החלטה בתיק עת"א 24255-06-13

העותר מרצה מאסר לתקופה של 15 שנים ו- 7 חודשים בגין הריגת בן זוגה של אמו והוא מבקש לצאת לחופשות, לשלב אותו בתהליך טיפולי בכלא חרמון ולחלופין להחזיר אותו לאגף 15 על מנת שיוכל להמשיך בטיפול שהופסק בגין התנהגות שלילית שגילה העותר.

המשיב מתנגד לעת הזו להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת מעודכנת של ועדת אלמ"ב לפיה בשל הפסקת הטיפול בעותר לא ניתן להוציאו לחופשות.

באשר לבקשת העותר להעביר אותו לכלא חרמון על מנת שיקבל טיפול, טוען המשיב, בהסתמך על חוות דעת גורמי הטיפול כי הטיפול הניתן בבית סוהר חרמון לא מתאים לעותר שכן הטיפול שם מתמקד בעבירות אלמ"ב בין בני זוג.

באשר לבקשת העותר לחזור להליך טיפולי בכלא רימונים, טוען המשיב כי גורמי הטיפול התרשמו שטרם בשלו התנאים להחזיר אותו להליך הטיפולי, שכן לא ניכרת הפנמה של מעשיו.

עיון במידעים החסויים שגרמו להרחקת העותר מההליך הטיפולי בכלא רימונים מעלה כי מדובר בהתנהגות שלילית לא קלה שהצדיקה את הרחקתו של העותר מהטיפול.

עם זאת, ישקול המשיב החזרת העותר להליך הטיפולי בכלא רימונים במהלך חודש אוק' 2013.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, יד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.