החלטה בתיק עת"מ 48385-01-12

1.         לבית-משפט זה הוגשה על-ידי המבקשת "בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית". בקשה זו הובאה לפניי כשופט תורן.

2.         כמתואר בבקשה, המבקשת הגישה לממונה על היטלי סחר במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ"ת) תלונה לפי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991. זאת, בגין טענה של ייבוא בהיצף של טובין מדרום אפריקה. ביום 12.1.2011 פתח הממונה בחקירה. בתחילת ינואר 2012 קיבל החלטה מקדמית לפיה יש צורך להטיל ערובה זמנית נגד ייבוא הטובין. אלא שמכוח סעיף 28(א1) לחוק, נדרש אישור מנכ"ל המשרד להחלטת הממונה בדבר הטלת הערובה הזמנית. המנכ"ל החליט ביום 2.1.2012 שלא לאשר את החלטת הממונה, כאשר הוסיף בשלהי מכתבו (נספח א' לבקשה), כי אם יקבל השלמות ובכפוף להוראות החוק - יבחן את הנושא בשנית. בהמשך לכך, פרסם הממונה ביום 9.1.2012 את ההחלטה המקדמית בעניין הערובה הזמנית ובה ציין כי הגם שדעתו היא שיש להטיל ערובה זמנית, לא תיכנס הערובה הזמנית לתקפה, וזאת בהיעדר אישורו של המנכ"ל. במכתב זה צוין עוד, כי לפי סעיף 28(ה) לחוק, רשאית המבקשת לערור על ההחלטה בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, תוך 15 ימים מיום שנודע לה את ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות, לפי המוקדם.

3.         פנייתה של המבקשת לבית-משפט זה הייתה בבקשה להארכת המועד, כאשר טענתה היא שבדעתה לפנות למנכ"ל בצירוף הבהרות שלכאורה ביקש, וזאת על מנת שישנה את החלטתו. נטען בהמשך לכך, שיש הצדקה להאריך את המועד לעתירה נגד החלטת הממונה, שכן יכול ועתירה זו - תתייתר. לבקשה צורף מכתב של יועצת משפטית במשרד התמ"ת (נספח ג'), שהסכימה לארכה של 3 ימים נוספים. יצוין, כי הבקשה להארכת מועד שהוגשה לבית-משפט זה ביום 24.1.2012. עוד יצוין, כי בהמשך הודע גם לבית המשפט כי נעשתה כבר הפנייה למנכ"ל.

3.         לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ובתגובות שהוגשו, מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה לא ניתן לקבל את טענת המבקשת לפיה עומדים לה 45 יום להגשת העתירה מיום החלטת הממונה (או מיום החלטת המנכ"ל הקיימת או העתידית). ההוראה שבסעיף 28(ה) לחוק - גודרת פרק של 15 יום להגשת עתירה על החלטה מקדמית של הממונה. הוראת סעיף 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 - אין בה כדי לשנות עניין זה, לא רק משעה שמדובר בתקנה ולא בחוק, אלא בייחוד נוכח תקנה 3(א) הקובעת ש"עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין". העותרת אמנם טוענת שהיא מבקשת בשלב זה לתקוף את החלטת המנכ"ל ולא את החלטת הממונה; אולם החלטתו הסופית של הממונה שהוא המוסמך על פי החוק היא זו שעומדת על הפרק בעת הזו, שכן היא באה לאחר החלטת המנכ"ל והיא החלטה הדוחה את בקשת העותרת.

3.         יחד עם זאת, משעה שהבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך המועד להגשת העתירה לפי החוק (ומעבר לכך, היועצת המשפטית הסכימה לארכה נוספת של 3 ימים), הרי שיש לראות בבקשה עצמה כמאפשרת לעותרת להגיש את העתירה, בלא שיהא בכך משום אי-עמידה בסעיף 28(ה) לחוק, ובלבד שעתירה מנומקת וערוכה על-פי דין - תוגש עד ליום 13.2.2012. בכפוף לאמור לעיל, נדחית הבקשה להארכת המועד עד למועד שהתבקש. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות.

המזכירות תסגור תיק זה. ככל שתוגש עתירה נפרדת במועד שנקבע, ייפתח הליך נפרד.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ג בשבט תשע"ב, 6 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: