עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
9029-07-11
26/07/2011
|
בפני השופט:
יונתן אברהם
|
| - נגד - |
התובע:
עלא אל - באזיאן
עו"ד עביר בכר
|
הנתבע:
שירות בתי הסוהר
|
| החלטה |
העותר הינו אסיר ביטחוני, הוא מרצה מאסר עולם מאז 1986.
בעתירה זו הוא עותר לאפשר לו להיפגש בכלא עם אחייניתו, הגב' אסמאא אל-באזיאן (בפסקה הראשונה לעתירה צוין כי האחיינית היא ילידת 1986, אולם בס' 2 לעתירה צוין כי היא ילידת 1989).
לטענת העותר, הוא זה אשר גידל את אחייניתו מאז נרצח אביה, לפני כ- 20 שנה.
לטענת העותר, מאז רציחתו של אביה במהלך שוד בארה"ב, הוא זה שקיבל עליה את האחריות וסיפק את כל צרכיה במקום אביה. האחיינית אף מכנה אותו
"אבא". בין השניים נרקמה מערכת יחסים הורית מאוד מיוחדת כאב לבתו.
עוד נטען כי עד שנת 2006 נהגה האחיינית לבקרו, על אף היותו אסיר ביטחוני, אולם בשנת 2006 היא ניגשה לבחינות סיום בית ספר התיכון ועקב כך הופסקו ביקוריה אצל העותר עד לסיום הבחינות. לאחר סיום הבחינות ביקשה לשוב ולבקר את העותר, אך הדבר נאסר עליה.
בבקשה הנוכחית מיקד העותר את עתירתו בבקשה לביקור אחד לפני שאחייניתו, הנמצאת בביקור בארץ, תחזור לארה"ב.
הוא ציין גם כי לאחרונה עברה אחייניתו טראומה בשל טביעת בנה הפעוט וגם בגין טרגדיה זו יש לנקוט צעד הומניטארי ולאפשר את המפגש עמו.
במישור המשפטי טענה ב"כ העותר כי זכויות האדם של העותר נשמרות גם בהיותו אסיר ויש לבצע בדיקה פרטנית בכל עניין ולא לשלול בקשה של העותר מראש בשל היותו אסיר ביטחוני.
לטענתה המשיבים כפופים לעקרונות המשפט המינהלי, לרבות עקרונות ההגינות, הסבירות והמידתיות וכן השוויון ואין לשלול את בקשת העותר אך ורק בשל השתייכותו הארגונית.
ב"כ העותר הפנתה לפסיקה ענפה בענייני המשפט המינהלי וההלכות המחייבות עמדה שוויונית, סבירה, הוגנת ומידתית.
לטענתה הפר שב"ס את חובתו להפעיל שיקול דעת ונקט חוסר סבירות קיצוני בדחותו את הבקשה לקיום המפגש.
בדיון שהתקיים היום בפניי, הוסיפה ב"כ העותר וטענה כי על הגורם המינהלי לגלות גמישות ולראות גם את המקרה החריג. היא הפנה בעניין זה לפסק הדין שניתן בבג"צ 2390/10 ח'ליחל נ. משרד הפנים, ואשר התיר לסופר ערבי ישראלי להיכנס לארץ אויב, לבנון, לצורך קבלת פרס בינלאומי בספרות.
לטענתה, פסק דין זה מלמד כי יש לתת את הדעת בכובד ראש גם למקרה החריג בנסיבות המתאימות.
ב"כ העותר הפנתה אף לפסק הדין בעניין גליס (לא צויין מראה מקום של פסק הדין), אשר לטענתה אפשר בו כב' הש' חשין רכישת דירות חריגה, על אף שההנחיות המאפשרות את הרכישה לכאורה לא אפשרו זאת.
ב"כ העותר הפנתה גם לפסק הדין שניתן ברע"ב 6956/09 יונס נ. שב"ס ולפי טענתה נקבע שם מפי כב' הש' פרוקצ'יה כי גם בהעדר ראיות פוזיטיביות לניתוק קשר בין העותר לבין הארגון העוין אליו השתייך, מוטלת חובה על הגורם המינהלי לשקול את מכלול הנסיבות האובייקטיביות הרלוונטיות ובין היתר את המצב הביטחוני הכללי בשטח, את עניינו של האסיר ולהסיק מהם האם סביר בנסיבות העניין כי הקשר בינו לבין הארגון נותק או נמשך.
כן טענה ב"כ העותר כי לפי ההלכה שנקבעה בפרשת יונס יש לבחון בין יתר הנסיבות את אורך התקופה שיושב העותר בכלא, מהות הזכות המבוקשת, מידת הפגיעה הספציפית באינטרס המוגן, מצב הארגון אליו השתייך העותר כיום ועוד.
ב"כ העותר הסכימה כי בית המשפט יעיין בחומר הסודי שהוצג מטעם השב"כ וביקשה כי בית המשפט יבדוק בנוסף את מהימנות המידע ועד כמה הוא מצביע על מסוכנות מיידית מצד העותר או בשל קיום המפגש של העותר עם אחייניתו.
ב"כ העותר ביקשה עוד כי בית המשפט יבחן אם הארגון העוין עדיין קיים כיום בכלל.
באשר למעמד האחיינית, טענה ב"כ העותר כי אמנם אין היא בעלת קרבה משפחתית ביולוגית ראשונה לעותר, אך בפועל גידל אותה העותר כבתו ובעניין זה ראוי ליתן פרשנות תכליתית רחבה ולראות אותה כבת משפחה מדרגה ראשונה, וזאת על פי אותם כללים פרשניים אשר נדונו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין דנלוביץ' (לא ניתן מראה מקום של פסק הדין).