החלטה בתיק פר"ק 123-08

הקדמה :

לפני בקשה למתן הוראות, במסגרתה עותרת עיריית נצרת עילית (להלן: "העירייה") להורות למפרק עמותת ניידות חב"ד להפצת יהדות - אה"ק (בפירוק) (להלן: "המפרק" ו "העמותה" בהתאמה) לשחרר את הסך של 150,000 ש"ח שהופקד זה מכבר בקופת הפירוק על ידי המשיבים, בהתאם להחלטה קודמת של בית משפט זה, וזאת בגין חובות ארנונה ותשלומי חובה אחרים בסך של כ- 268,000 ש"ח שנצברו בגין שישה נכסי מקרקעין של העמותה, ממועד מתן צו הפירוק של העמותה ועד למועד מכירת אותם נכסים לצד ג'.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בבקשה זו וכן הוגשו סיכומי הצדדים, הגיעה העת להכרעה.

עיקרי העובדות הצריכות לבקשה :

העמותה היא החוכרת של ששה נכסים הידועים כגוש 17737 חלקה 36, חלקות משנה 8, 15, 16, 17, 18 ו- 19 ואשר מצויים ברח' המלאכה בנצרת עילית (להלן: "הנכסים").

המשיבים הם הרב ישראל דוד נחשון (להלן: "הרב נחשון"), יושב ראש העמותה לשעבר, ושני חברים לשעבר בוועדה ההנהלה של העמותה, אשר הפקידו בקופת הפירוק של העמותה סך של 150,000 ש"ח על פי החלטת בית משפט זה מיום 4/11/12, כתנאי לעיכוב המשך הליכי הפינוי והמכירה של הנכסים.

ביום 22/2/09 ניתן צו פירוק כנגד העמותה בבית המשפט המחוזי בנצרת. ביום 4/9/09 מונה עו"ד נפתלי נשר כמפרק העמותה.

ביום 8/7/10 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ח'טיב) למפרק, לבקשתו, לתפוס את הנכסים ולפנותם מכל אדם וחפץ, ובתוך כך לפנותם מפולשים שתפסו חזקה בחלקים מהמקרקעין ואשר אינם משלמים מסים עירוניים וארנונה כמתחייב מהיותם משתמשים בנכסים.

בעקבות החלטה זו, הגישה חברת צבאות השם בע"מ (מי שהוגדרה על ידי המפרק כאחד הפולשים לנכסי העמותה) בקשה להורות למפרק שלא לפגוע בזכויותיה בטענה כי הנה מחזיקה כדין בנכסים מכוח היותה שוכרת על פי חוזה שכירות מיום 29/11/07. במסגרת החלטת כב' השופט ח'טיב מיום 10/10/10 נדחתה הבקשה. נקבע כי תנאיו של חוזה השכירות מקפחים את העמותה בצורה קיצונית, וכי יש יסוד לטענה כי המדובר בחוזה שנועד להבריח את נכסי העמותה. עוד התקבלה הטענה שלפיה הרב נחשון ואברהם בן זכריה הם אלה שעומדים מאחורי העמותה ומאחורי חברת צבאות השם בע"מ, והם למעשה עורכים עסקאות בינם לבין עצמם, תוך ניגוד עניינים ובניגוד להוראות הדין. בנוסף, קבע בית המשפט כי חברת צבאות השם לא שילמה דבר לעמותה על חשבון דמי השכירות כאשר אמיתות החשבונות שהגישה מוטלת בספק. כב' השופט ח'טיב הגדיר התנהלות העמותה והעומדים בראשה (שהם אותם גורמים העומדים מאחורי חברת צבאות השם בע"מ) כהתנהלות הגובלת בפלילים. אשר על כן, החליט כב' השופט ח'טיב על ביטול חוזה השכירות, וכפועל יוצא דחה את בקשת חברת צבאות השם וקבע כי החלטת הפינוי מיום 8/7/10 בעינה עומדת.

בתאריך 10/8/10 דחה כב' השופט ח'טיב את בקשתו של המפרק לחייב את חברת צבאות השם בע"מ בתשלום מסים וארנונה לפי חוזה השכירות, בקובעו כי חובות אלה שייכים לעירייה והיא זו אשר זכאית לתובע את תשלומן מהחברה. עוד הוסיף כב' השופט ח'טיב והבהיר כי: "החובה לתשלום ארנונה כללית ומחיר מים חלה על מחזיק הנכס. לענייננו, המשיבה [צבאות השם בע"מ - ע"ע] ולא על בעל הנכס, לענייננו העמותה".

לאחר שהמפרק הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, קבע כב' השופט ח'טיב במסגרת החלטה מיום 18/8/10 כי ככל שהמפרק ייאלץ לשאת בתשלומי ארנונה או מים בגין הנכסים המוחזקים על ידי חברת צבאות השם בע"מ, כי אז יוכל לפנות בבקשה מחודשת לעניין חיובה של חברה זו לשאת בתשלום הארנונה או המים.

בתאריך 17/2/13 הגישה עיריית נצרת עילית את הבקשה שלפני, שביסודה הדרישה להורות למפרק לשחרר סך של 150,000 ש"ח שהפקידו המשיבים בקופת הפירוק על פי החלטה קודמת מיום 4/11/12, וזאת לצורך כיסוי חלק מחובות המשיבים לעירייה בגין ארנונה ותשלומי חובה אחרים שנצברו בגין הנכסים לאחר מועד מתן צו הפירוק.

השאלה שבמחלוקת :

במעמד הישיבה האחרונה שהתקיימה לפני ביום 12/12/13 הובהר כי השאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים היא זהותו של החב במסי הארנונה בגין נכסי העמותה בתקופה שממועד צו הפירוק ועד למועד מכירת הנכסים לצד ג'.

טענות הצדדים :

המפרק טוען כי הואיל ולא תפס חזקה בנכסי העמותה שבפירוק מאז ניתן צו הפירוק, והואיל והחזקה בנכסים אלה, עד למכירתם, הייתה בידי צבאות השם בע"מ ו/או מי מטעמה, הרי שעל פי ההלכה, אין לראות במפרק כבעל הזיקה הקרובה לנכסי העמותה מושא החוב, וכפועל יוצא, אין לחייבו בחיובי הארנונה וביתר החיובים העירוניים בגין התקופה שבה לא תפס חזקה בנכסים.

העירייה טוענת כי יש לחייב את המפרק להעביר את הסך של 150,000 ש"ח שהופקד בקופת הפירוק, לצורך סילוק חובות הארנונה שנצברו בגין הנכסים.

על פי הנטען, מאז מתן צו הפירוק לא נמסרה לעירייה כל הודעה על שינוי המחזיקים בנכסים, כך שבספרי העירייה מופיעה העמותה כמחזיקה בנכסים אלה ויש לראות בה כבעלת הנכסים מבחינת העירייה, על כל המשתמע מכך.

העירייה טוענת עוד כי על פי הפסיקה, אין להטיל עליה כל חובה לבצע בדיקה אקטיבית בדבר זהות המחזיקים בנכסים.