אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 211-01

החלטה בתיק פר"ק 211-01

תאריך פרסום : 06/04/2011 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
211-01
24/03/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. עו"ד דורון לנגה
2. עו"ד זאב וייל

הנתבע:
1. יעקב רוטמן
2. רשם העמותות
3. מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד יצחק מינא
החלטה

1.         המבקשים שהם כונסי הנכסים של עמותת משתכני הר שמואל (להלן: "העמותה") עתרו בבקשה למתן הוראות לאכוף על משיב 1 (להלן: "המשיב") לשלם את חובו בגין דמי פיתוח לעמותה בהתאם להסכם "עמותה משתכן" שנחתם בינו לבין העמותה ביום 20.11.96 (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם התחייב המשיב לשלם לעמותה את חלקו היחסי בפיתוח מתחם העמותה כהגדרתו בסעיף 3 להסכם, בהתאמה לגודל מגרש 228 בשטח של 609 מ"ר שנרכש על ידו (להלן: "המגרש"). בהתאם לאמור בסעיף 20.1 להסכם, היה על המשיב להעביר את התשלום לא יאוחר מ-14 ימים ממועד קבלת דרישת תשלום בכתב...". לטענת המבקשים, לפי הנתונים שהועברו להם על ידי משרד הנהלת החשבונות של העמותה, חובו של המשיב בגין דמי פיתוח עמד נכון ליום 26.04.09 על סך של 790,536 ש"ח. סכום זה נקבע בהתבסס על חישוב ריבית בשיעור 6% ריבית שנתית. המבקשים ציינו כי ביום 5.10.04 הם פנו אל המשיב בכתב והובהר לו כי קיימת בפניו האפשרות לבדוק את החוב הנטען כלפיו ואף הוצע לו להסדיר את חובו תוך מתן הנחה של 15% והפחתת הריבית ב-1/3 (מ-6% ל-4%). פנייה זו כמו פניות נוספות לא נענו על ידי המשיב. בנסיבות אלו, עתרו המבקשים לאכוף על המשיב את קיום התחיבויותיו, ולחילופין, אם המשיב יתמיד בסירובו לעמוד בהתחייבויותיו, להורות להם על העברת כל זכויות המשיב במגרש לאדם אחר שיבוא בנעליו.

2.         המשיב התנגד לבקשה וטען בין היתר להתיישנות דרישת התשלום. הוסכם כי תחילה תידון שאלת ההתיישנות לאחר שהצדדים יגישו את סיכומיהם לעניין זה בכתב.

3.         לטענת המשיב, בהתאם לסעיף 20.1 להסכם, המועד לתשלום החוב היה 14 יום לאחר משלוח דרישה אליו ועל כן יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום 1.01.97, הוא היום בו נשלחה למשיב לראשונה הדרישה לתשלום דמי הפיתוח. בנסיבות אלו, התביעה לתשלום החוב שהוגשה במסגרת בקשה זו אך ביום 1.06.09, התיישנה. את טענתו כי הדרישה הראשונה נשלחה אליו על ידי העמותה כבר ביום 1.01.97 תמך המשיב במסמך הנהלת החשבונות של העמותה שצורף לבקשה ובו צויינה האות "ד" בצמוד לתאריך 1.01.97. לדבריו, כוונת האות "ד" במסמך היא לסמל את המילה "דרישה", וכי האות "ת" המצויינת באותו מסמך מסמלת את המילה "תשלום". כן ציין המשיב כי חישובי ההצמדה והריבית שבוצעו על ידי המבקשים נעשו גם הם מיום 1.01.97 וגם בכך יש כדי ללמד כי מועד הדרישה שנשלחה אליו היה יום 1.01.97 וממנו כאמור, יש למנות את תקופת ההתיישנות שחלפה זה מכבר. 

4.         מנגד טענו המבקשים בתגובתם כי אין כל ממש בטענה כי האות "ד" במסמך הנהלת החשבונות מסמל משלוח "דרישה" ולדבריהם ייתכן כי האות "ד" מציינת אך את מועד ה"דיווח" והזנת מועד החיוב למחשב משרד הנהלת החשבונות כדי לקבוע מועד ממנו יש להוסיף על החוב במקורי הפרשי הצמדה וריבית. לדבריהם, הם בדקו עשרות רבות של תיקי משתכנים בעמותה ולא מצאו מכתב דרישה חרף ציון האות "ד" במסמכים המתייחסים לאותם משתכנים במסמכי הנהלת החשבונות של העמותה. לכן נטען כי משלא עלה בידי המשיב להצביע על קבלת דרישה במועד מוקדם יותר למכתב הדרישה שנשלח על ידם בראשית חודש אוקטובר 2004, יש לראות את המועד בו נולדה עילת התביעה לצורך מניין תקופת ההתיישנות ממועד משלוח מכתב הדרישה הראשון שלהם למשיב ביום 5.10.04.

5.         המבקשים הוסיפו וטענו כי הם מונו לתפקידם לאור ניהולה הבלתי תקין של העמותה על ידי מנהליה, ובעיקר של מר משה ויינברג, ובנסיבות אלו, בשל העדר זהות אינטרסים בין העמותה לבין מקבלי ההחלטות בה, יש לראות בכל התקופה בה נוהלה העמותה על ידי מנהליה דאז כתקופה בה מעוכב מירוץ ההתיישנות. לכן לדבריהם, בכל מקרה יש למנות את מירוץ ההתיישנות לכל המוקדם מיום משלוח מכתב הדרישה הראשון שלהם אל המשיב ביום 5.10.04. את טיעוניהם הם תמכו בהחלטות שונות שניתנו במסגרת תיק הכינוס בעניינם של רוכשים אחרים שטענו להתיישנות במסגרתן דחה בית המשפט (כ'ב השופט י' שפירא) את טענות ההתיישנות שהועלו על ידי אותם רוכשים בנסיבות דומות למקרה זה.

הדין עם המבקשים.

6.         בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק") תקופת ההתיישנות מתחילה ביום היוולדה של עילת התובענה. המונח "עילת תובענה" משמש בדברי חקיקה שונים ופרשנותו תלוית-הקשר. ההלכה היא כי ככל שמדובר בדיני ההתיישנות, יפורש המונח "עילת התובענה" וכפועל יוצא מכך המועד להיווצרותה של עילה זו, באופן שהוא יבטא לא רק את קיומם של מרכיבי העילה לפי הדין המהותי, אלא גם את קיומם של נתונים נוספים הדרושים כדי שבעל הדין יוכל לפנות לערכאות ולממש בפועל את זכות התביעה הנתונה בידו. היינו, קיומה של אפשרות ממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש, אם יעמוד התובע בנטל ההוכחה העובדתי, ובנטל הביסוס המשפטי של תביעתו (ראו ע"א 9413/03 אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, פורסם במאגרים [22.06.08]; רע"א 8688/07 רובין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פורסם במאגרים [20.12.10]).

7.         בהתאם לכך נפסק למשל, כי מועד פירוק חברה ייחשב כמועד המוקדם ביותר שבו עמדה בפני המפרק האפשרות לגלות את העובדות הרלוונטיות להקמת עילת התביעה של המפרק כנגד נושאי משרה בחברה, בכפוף לכך, שהמעשים הנטענים היו בלתי ניתנים לגילוי בשקידה ראויה לגורם רלוונטי אחר, כגון נושאי משרה שלא היו שותפים למעשים הפסולים הנטענים (ראו ת"א (מחוזי-ת"א) 2201/04 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' רן יובל, פורסם במאגרים [12.09.08]; ע"א 5017/92 מרכז הארגזים (בפירוק ובכינוס) נ' עוזר, פ"ד נא(2) 200; פש"ר (מחוזי-י-ם) 6352/09 עו"ד דוד ששון, מנהל מיוחד נ' יהודה חיון, פורסם במאגרים [9.03.11]). במקרים מסוימים אפוא, כאשר המעשים הנטענים על ידי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט לא היו ניתנים לגילוי על ידי גורם רלוונטי אחר מוקדם יותר, מינויו של בעל תפקיד הינו, באורח ברור, התאריך המוקדם ביותר ממנו יכולה להימנות תקופת ההתיישנות (בש"א (מחוזי-ת"א) 21325/04 עו"ד עודד רוט נ' עזיזי, פורסם במאגרים [4.07.06]; בש"א (מחוזי-י-ם) 4952/07 רייך נ' עמותת רמת איתרי, פורסם במאגרים [10.03.08]; ע"א 4845/04 קליין נ' עובדיה בלס עו"ד ורו"ח, כונס נכסים, פורסם במאגרים [14.12.06]). מסקנה זאת תואמת גם את האמור בסעיף 8 לחוק הקובע כי אם "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

8.         במקרה זה, מונו המבקשים לתפקידם ככונסי נכסים של העמותה בשל ניהולה הבלתי תקין של העמותה על ידי עושי דברה ובראשם מר וינברג, אשר גם הורשע בגין התנהלותו בעמותה ונידון לעונש מאסר (ראה החלטות בית משפט זה, כב' השופט י' שפירא במסגרת תיק זה בבש"א 7869/09, בש"א 7953/09 ובש"א 7081/04). לכן, בנסיבות אלו, יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום בו יכלו המבקשים לעמוד על חובו של המשיב בשקידה ראויה לאחר מינויים לתפקידם. בנסיבות אלו גם לא ניתן לומר כי תביעת העמותה לקבלת דמי הפיתוח מהמשיב בהתאם להסכם, נתיישנה.

9.         זאת ועוד, במקרה זה מועד החיוב בדמי הפיתוח כפי שנקבע בסעיף 20.1 להסכם הוא עם קבלת דרישה בכתב מהעמותה, ולפיכך כל עוד לא נתקבלה דרישה מעין זו אצל המשיב, לא נולדה עילת התביעה ומירוץ ההתיישנות לא החל. לטענת המבקשים כאמור, מכתב הדרישה הראשון נשלח על ידם רק ביום 5.10.04 ויש צדק בטענתם כי משלא עלה בידי המשיב להוכיח כי קיבל דרישה לתשלום דמי הפיתוח קודם לכן, יש למנות את מועד ההתיישנות ממועד שליחת מכתב הדרישה על ידי המבקשים. ברם, לא זו בלבד שהמשיב לא הציג מכתב דרישה ממועד הקדום למכתב הדרישה שנשלח אליו על ידי המבקשים, אלא שהוא אף לא טען במפורש כי קיבל מכתב מעין זה. כל שטען היה שמציון האות "ד" במסמך הנהלת החשבונות של העמותה ליד סכום החוב ביום 1.01.97 ניתן ללמוד כביכול כי באותו תאריך נשלח אליו מכתב דרישה. הא ותו לא.

10.       ואכן, בניגוד לטענת המבקשים עיון במסמך הנהלת החשבונות מלמד בבירור כי האות "ד" מציינת "דרישה" ולא "דיווח" כטענת המבקשים, שכן בכותרת העמודה בה מופיעות האותיות "ד" ו"ת" כתובות במפורש התיבות "דרישה/תשלום" ומכאן שהאותיות בעמודה עצמה הן קיצור של מילים אלו. ברם, די נהיר כי בציון זה כשלעצמו אין כדי ללמד כי נשלחה בפועל הודעת דרישה למשיב, שכן יש רגליים לסברת המבקשים כי מדובר רק בקביעת נקודת זמן ממנה יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית. טענת המבקשים כי בבדיקת עשרות רבות של תיקי משתכנים לא נמצא ולו מכתב דרישה אחד על אף הציון "דרישה" בממסכי הנהלת החשבונות של אותם משתכנים, אף מחזקת מסקנה זו.

11.       בשולי הדברים יצוין כדבר המובן מאליו, כי גם לו הייתה מתקבלת טענת ההתיישנות, עדיין התוצאה הייתה כי כל עוד לא ישולמו דמי הפיתוח, העמותה לא תהא חייבת למסור את המגרש לידי המשיב. התיישנות מטבעה הינה טענת הגנה דיונית ולא מהותית והיא יכולה אך לשמש כמגן בפני תביעה (ראו עע"מ 10372/08 עיריית בת-ים נ' שמואל אדוט ז"ל, פורסם במאגרים [4.01.11]; ע"א 522/71 בנין נ' אלברט ובניו בע"מ, פ"ד כח(2) 309, 326), ועל כן פשיטא, כי המשיב אינו יכול לטעון מחד כי אין הוא חייב לקיים את חלקו בהתחייבות שניתנה במסגרת ההסכם בשל התיישנות הדרישה לתשלום ממנו ובד בבד לטעון כי על העמותה לקיים את התחייבויותיה כלפיו לפי אותו הסכם.

סופו של יום, אפוא, טענת ההתיישנות נדחית, והמשיב ישא בהוצאות המבקשים בסך של 5,000 ש"ח.

למשיב הזכות להעלות את טענותיו לגופו של עניין, אם יש לו, תוך 14 יום.

ניתנה היום,  י"ח אדר ב תשע"א, 25 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ