אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עת"מ 7371-08-13

החלטה בתיק עת"מ 7371-08-13

תאריך פרסום : 10/09/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
7371-08-13
03/09/2013
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
חוסאם עסלי
הנתבע:
1. ועדת ערר מחוזית-מחוז חיפה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון-ואדי עארה
3. חלימה מרזוק

החלטה

רקע

1.                  העותר הוא תושב כפר קרע והוא עותר לביטולה של החלטת המשיבה 1, ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה (" ועדת הערר"), מיום 13.6.13 בערר מס' 445/10 (" ההחלטה"). בהחלטה נדחה ערר שהגיש העותר כנגד החלטת המשיבה 2 (" הוועדה המקומית") לתת לידי המשיבה 3 (" המשיבה") היתר בנייה על שטח קרקע הנמצא בתחום השטח הבנוי בצפיפות בכפר קרע. בגדר העתירה ביקש העותר צו ביניים שיורה לוועדה המקומית ולוועדת הערר שלא לתת בידי המשיבה היתר בנייה (" הבקשה"), וכן שיורה למשיבה שלא לבצע עבודות בנייה במגרש מושא הבקשה להיתר בנייה מס' 20070428 (" הבקשה להיתר").

2.                  העתירה והבקשה, שנכללו בכתב טענות אחד, הוגשו ביום 6.8.13, ולאחר שהשופטת התורנית (כבוד השופטת ש' שטמר) עיינה בו, היא נתנה צו ארעי כנעתר בבקשה. לאחר מכן הועבר התיק לטיפולי, ולאחר שעיינתי בכתב הבקשה והעתירה הוריתי על הגשת תשובות ועל קיום דיון ביום 26.8.13.

3.                  לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר שמיעת טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לצו ביניים, וכפועל יוצא מכך לבטל את הצו הארעי שניתן ביום 6.8.13.

4.                  עתירה זו אינה ראשונה בעניין זה וכך גם החלטת ועדת הערר שעליה היא מוסבת. תחילת השתלשלות העניינים היא בהריסתו של מבנה שנבנה לפני קום המדינה על שטח קרקע שהוא כיום בבעלותה (מכוח ירושה) של המשיבה. על פי הוראת המועצה המקומית כפר קרע נהרס המבנה, מחמת שהוא נמצא מסוכן הן למשתמשים בו והן לציבור (נספח ג' לתשובת המשיבה), ומאז עושים המשיבה והפועלים מטעמה ניסיונות לקבל היתר בנייה ולבנות מבנה חדש, אולם ללא הצלחה.

5.                  בשעתו דנה ועדת הערר בערר מס' 115/09 שהגיש העותר נגד החלטת הוועדה המקומית, שדחתה את התנגדותו לתכנית מתאר ען/מק/1082 (" תכנית מתאר 1082") שתוכננה על מנת לקדם הסדרת היתר בנייה. בהחלטה מיום 19.11.09 התקבל הערר, והחלטתה של הוועדה המקומית בוטלה תוך שנקבע כי היא לא הייתה מוסמכת לאשר את תכנית המתאר 1082 (" ההחלטה הראשונה"). בהחלטה הראשונה תיארה ועדת הערר את המצב התכנוני בתחום השטח הבנוי של כפר קרע ובתמצית, הנדרשת לענייננו, היא ציינה כי " המדובר בגרעיני הכפר, בהם לא קיימת כל חלוקה, תכנונית או קניינית. אין כל הסדרה של המקרקעין. כתוצאה מכך, פועלות הועדות המקומיות באזורים אלו בדרכים שאין בינם ובין הדין קשר ממשי. הואיל ולא קיימים מגרשים מסודרים, או אף חלקות מסודרות לא ניתן לגזור את שטחי הבנייה מיחידת תכנון כלשהי. לא ניתן גם להתייחס לקווי הבניין הקבועים בתוכניות החלות על אותם שטחים, שכן אין גבולות  מוסדרים של המגרשים או החלקות, הקיימים באזורים אחרים".

6.                  המשיבה לא אמרה נואש והמשיכה בניסיונותיה לקבל היתר בנייה על מנת לבנות בית חלף הבית שנהרס, ועל רקע החלטת הוועדה המקומית להתיר לה בנייה כזו שב העותר והגיש לוועדת הערר ערר נוסף (מס' 445/10), שוועדת הערר ראתה לקבלו ולהורות על ביטול החלטת הוועדה המקומית ועל איסור הוצאת  מתן היתרי בנייה בשטח הצפוף של כפר קרע, כל עוד לא מבוצעת חלוקה מסודרת של הקרקע הקובעת את גבולות המגרשים באופן שניתן להתייחס אליהם (החלטה מיום 5.5.11 - " ההחלטה השנייה").

7.                  הוועדה המקומית עתרה לבית משפט זה נגד ההחלטה השנייה (עת"מ 39567-06-11) וביום 2.1.12 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים כאמור בהודעה שהגישו באותו יום (" פסק הדין הקודם"). ראוי לציין כבר עתה, כי עיקרה של ההסכמה היה שהוועדה המקומית קיבלה על עצמה לנהוג בהתאם להחלטה השנייה שהוסכם כי תחולתה תהיה אקטיבית, היינו ממועד נתינתה ואילך. לעניין המקרה הפרטני שעליו נסב ערר 445/10 הוסכם שהעניין יוחזר לוועדת הערר, על מנת שתדון בטענות תכנון פרטניות שנטענו ולא נדונו. משהוחזר העניין לוועדת הערר היא שבה וקיימה דיון (ישיבה מס' 029 מיום 13.6.13 - נספח ג' לכתב העתירה), ולאחר ששקלה את טענות הצדדים החליטה לדחות את הערר, ועל החלטה זו נסבה העתירה.

8.                  עיקר נימוקה של ועדת הערר היה שהמבנה שנהרס נבנה לפני קום המדינה, ולכן גם לפני תחילת תוקפו של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (" חוק התכנון") וככל הנראה גם לפני תחילת תוקפו של הדין שקדם לו, ועל רקע זה סברה ועדת הערר שיש לראות את המבנה שנהרס כמבנה שנבנה כדין. ועדת הערר הוסיפה וקבעה שמשנהרס המבנה על פי הוראת רשות מוסמכת, ניתן להחיל עליו את תקנה 20א(ה) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 (" תקנות התכנון"), ובהתאם לכך לתת בידי המשיבה היתר לבניית בית חלופי. בתוך כך בחנה ועדת הערר את הנתונים ההנדסיים והתכנוניים של המבנה שנהרס ושל המבנה החלופי שהקמתו התבקשה, והגיעה למסקנה שכנדרש על פי תקנה 20א(ה) האמורה אין מניעה תכנונית למתן ההיתר המבוקש.

טענות ומענות

9.                  העותר טוען כי ההחלטה מנוגדת לתקנות התכנון, כמו גם לתקנון תכנית המתאר ג/569/א החלה על  היישוב  (" תכנית מתאר 569"). עוד הוא טוען כי ההחלטה ניתנה בלא שניתנה לו זכות תגובה וכן, כטענתו, והזדמנות להיערך מבעוד מועד לאפשרות שההחלטה תושתת על הוראת תקנה 20א(ה) האמורה. בנוסף, נטען כי ועדת הערר עיינה במסמכים נוספים שלא היו בפניה בעת הדיון שבסופו ניתנה ההחלטה השנייה. טענה נוספת של העותר היא שהיה על ועדת הערר להחליט כפי שהחליטה בעניין אחר, ביום 16.7.13 בערר מס' 55/13, שנדון בפני הרכב אחר. בעניין אחרון זה נטען כי השינוי בהרכב ועדת הערר, היינו, השינוי בזהות יושב הראש שלה, הביא לכך שההחלטה אינה תואמת החלטות קודמות שלה, הן בעניין שעליו נסבה העתירה והן בערר 55/13. כאן המקום לציין גם שבתמיכה לעתירה הוגשה חוות דעת של האדריכל מחאמיד מוחמד תופיק (" תופיק") שנועדה, כמסתבר מעיון בה, לשמש תמיכה ראייתית לטענת העותר שהבקשה להיתר אינה תואמת את תכנית מתאר 569 והיא אף מהווה סטייה ניכרת ממנה.

10.              בתשובה לבקשה הודיעה ועדת הערר שהיא מותירה את סוגיית צו הביניים לשיקול דעתו של בית המשפט. הוועדה המקומית התנגדה למתן צו הביניים, וטענותיה העיקריות הן שהעתירה היא בבחינת "ערעור" על פסק הדין הקודם, וככזו יש לדחותה על הסף, כמו גם את הבקשה לצו ביניים. עוד נטען כי על רקע ההלכה המושרשת בדבר אי התערבות בתי משפט בהחלטות של מוסדות תכנון, יש לדחות את הבקשה כמו גם את העתירה. נטען גם שחוות הדעת שהוגשה בתמיכה לעתירה אינה תואמת את הוראות הדין ולכן יש להתעלם ממנה.

11.              כמו הוועדה המקומית, גם המשיבה טוענת כי נוכח פסק הדין הקודם אין בידי העותר עילה ויש לדחות את עתירתו על הסף, וכי מכל מקום העתירה אינה מגלה עילה, שכן לאחר שניתנה החלטה היה על העותר להמתין עד אשר תשלים הוועדה המקומית את הדיון בבקשה להיתר, ולאחר שהיא תיתן החלטה בעניין זה, וככל שתהיה בידי העותר עילה לעשות כן, הוא יוכל להביא את ההחלטה לביקורת בין בהליך ערר ובין בהליך של עתירה מנהלית. נטען גם שכתבי הטענות אינם תואמים את הוראות תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א-2000. עוד נטען כי אין יסוד להשגותיו של העותר על השיקולים והנימוקים התכנוניים הכלולים בהחלטה, וכי חוות הדעת של תופיק, שהוגשה בתמיכה לעתירה, מהווה ניסיון לעקוף את פסק הדין הקודם. בהתייחס לטענת השינוי בהרכב ועדת הערר, טענה המשיבה כי אין לעותר זכות קנויה לכך שוועדת הערר תהיה בהרכב כזה או אחר.

12.              ביום 26.8.13 התקיים דיון בבקשה ובאי כוח הצדדים השלימו טענות, בנוסף לאלה שהועלו על הכתב. העותר טען שהחלטות ועדת הערר בעררים 115/09 ו-71/10 הן חלוטות, ועל כן לא היה בידי ועדת הערר להחליט בניגוד להן. לטענת העותר ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ומכאן שעל בית המשפט להתערב בה. העותר הפנה גם לחוות הדעת של תופיק, שכאמור הוגשה בתמיכה לעתירה ולבקשה לצו הביניים.

13.              בא כוח הוועדה המקומית הצביע על כך ששטח התכסית של המבנה שבגינו התבקש היתר הבנייה הוא כשליש משטח התכסית של המבנה שנהרס וכי סך כול השטחים העיקריים שאושרו על ידי הוועדה המקומית קטן מאלה שהיה קודם לכן.

14.              בא כוח ועדת הערר היה בדעה שלוועדת הערר יש סמכות להורות על מתן היתר הבנייה אם ההיתר עומד בתנאי תכנית המתאר 569, וכן כי לוועדת הערר שיקול דעת בכל הנוגע לפרשנותה של תקנה 20א(ה) בכלל ושל הצירוף "[ו]הבניין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם" בפרט. עוד נטען כי טענות העותר בדבר היות ההיתר פגום מחמת "סטייה ניכרת" מתכנית המתאר 569 נטענו בעלמא, והן אינן מפורטות ואינן מבהירות מהי הסטייה הניכרת הנטענת. נטען גם שחוות דעתו של תופיק לא הוצגה בפני ועדת הערר והיא לא יכלה, לכן, לתת דעתה לתוכנה. נטען גם שההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות ולכן אין להתערב בה.

15.              בא כוחה של המשיבה חזר על הנטען בכתב תשובתו.

דיון

16.              בפתח הנמקתי אבקש להתייחס תחילה לטענות הוועדה המקומית והמשיבה שלפיהן העתירה היא בבחינת "ערעור" על פסק הדין הקודם ותכליתה היא לשנותו. דומני שבעניין זה הוועדה המקומית והמשיבה אינן מדייקות די הצורך, ואלמלא היו נימוקים אחרים וטובים לדחיית הבקשה והעתירה לא הייתי רואה בפסק הדין הקודם עילה מספיקה לעשות כן. פסק הדין הקודם נתן תוקף להסכמה שהושגה בין הוועדה המקומית וועדת הערר כי להחלטה השנייה, שניתנה ביום 5.5.11, תהיה תחולה אקטיבית, היינו היא תחול על בקשות להיתרי בנייה שיוגשו מאותו מועד ואילך, אך לא תחול באורח רטרוספקטיבי, היינו לגבי היתרים שניתנו כדין לפני מועד נתינתה. עוד הוסכם שמכיוון שההחלטה השנייה לא נדרשה לטענות פרטניות בענייני תכנון, יוחזר העניין לוועדת הערר על מנת שתדון בטענות אלה. לכן, ככל שטענות העותר בבקשה הנוכחית מכוונות כנגד נימוקיה של ועדת הערר, כפי שפורטו בהחלטה, ולא כנגד עצם קיום הדיון בערר, אין לראות בכך משום "ערעור" על פסק הדין הקודם כי אם מימוש זכותו של העותר להשיג על החלטת ועדת הערר שניתנה בגדר העניינים שעליהם הורה בית המשפט בפסק הדין הקודם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ