החלטה בתיק עת"מ 7767-02-13

1.  העותר הגיש עתירה מנהלית, ביחד עם בקשה דחופה למתן צו מניעה במעמד צד אחד, והכל על מנת למנוע ביצוע צו הריסה שניתן כנגדו, בהתייחס למבנה בחלקה 8 גוש 10328 בשכונת

"אום אלסחאלי".

2. כפי שפורט בבקשה, המדובר בצו הריסה מנהלי מכח ס' 238 א לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 שניתן ביום 23.1.12  והתייחס למבנה פרופיל פלדה שהוקם ללא היתר. העותר הגיש לבית משפט השלום בקריות בקשה לביטול הצו ולעיכוב ביצועו.

3. בית משפט השלום בקריות דן בבקשה וקבע בהחלטה מיום 28.6.12 והבהיר כי ביום 16.1.12 כאשר היה רק משטח מוצע לשם בניה, קבל העותר צו הפסקת בניה שיפוטי, ולמרות זאת המשיך בבניית המבנה. בית המשפט אבחן בין המקרה מושא עניינו של העותר, לבין בית אביו, העומד על תילו כבר 20 שנה, ולכן זכה להתייחסות אחרת. ניתן צו לביצוע ההריסה בתוך 60 יום.

4. העותר ערער לבית המשפט המחוזי, ובפסק דין שניתן בתיק 54693-06-12  ביום 13.8.12 ,נדחה הערעור. נקבע כי הועדה המקומית לתכנון יזרעאלים רשאית להרוס את המבנה בתוך 60 יום, על חשבון העותר. פסק הדין הפך לחלוט, משלא הוגש עליו ערעור.

5. בין לבין הוגשו בקשות לתיק בית משפט השלום להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה. ההחלטה האחרונה שניתנה בעקבות בקשה מוסכמת שהוגשה היא מיום 10.1.13, והיא מאריכה את ביצוע הצו עד ליום 11.3.13, לאור אילוצים של משטרת ישראל לביצוע הצו.

6. כעת, מחדש העותר פנייתו, והפעם בדרך של פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים. אך נושא קיום צו ההריסה או ביטולו, איננו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס 2000  מפנה בס' 5 שבו, סעיף הקובע את גדר הסמכות, לתוספת הראשונה. בתוספת הראשונה, בס' 10 הדן בנושאי תכנון ובניה נקבע כי ענייני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה יהיה בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים  למעט פרק י' לחוק. פרק י' לחוק התכנון והבניה, הוא אותו פרק הדן בין היתר בצו הריסה מנהלי, מכח ס' 238א, וקובע את הסמכות לבית משפט השלום (ס'238א (ז) (1).

ראו לענין זה עעמ 3518/02 רג'בי נ. יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים  27.11.02 שם נקבע כי על פי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לא ניתנה לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות להפעיל בקורת שיפוטית על צווי הריסה מנהליים. הסיבה להותרת הסמכות בבית משפט השלום היא משולשת: נגישות גבוהה לאזרח בשל הפריסה הרחבה של בתי משפט השלום, הצורך בהליכים נלווים נוספים הננקטים בבית משפט שלום, והמומחיות שפותחה בערכאת השלום לגבי אכיפה של דיני התכנון והבניה. נקבע כי אין לפתוח בשני הליכים שונים להעלאת השגות כנגד צו הריסה מנהלי. את הטענות כולן יש להעלות בפני בית משפט השלום. הרעיון הוא "מסלול תקיפה אחד תוך הימנעות מפיצול הדיון בין הערכאות השונות".

7. לא ראיתי איך ניתן לסייע בשלב זה לעותר במסגרת עתירה זו, כשקיים כבר פסק דין חלוט, כשהענין איננו במסגרת סמכות בית משפט זה, מה גם שהעותר בנה את המבנה כולו (מעבר למשטח הבסיס המלבני), על אף קיומו של צו הפסקה שיפוטי מפורש שנמסר למשפחתו, והביע בכך זלזול בוטה ברשויות החוק והשלטון , נסיון לסכל את פעולת הרשויות , שכעת הוא מבקש את התייחסותן הגמישה.

8. העתירה נדחית על הסף.

9. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתן היום,  כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......