החלטה בתיק עת"א 15255-02-12

העותר מרצה 14 שנות מאסר בגין עבירות הריגה, קשירת קשר לפשע ועבירות כנגד המשפט, והוא מלין כנגד החלטת המשיב להעבירו מכלא מעשיהו לכלא דקל.

לטענת ב"כ העותר, התנהגותו הגלויה של העותר בבית הסוהר היא תקינה מזה כ- 8 חודשים, והעברתו לכלא דקל עלולה לפגוע בתקשורת שבינו לבין עורכת הדין שמייצגת אותו מטעם הסנגוריה הציבורית בהליכים משפטיים שתלויים ועומדים נגדו.

המשיב סומך החלטתו להעביר את העותר לכלא דקל על התנהגות שלילית של העותר כפי שבאה לביטוי במידעים שהוצגו בפני.

עיון במידעים החסויים מעלה כי מדובר במידעים חסויים מסוף שנת 2011 ותחילת שנת 2012 ויש בהם כדי להצביע על התנהגות שלילית באופן חמור של העותר במועד הנ"ל, ומשכך, מוצדקת העברתו של העותר מכלא מעשיהו.

עיון בהחלטת ועדת המיון וברשימת הסכסוכים שיש לעותר בבתי סוהר אחרים מעלה כי העברת העותר לכלא דקל מחויבת המציאות, לרבות מקום מאסרו של העותר.

עם זאת, מופנית תשומת לב שב"ס לטענת ב"כ העותר לפיה בכלא דקל מוחזק אחיו של העותר, שלטענת העותר עלול לסכן את חייו.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ואין לאסיר זכות לבחור את מקום מאסרו, אם כי החלטת המשיב גם בעניין זה, כמו בעניינים אחרים, צריכה לעמוד במבחן הסבירות ולהיות נקיה מפגמים המצדיקים התערבות ערכאה שיפוטית בהחלטה מינהלית, אני דוחה את העתירה ומבטל את צו הביניים שאסר על העברת העותר מכלא מעשיהו לכלא דקל.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים.