החלטה בתיק עת"א 61573-01-13

העותר הורשע בעבירת רצח, ונדון למאסר עולם. עונשו נקצב ל-30 שנים. החל לרצות מאסרו ביולי 2000, תום מאסרו יולי 2030. מסווג בקטגוריה א.

העותר מלין כנגד החלטת הרשות בשני נושאים: סירובה של השירות לשנות סיווגו מקטגוריה א ל-ב/1; סירובה לשלבו בסבב חופשות.

לטענת העותר הוא אסיר חיובי, ריצה עד היום 13 שנות מאסר, מבלי שנרשמו לחובתו אירועים חריגים. עוד טוען כי בחודש דצמבר החליט בית המשפט על הוצאתו לחופשה חריגה על מנת לאפשר לו לבקר את אמו החולה במחלה קשה. הוא טוען כי עמד בכל התנאים שנקבעו בהחלטה להוצאתו לחופשה חריגה, הפקיד את הכספים, הביא ערבים וחזר מהחופשה בזמן. לטענתו, יש בכך כדי להוכיח שלא קיימת שום סכנה אם ישולב בסבב חופשות.

המשיב מתנגד לקבלת העתירה, וסומך התנגדותו על החלטת ועדת הקטגוריות מ-28.11.12, ו-12.12.12, שדנה בעניינו (לשינוי קטגוריה), והחליטה שטרם הגיע העת להורות על שינוי הקטגוריה. החלטת ועדת הקטגוריות הוצגה לעיוני ונסמכת על 2 טענות: קיומו של חמ"ן שלילי; חוות דעתם של גורמי הטיפול שהעותר מתקשה עדיין להכיר בחלקים אלימים שבהתנהגותו, הוא נמצא רק בתחילתה של דרך טיפולית ללא הפקת תועלת משמעותית.

העותר הביא לידיעתי כי עד כה השתלב בקורס לשליטה בכעסים והודיע כי הוא מוכן להשתלב בכל מסגרת טיפולית שתוצא לו.

הוצג לעיוני החמ"ן השלילי עליו נסמכת החלטת ועדת הקטגוריות, ולדעתי אין בו ממש. גם מקבל המידע סבר כך, והדברים מופיעים בדברים שנרשמו מפיו בדף קבלת המידע.

לא כך הדבר לגבי חוות דעתם של גורמי הטיפול. המדובר באסיר שנשפט ל-30 שנות מאסר בגין עבירת רצח, ואין להרבות במילים במקרה כגון זה לגבי חשיבות הטיפול והצורך של האסיר ללמוד להתמודד עם מצבי לחץ וקשיים מחוץ לכלא.

מבלי להקל ראש בקורס שליטה בכעסים שעבר העותר עד כה, אני תמימת דעים עם חוות הדעת של גורמי הטיפול שזו רק תחילתה של דרך טיפולית. כפי שציינתי לעיל, גורמי הטיפול סבורים שטרם הופקה תועלת משמעותית מהטיפול שהעותר עבר.

בנסיבות אלה, מצאתי החלטת הרשות סבירה ואין להתערב בה.

תשומת לבם של גורמי הטיפול להצהרתו של העותר כי הוא מוכן להשתלב בכל הליך טיפולי שיוצע לו. מאחר וככלל התנהגותו של העותר היא התנהגות סבירה וחיובית, יש לעשות כל שניתן על מנת לשלבו בהליך טיפולי.

סיכומו של דבר, העתירה נדחית.

אני מחייבת את העותר בתשלום אגרה.

בשולי הדברים, אפילו שזו לא עניינה של העתירה, העותר טען בפניי כי הסכום שהפקיד במזומן (300,000 ש"ח) טרם הוחזר לו, חרף ההודעה של שב"ס למזכירות בית המשפט להחזיר לו הסכום הנ"ל. מאחר ומדובר בסכום כסף לא מבוטל, מזכירות בית המשפט תפעל לאלתר להשבת הסכום לעותר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ג, 17/04/2013 במעמד ב"כ הצדדים.