ולא שנים ארוכות כפי שארע בפרשת גנז; אף אחד מהצדדים לא רשם, בזמן הרלוונטי, הערת אזהרה; ובוודאי שלא ניתן, בטווח זמנים שכזה, להפוך במחי-ידי את הרוכשים הראשונים לנגועים בחוסר תום-לב. זאת, באשר הדבר שקול לשינוי מהותי בחוק המקרקעין בדרך של חקיקה שיפוטית; קרי, הפיכת רישום הערת אזהרה לתנאי גורף לתחולת הגנת סעיף 9 על הרוכש הראשון - והלכה למעשה, הפיכת הסעיף בפועל לאות מתה, באשר ברוב-רובם המוחלט של המקרים, רישום הערת אזהרה מונע ממילא עסקאות נוגדות; ומה צורך אם כך בסעיף מיוחד המטפל בתחרות הזכויות מקום בו קמו עסקאות כאלו הלכה למעשה?

3.         יוצא, כי חרף התוצאה הקשה עד מאד עבור הרוכשים המאוחרים, שלא נותר להם אלא להגיש תביעת חוב מאוחרת כנגד המוכר המעוול שהפך פושט רגל,  הרי שלמצבים אלו בדיוק כיוון סעיף 9 לחוק המקרקעין; ואת מצוות הדין יש לכבד, ובוודאי לא להופכו על פניו במסגרת פסיקה. אכן, מקום בו הדין אינו ברור, אינו מכסה סיטואציות חדשות שנוצרו בהתפתחות מאוחרת של חיי המציאות וכיוצא באלו, וודאי וודאי שיש מקום ליצירה שיפוטית-פרשנית הפועלת בהתאם לרוחו הכללית של הדין; אולם מצבים כאלו לחוד, ופסיקה ההופכת את כוונת המחוקק על פניה לחוד; ואין נפקא מינא אם היא מסתתרת מאחורי רוב מלל שיפוטי מחוכם, אם לאו.

4.         אי לכך, הרי דין הבקשה להתקבל, ודין ההתנגדויות להדחות. זאת, בכפוף לתנאים שהתנו הנאמן וכונס הנכסים הרשמי, לרישום שיעגן את זכויותיהם של כל הרוכשים הראשונים; תנאים, להם הסכימו המבקשים במסגרת כתב התשובה שהגישו.

בנסיבות המקרה, אין אני מוצאת מקום להוסיף לנזקם הכבד ממילא של המתנגדים, ואי לכך אין אני מחייבת אותם בהוצאות.

ניתנה היום,  י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ