החלטה בתיק עת"מ 20055-03-13

בפניי בקשה לפטור מאגרה בגדר עתירה מנהלית.

ביום 11.3.13 הגיש ב"כ המבקש עתירה מנהלית להורות על ביטול החלטת המשיב, שלא להעניק למבקש מעמד של פליט, בשל סכנת חיים הנשקפת לחייו במידה ויוחזר למדינתו. במקביל, הגיש ב"כ המבקש, בקשה לצו ביניים למניעת הליכים למאסרו ולהרחקתו של המבקש.

לטענת המבקש, הוא אינו יכול לשוב לגאנה מפני שנגזר עליו גזר דין מוות ע"י אביו ואנשיו, והוא לא יכול היה למצוא הגנה אצל רשויות האכיפה בגאנה משום שהן אינן מתערבות בענייני דת ומסורת. המבקש טוען כי בכדי להינצל ממוות היה על המבקש ללכת כנגד צו מצפונו ודתו, לקבל עליו את תפקידו של אביו, ובמקביל להקריב את בנו הבכור כקורבן לאלים. המבקש סרב לכך, ופנה בבקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל. לטענת בא כוחו, המבקש נעדר חסכונות  או נכסים, והוא אינו מחזיק בכל מסמכים. הוא טוען כי אין כל אדם אשר יכול לסייע כלכלית למבקש, לרבות משפחתו, במימון אגרת ביהמ"ש, וכי כבר עתה, המבקש חב לאנשים שלווה מהם כספים, עת שילם את שכר טרחת עורך דינו.

לטענת המשיבה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ולא צורפו אליה מסמכים כלשהם, ובשל כך נטען כי לא נפרשה בפני ביהמ"ש מלוא היריעה אודות מצבו הכלכלי של המבקש כנדרש. בנוסף נטען כי בעצם ההסתייעות בעורך דין, יש כדי להעיד על יכולת כלכלית של המבקש.

בתשובה, טוען ב"כ המבקש, כי המבקש אינו אדם ככל בני האדם, אין לו חשבון בנק, אין לו כל נכסים והכנסות, אין בידיו כל מסמכים אישיים אשר יכולים להעיד על מצבו הכלכלי והוא אינו רשום באף רשות בירוקרטית. לטענתו, הטענות הנוגעות לנושא מימון שכר הטרחה דינן להידחות, שכן מימונו התאפשר בזכות מכריו של המבקש שהלוו לו את הסכום הדרוש.

ביום 14.4.13 הוריתי לב"כ המבקש לצרף תצהיר מפורט מטעם המבקש וכן לצרף מסמכים תוך פירוט אודות מקורות המימון של שכר טרחתו וגובהו. המבקש צירף תצהיר נפרד לבקשה זו בהתאם להחלטת ביהמ"ש ובמסגרתו ציין כי שכר הטרחה עמד על 5,500 ש"ח, כשהסכום מומן לטענתו באמצעות אנשי קהילת הכנסייה בה הוא מתפלל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן : "התקנות") קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עילה. (בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, פורסם במאגרים, 15.1.06).

מעיון בבקשה ובתצהיר, ולאחר שהמבקש סיפק הסבר לאופן מימון שכר טרחת עורך דינו,  ומההסבר עולה שהמימון נעשה באמצעות הכנסיה  ומאחר שמחד לא צורף כל מסמך המוכיח חוסר יכולת כלכלית כנדרש בתקנות  ומאידך ,התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. בנסיבות אלו, לאור מהות ההליך, מיהות המבקש ונוכח שיעור האגרה הנוהג (בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אור מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.11)), ומשנראה כי ההליך מגלה עילה, הנני סבור כי יש להפחית את האגרה ומעמידה על סכום סמלי בסך 500 ש"ח.

המבקש ישלם את האגרה כאמור לעיל, בתוך 21 יום, שאם לא כן, ההליך יימחק ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.