החלטה בתיק עת"מ 23977-12-11

זוהי בקשה לצו ביניים שהגיש העותר כנגד המשיבים.

העובדות:

1.         העותרים טוענים בעתירה כדלקמן:

א.        העותר הוא אזרח סין אשר הגיע לישראל בשנת 2001 באשרת עבודה ב/1.

ב.         בין השנים 2004-2006 שיתף העותר פעולה עם משטרת ההגירה "והלשין על נתינים אחרים מסין השוהים בישראל שלא כחוק וגרם למעצרם והרחקתם לארץ מוצאם תוך סכנת חיים מצידו באם יוודע הדבר, ובתמורה לכך זכה לחסינות ממעצר והובטח לו כי יקבל אשרת שהייה בישראל" (סעיף 2 לעתירה).

ג.         העותר הסגיר למעלה מ- 20 נתינים סינים, ששהו באופן חוקי בישראל ומשטרת ההגירה דאגה שהעותר לא ייעצר.

יחד עם זה, בקשותיו של העותר לקבלת אישור בכתב נדחו בתירוצים שונים.

ד.         עם הקמת יחידת עו"ז, בשנת 2009, נסגרו בפני העותר כל הדלתות  וביחידת עו"ז סירבו להכיר בו, למרות שיתוף הפעולה ההדוק עם משטרת ההגירה.

ה.        ביוני 2010, או סמוך לכך, נודע לעותר על האפשרות לפנות ליחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD) בבקשה לקבל מקלט מדיני בשל הסכנה הממשית לחייו.

ו.         העותר פנה בבקשה לקבלת מקלטו וקיבל אשרת שהייה זמנית שהוארכה מעת לעת.

            ביום 4.12.11 התקיים ראיון בעניינו של העותר ובאותו יום נשלחה לעותר החלטה לפיה נדחתה בקשתו.

2.         לאור האמור לעיל הגיש העותר עתירה מנהלית כנגד ההחלטה מיום 4.12.11 ובמסגרתה הוגשה גם בקשה לצו ביניים.

3.         המשיב הגיש תגובה לבקשה לצו ביניים ובבקשה זו דנה החלטה זו.

דיון:

4.         לאחר שעיינתי בעתירה המנהלית, בבקשה לצו ביניים,בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.         העותר טוען כי בין השנים 2004-2006 סייע למשטרת ההגירה ללכוד שוהים בלתי חוקיים, אולם בידי המשיב לא קיים כל מידע על שיתוף פעולה בין העותר לבין משטרת ישראל.

            יתירה מכך וחשוב מכך. העותר לא הציג כל מסמך ו/או ראיה לכאורה המבססת ומוכיחה את טענותיו לשיתוף פעולה עם המשטרה.

            העותר שוהה בישראל מאז 2001, הוא מיוצג ע"י עו"ד, ואין לי  ספק  כי יכול היה לנקוט באמצעים משפטיים או אחרים כדי לקבל מסמכים המעידים על שיתוף פעולה עם המשטרה,אם היה שתוף כזה.

            משלא עשה כן, אין מקום מלקבל את בקשתו רק משום שטען טענות כלליות אלה בעתירה ובבקשה, ללא כל סימוכין.