1. העתירה שבכותרת - עניינה החלטת המנהל הכללי של משרד החינוך מיום 27.10.2011. בהחלטה זו, ניתן צו סגירה נגד ארבעה גני ילדים שמפעילה העותרת בבקאה אל גרבייה. צו הסגירה ניתן בהתאם לסעיף 32(א) לחוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969, מן הטעמים שהגנים נפתחו ללא רישיונות ובניגוד להוראות החוק וכן עמדת מנהלת המחוז שלא לאשר את פתיחת הגנים בשל נימוקים שונים שפורטו בצו הסגירה. בצו הסגירה נקבע שהוא ייכנס לתוקפו בתוך 30 יום מיום מסירתו. יצוין עוד, כי באותו היום (27.10.2011), ניתנה גם החלטת משרד החינוך, בה דחה את הבקשה למתן רישיון לאותם הגנים, על בסיס הסיבות שהוגשו לאחר מכן גם להוצאת צו הסגירה. על החלטה זו, הגישה העותרת ערר לוועדת הערר הפועלת בנדון.
2. בעתירה נטען, שהעותרת מנהלת מאז 2008 גני טרום חובה ברישיון. בשנת הלימודים הנוכחית (2011) היא פתחה ארבעה גנים לגיל חובה. לטענתה, היא השקיעה ממון רב בפתיחת הגנים ושכרה אנשי צוות ראויים. אלא שבשל שיקולים זרים ובלא תשתית עובדתית מספקת, כך נטען, לא ניתן לגן אישור פדגוגי; ובהמשך לכך, לא ניתן גם הרישיון לגנים והוצא צו הסגירה מושא עתירה זו. באופן ספציפי צוין, שהדו"ח הפדגוגי שעיקרו עמד ביסוד החלטת המשיב, מבוסס על שיקול זר שהוא העובדה שפתיחת הגנים תביא לצמצום במספר התלמידים בגנים הרשמיים. בדו"ח הפדגוגי באו אמנם גם ממצאים באשר לצוות, אולם לטענת העותרת - מדובר בממצאים שגויים שהיה מכל מקום לאפשר לה לתקן את הליקוי הנטען ולא להורות על אי מתן הרישיון והסגירה.
3. יחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים לעכב את ביצוע צו הסגירה, וזאת עד להכרעה בעתירה. כמו כן יצוין, כי לאחר הגשת העתירה הגישה העותרת בקשות שונות:
ראשית, בקשה להוספת משיב לעתירה - היא עיריית בקאה אל גרבייה, וזאת בכל הקשור בעיקר לעמדתה שלה בעניין פתיחת הגנים.
שנית, בקשה דחופה להוספת סעדים בצו הביניים, בה התבקש להורות למשיב להוציא לאלתר רישיון זמני להפעלת הגנים (לרבות היבטי התקצוב), וכן להורות למשיב להימנע מכל פרסום או פנייה להורים בעניין הרישוי או לנקוט צעדים בעניין העברת ילדים לגנים רשמיים.
4. בתגובה לבקשה לצו ביניים, נתבקש לדחות את העתירה. בתגובה עמד ב"כ המשיב על כך שהגנים האמורים ייפתחו עוד קודם שהוסדר רישיונם. הבקשות בנדון הוגשו ביום 23.3.2011. הרשות המקומית, כך נטען, לא הסכימה והתנגדה לפתיחת גני הילדים החדשים. הודגש בתגובה, כי דוחות הביקור של המפקחת מטעם משרד החינוך מצאו כי במישור הפדגוגי קיימים כשלים בגנים: המדובר בין היתר בתחום הלמידה בגן וכן בתחום ההתעדכנות המקצועית ופיתוח הצוותים, כמו גם בכשל בכל הקשור בהשתלמויות בתחומי הליבה של צוות הגננות, ועוד. צוין עוד בתגובה, שממצאי הדו"ח הפדגוגי הועברו להתייחסות העותרת עוד בחודש אוקטובר 2011. לאחר שלא התקבלה ההתייחסות, החליט מנכ"ל משרד החינוך כאמור לעיל. בכל הקשור לצו הביניים, נטען שהמדובר לא בצו מניעה אלא בצו עשה. כך בוודאי בכל הקשור לסעד הנוסף שהתבקש והוא מתן הרישיון הזמני. נטען עוד לחוסר ניקיון כפיים, בשל הפעלת הגן בלא רישיון. כמו כן, נטען לשיהוי - משעה שצו הסגירה היה ידוע למבקשת ביום 9.11.2011, אולם העתירה הוגשה ביום 15.12.2011. צוין עוד בתגובה, שלא ייגרם נזק לילדים בשל צו הסגירה, היות והם כבר שובצו בגנים רשמיים.
5. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא כי לעת הזו יש להיעתר לבקשה למתן צו ביניים במובן זה שצו הסגירה מושא עתירה זו - יעוכב עד להחלטה אחרת. אכן, יש ליתן משקל בנסיבות המקרה לכך שמדובר בגנים שפועלים ללא רישיון, ולמעשה - כעולה מן התשובה לבקשה לצו הביניים - נפתחו הגנים מלכתחילה בלא שהיה להם רישיון. יחד עם זאת, הוגשה בקשה לרישיון והיא נדונה לגופה על-פי נהלי המשיב. הסירוב ליתן רישיון - תלוי ועומד לפני ועדת הערר, וממילא גם אין מקום בהליך זה ובשלב זה ליתן החלטה לעניין הרישיון הזמני. צו הסגירה נסמך אמנם בעיקרו על הדו"ח הפדגוגי, אולם נימוק נוסף שהופיע בדו"ח זה, עיקרו כאמור העילה שעניינה הפגיעה בגנים הרשמיים, בשל פתיחת הגנים של העותרת ביישוב. עניין זה, לא זכה להתייחסות בתגובה לבקשה לצו הביניים. מטעם זה, כמו גם בשל העובדה שאף המשיב עצמו לא ראה דחיפות בהוצאת צו הסגירה אלא שקבע בצו עצמו שהוא ייכנס לתוקפו בתוך 30 יום מיום מסירתו, ואף אין תיעוד על מועד המסירה בפועל, ניתן ללמוד, ולו לעת הזו ולצורך צו הביניים, כי במתן צו הביניים אין משום נזק המצדיק לכשעצמו אי הוצאת הצו. לא מדובר גם בליקויי בטיחות או ליקויים תברואה וכיוצ"ב - ובשונה מהאסמכתאות אליהן הפנה ב"כ המשיב. מנגד, מדובר בגנים פעילים בהם משובצים ילדים, בשלב מתקדם של שנת הלימודים וכאשר כל שינוי במצב הדברים עוד קודם לבירור, ולו ראשוני, של טענות העותרת - יגרום נזק משל עצמו. ויובהר, כי באפשרות למעבר הילדים לגנים אחרים במערכת החינוך הרשמית, אין כדי לרפא את עצם המעבר הדחוף בעת הזו, עוד קודם לבירור העתירה. זאת ועוד: בכל הקשור לנימוקים הפדגוגיים לגופם, הרי שהעותרת הגיבה לנדון - אם כי ככל הנראה באיחור - תוך טענה שהיא פועלת על-פי תכנית משרד החינוך ויישמה את השינויים שהתבקשו. עררה לוועדת הערר תלוי ועומד. אלא שמתשובה לכתב הביניים לא ברור מדוע לא היה די בעמדתה זו והאם בעת הזו אכן הליקויים הפדגוגיים הנטענים - אכן לא תוקנו.
6. התוצאה היא אפוא, כי ניתן בזאת צו ביניים המתלה את צו הסגירה, כמבוקש. אשר ליתר הסעדים שהתבקשו, הרי שכמוסבר לעיל, אין מקום במסגרת זו ליתן לעותרת רישיון זמני - וזאת ודאי קודם שיתבררו הטענות ולו ברמה הלכאורית - לגופן. אין גם יסוד בדין לבקשה הנוספת, היא אותה בקשה בעניין אי הפרסום.
7. לפי בקשת העותרת ובאין התנגדות מטעם המשיב, וכן נוכח הטענות לעניין עמדה סותרת של עיריית בקאה אל גרבייה, אני מורה בזאת על צירופה כמשיבה בעתירה זו. על ב"כ העותרת להמציא למשיבה זו את מלוא כתבי בית הדין, וזאת תוך שני ימי עבודה. אישור מסירה יישמר ויוצג לבית המשפט במידה ויתבקש לעשות כן.
8. ב"כ המשיבה יודיע לבית המשפט, עד ליום 10.11.2011 אם נוכח החלטתי זו והערר התלוי ועומד מתבקש לקיים דיון בעתירה לגופה.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים ותביא התיק לפניי עם קבלת כתב התשובה, או בחלוף המועד להגשתו.
ניתנה היום, ט' בטבת תשע"ב, 4 בינואר 2012, (16:50) בהעדר הצדדים.